מחקר מתמשך גילה שדגים מצליחים להיפטר מעודפי כספית ברקמותיהם אם מפסיקים את מקור הזיהום

חוקרים ערכו ניסוי באגם מבודד בקנדה כדי לבדוק אם אפשר לתקן נזק סביבתי שנגרם מזיהום. במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Nature הם תיארו ממצאים מעודדים במיוחד של ניסוי מתמשך, שהדגים את יכולת השיקום המרשימה של המערכת האקולוגית אחרי שהפסיקו להזרים מזהמים לאגם.

במסגרת הפעילות התעשייתית האנושית משתחררים לטבע מזהמים רבים, ביניהם גם מתכות כבדות רעילות. אחד החומרים שמדאיג במיוחד את מומחי הבריאות הוא כספית. כספית היא יסוד מתכתי רעיל מאוד שמתייחד בין השאר בכך שזוהי המתכת היחידה שנמצאת במצב צבירה נוזלי בטמפרטורת החדר. כשכספית באה במגע עם חיידקים מסוימים בסביבתה, נוצרת מולקולה רעילה מאוד ששמה מתיל-כספית.

יש דרכים רבות שבהן כספית עלולה להגיע לסביבה, ביניהן שריפת פחם, פעולות כרייה מסוימות ודרך פסולת תעשייתית. בדרך כלל הכספית נישאת במי הגשמים מאגני הניקוז לאגמים או לים. לאורך התהליך הזה כל היצורים במארג המזון נחשפים למתיל-כספית, החל באצות מיקרוסקופיות וכלה בדגים גדולים שבולעים את המתכת הרעילה כשהם אוכלים יצורים קטנים יותר שנחשפו לה לפניהם. בני אדם שניזונים מדגים מזוהמים במתיל-כספית עלולים לסבול מהרעלה חמורה.

טיפות כספית | Here, Shutterstock
יסוד מתכתי רעיל לבעלי חיים, המגיע לסביבה בעיקר בשל פעילות האדם. טיפות כספית | Here, Shutterstock

הרעלה יזומה

למרות חשיבות הנושא, עד כה לא היה ידוע כמה זמן דרוש למתיל-כספית בגוף הדגים לחזור לרמה הרגילה אחרי שזיהום הכספית בסביבתם פסק. כדי לבדוק את זה ערכו חוקרים ניסוי שנמשך 15 שנים באגם מרוחק הנמצא באזור מבודד כמעט לחלוטין מהשפעת האדם.

במהלך שבע השנים הראשונות של הניסוי הכניסו החוקרים לאגם כמות ידועה של כספית שנועדה לייצג זיהום הנובע מפעילות האדם. כדי להבדיל בין הזיהום לכספית המצויה באגם באופן טבעי השתמשו החוקרים באיזוטופ נדיר של כספית – צורה של היסוד ששונה מעט מרוב אטומי הכספית המצויים בטבע. חלק מהכספית הם שפכו ישירות לתוך האגם וחלק אחר החדירו לפלגים המזרימים אליו מים. במקביל עקבו אחרי ריכוזי המתיל-כספית בגופם של שלושה מינים של דגי מאכל. בתום שבע שנים הפסיקו לחלוטין את הזרמת הכספית והמשיכו לעקוב אחר נוכחות המתיל-כספית בגוף הדגים מהמינים הללו במשך שמונה שנים נוספות.

דג Northern Pike | תמונה: Reinhard Dirscherl, Science Photo Library
רמות הכספית באוכלוסיית הדגים ירדו במהירות מפתיעה לאחר שהופסקה הוספת הכספית לאגם. דג Northern Pike | תמונה: Reinhard Dirscherl, Science Photo Library

במהלך תקופת הזיהום, ריכוזי המתיל-כספית בגוף הדגים עלו בכ-40 אחוז. אחרי שהזיהום הופסק התגלתה תוצאה משמחת: ריכוזי המתיל-כספית בגופם של דגים קטנים פחתו בתוך שנים מספר בכ-90 אחוז, ובדגים גדולים הריכוזים ירדו ב-76-38 אחוז. ירידה מהירה בריכוז החומר הרעיל נרשמה אפילו במיני דגים שעל פי מה שהיה ידוע עד כה מתקשים להיפטר מכספית שחדרה לרקמותיהם. בנוסף ראו החוקרים ירידה ברמות הכספית גם אצל יצורים קטנים יותר, כמו האצות המיקרוסקופיות שמהן הדגים הקטנים ניזונים.

הממצאים חשובים במיוחד בזכות תקופת הזמן הארוכה של הניסוי. החוקרים משערים שלאורך פרקי זמן ארוכים ריכוז המתיל-כספית בגופם של הדגים יכול לרדת לרמה נמוכה מכפי שהייתה לפני הניסוי. בנוסף, הם למדו איך כספית מתפשטת לאגם מאזורים סמוכים וכמה זמן דרוש לה כדי להגיע לדגים.

הממצאים עשויים להשפיע על קביעת מדיניות בתחום הטיפול בזיהומים אקולוגיים. לעיתים נדמה שדרושות עשרות שנים לפני שנוכל לראות תוצאות למאמצים המושקעים בעצירת זיהומים, אך כעת המחקר מראה שהטבע מתאושש מהר יותר מכפי שחשבנו.