החיסון למחלה המסוכנת אמנם יעיל, אך לא כמו שהיינו רוצים. מחקר חדש מטיל את האשמה על כך על חשודה מפתיעה: ביצת התרנגולת

כמו הרבה דברים טובים, גם החיסון לשפעת מתחיל בביצה. נגיף השפעת משתנה בהתמדה וכל שנה מתפתחים זנים חדשים שלו. במהלך הקיץ המדענים בוררים את הזנים שצפויים להיות נפוצים בחורף הקרוב ומזריקים אותם לתוך ביצת תרנגולת מופרית. שם הם נהנים ממקום חמים ונעים להתרבות בו ולייצר עוד נגיפים רבים. בתהליך הייצור של החיסון ממיתים אותם, וחלבוני המעטפת שלהם משמשים בסופו של דבר להכנת החיסון. אחרי הזריקה, מערכת החיסון שלנו לומדת להכיר את החלבונים, וכך מגיבה ביעילות ובמהירות אם היא נחשפת בסופו של דבר לנגיפים מאחד הזנים שנכללו בחיסון.

השיטה הזאת משמשת כבר כ-70 שנה לייצור המוני וזול יחסית של חיסונים, אך יש לה גם חסרונות. מחקר חדש בדק מה קורה לנגיפים בזמן שהם מבלים בביצה, ומצא שהם עוברים שינויים שמשפיעים על יעילות החיסון שמיוצר מהם.

חיסון השפעת אמנם מפחית בצורה ניכרת את סכנת ההדבקה במחלה, והוא ההגנה הטובה ביותר שיש לנו נגדה, אך הוא אינו יעיל כמו חיסונים נגד מחלות אחרות. לעיתים זני הנגיף שמגיעים אלינו שונים במקצת ממה שצפו המדענים ולכן ממה שהוכנס לחיסון, או שהחיסון אינו יעיל לחלוטין אפילו נגד זן שנכלל בחיסון. הסיבה לכך יכולה להיות מוטציות –  שינויים ברצף ה-DNA – שהשפיעו על מבנה המעטפת החלבונית של הנגיף בטבע, והתחוללו לאחר שהחיסון יוצר. סיבה אחרת יכולה להיות שינויים שעברו הנגיפים בתהליך הייצור של החיסון.

החוקרים התמקדו בזנים השייכים לנגיף שפעת מסוג H3N2, שיעילות החיסון נגדם נמוכה במיוחד: רק 33 אחוז, בניגוד ליעילות של כ-70 אחוז ו-54 אחוז לסוגים האחרים הנמצאים לרוב בחיסון, H1N1 או B בהתאמה. הם גילו שמוטציה אחת הייתה נפוצה במיוחד בנגיפים שעברו בביצי התרנגולת ונמצאה ביותר משליש מהם, אך נעדרה כמעט לחלוטין בנגיפים שלא ראו חלמון מבפנים.

המוטציה שינתה את אחד החלבונים של הנגיף כך שהוא נקשר טוב יותר לחלבונים בעופות, וכך נתנה לו יתרון על הנגיף הלא-מוטנטי כל עוד הוא נמצא בתא של עוף, כמו הסביבה שמספקת לו ביצת התרנגולת. כשהחדירו את הנגיפים לביצים לצורכי התרבות הבטיחו למעשה שנגיפים שבהם חלה במקרה המוטציה הזאת יתרבו ביעילות רבה יותר מאלו שלא עברו אותה מוטציה. בתהליך אבולוציוני מהיר מתקבלים לבסוף הרבה מאוד נגיפים מוטנטיים, שמהם מייצרים את החיסון.

כל זה לא היה בעיה אם מערכת החיסון שלנו הייתה מגיבה לנגיפים המוטנטיים בדיוק כמו שהיא מגיבה לנגיפים שלא עברו את המוטציה. אך למרבה הצער זה לא המצב. החוקרים מצאו את המבנה המרחבי של החלבון המוטנטי ברמת האטומים, והראו שהמוטציה משנה את המבנה הזה. כך, הנוגדנים שנוצרים נגדו שונים מעט מאלו שייווצרו עבור חלבונים מנגיף ללא מוטציה. פירושו של דבר הוא שלאחר מתן החיסון, מערכת החיסון שלנו "זוכרת" נגיף שונה במקצת מזה שעלול לתקוף אותנו, כך שאם נידבק הנוגדנים שגופנו ייצר יהיו יעילים פחות נגדו.

"עכשיו אנחנו יכולים להסביר ברמה האטומית מדוע ייצור חיסונים המבוסס על ביצים גורם לבעיות", אומר ניקולס וו, שהוביל את המחקר. הוא קורא למייצרי החיסונים לשים לב למוטציה הזו, ולשקול שיטות ייצור שיניבו חיסונים יעילים יותר.

חשוב לציין כי אף על פי שהוא אינו מושלם, גם כיום החיסון לשפעת הוא הדרך הטובה ביותר שיש לנו להתגונן מפני המחלה. הנתונים מראים שבשנה שעברה החיסון הפחית את הסיכון לחלות ב-40 עד-60 אחוז. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל זה אומר שהחיסון הציל מיליוני אנשים מהמחלה, שרבבות מהם היו מפתחים סיבוכים מסכני חיים וחלקם אף היו מתים מהם. אפשר לקוות שמחקרים דומים יוכלו לשפר עוד יותר בשנים הקרובות את יעילות החיסון. החורף בפתח – לכו להתחסן!