המבנה והמיקום של הדגדגן של נקבות דולפין כמעט בוודאות מאפשר להן ליהנות מסקס

הנאה מינית אינה ייחודית לבני אדם. נראה שזכרים של יונקים, עופות, ואפילו זבובים וחיות אחרות חווים אותה גם הם. אך כשמדובר בנקבות הנושא פחות ברור. בעוד אין ויכוח שנקבות בני אדם מסוגלות ליהנות מסקס – וכך גם נקבות בונובו, קוף אדם הקרוב מאוד לשימפנזים – כמעט ולא ידוע דבר על ההנאה של נקבות אחרות. בעבר רוב המחקר התעלם ממיניות של נקבות, ובמיוחד מהדגדגן. אולי זה קשור לעובדה שלגברים קשה לפעמים למצוא אותו, או להבין אם הנשים שאיתם נהנות במהלך סקס. רק לאחרונה, ב-1998, התגלה המבנה האנטומי המלא והשלם של הדגדגן של בנות האדם, על ידי האורולוגית האוסטרלית הראשונה הלן או'קונול (O'Connell). עתה, בחינה מדוקדקת של מבנה הדגדגן של בעלי חיים אחרים – דולפינות מהמין דולפינן מצוי (Tursiops truncatus) – גילתה שהוא דומה מאוד לזה של בני האדם, וסביר שיש לו תפקיד דומה: הגברת ההנאה מקיום יחסי מין.

דולפינים, בדומה לבני אדם, עושים סקס במהלך כל השנה ובכל הזדמנות, לא רק לצורכי רבייה אלא כדרך לחזק קשרים חברתיים. פעמים רבות הסקס הזה הוא הומוסקסואלי, כשהזכרים מענגים זה את זה, או כשהנקבות משפשפות זו את הדגדגן של זו בעזרת החרטום או הסנפירים שלהן. דולפינים ודולפינות גם מאוננים. ההתנהגות הזו רומזת שדולפינים נהנים ממין, אך למרות זאת – לפחות כשמדובר בנקבות – לא היה מחקר שבדק זאת באופן שיטתי.

המצב השתנה כשפטרישיה ברנן (Brennan), חוקרת אבולוציה של איברי מין מקולג' מאונט הוליוק בארצות הברית ועמיתיה התחילו לחקור את המבנה של נרתיקים של דולפינות. בעת בחינת הנרתיקים הבחינו החוקרים שבניגוד למיקומם בבני אדם, הדגדגנים הגדולים של הדולפינות נמצאים בפתח הנרתיק. מיקום זה מבטיח, גם כן בניגוד למצב בבני אדם, שהזכרים לא יחמיצו את הדגדגן בשעת הזדווגות, מאחר שאיבר המין שלהם יתחכך בו ישירות.

ברנן ועמיתיה חשדו שדגדנים כה מפותחים, ועוד במיקום כזה, קשורים להנאה מינית, ולכן החליטו לבחון אותם מקרוב. מאחר שאי אפשר לסרוק את מוחן של דולפינות במהלך סקס או לשאול אותן אם הן נהנות, ואין להן אצבעות רגליים שעשויות להימתח בשעת עונג, נאלצו החוקרים להסתפק בחקירה מפורטת של מבנה הדגדגן. תוצאות מחקרם התפרסמו לאחרונה בכתב העת Current Biology.

 דולפינן מצוי | צילום: Tory Kallman, Shutterstock
יש לה סיבה לחייך. דולפינן מצוי | צילום: Tory Kallman, Shutterstock

אם זה נראה כמו דגדגן, ומזדקר כדגדגן

החוקרים בחנו את הדגדגנים של 11 דולפינות בגילים שונים, שמתו בנסיבות טבעיות. באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) וחיתוך של הרקמות לפרוסות דקות ובחינתן תחת מיקרוסקופ הם הצליחו לגלות את המבנה האנטומי המלא של הדגדגן. מתברר שהוא דומה מאוד לזה של הדגדגן של בנות האדם. בשני בעלי החיים חלק גדול מהאיבר נמצא בתוך הגוף, והוא מורכב, כמו הפין של הזכרים, מרקמות ספוגיות שיכולות להתמלא בדם, להתנפח ולהתקשות בעת גירוי. גם כן כמו לפין, לדגדגן יש עורלה – כיסוי עור שמכסה את ראשו. אצל דולפינות בוגרות, אך לא צעירות, יש לעורלה קפלים, המראים שהיא בנויה כך שתוכל להימתח ולהתרחב כשהדגדגן מזדקר בעת פעילות מינית.

כמו בבנות אדם, מבנה הדגדגן משתנה עם הגיל והוא גם גדול יותר ביחס לגוף אצל נקבות בוגרות מינית. ההבדל מספק עוד ראיה לכך שהאיבר קשור לפעילות מינית. הדגדגן עשיר בצרורות עצבים, שמתחברים לקצות עצבים הנמצאים סמוך מאוד לעור הדק יחסית שלו. בנוסף יש בו גופי חישה שהתגלו גם בעטרת (קצה) הפין ובעטרת הדגדגן של בני אדם, וידוע שהם אחראים לתחושת עונג.

מאחר שפעמים רבות מבנה מרמז על תפקידו של איבר, הדמיון הרב בין הדגדגן של המין שלנו לבין הדגדגן של נקבות הדולפינן מספק ראיות טובות לכך שבעלי החיים האלה, שעושים סקס בכל הזדמנות, חשים עונג כתוצאה מגירוי הדגדגן. סביר מאוד שגם נקבות בעלי חיים אחרים שיש להן דגדגן נהנות בעת קיום יחסי מין, בייחוד כי להנאה כזו יש יתרון אבולוציוני – אם לעשות סקס זו חוויה מענגת, חיות ואנשים ינסו לחוות אותה כמה שיותר וכך יגדילו את הסיכוי שיהיו להם צאצאים. אולם, כאמור, נושא המיניות הנקבית כמעט ולא נחקר.

"הזנחה של חקר המיניות הנקבית הותירה אותנו עם תמונה לא שלמה של הטבע האמיתי של התנהגויות מיניות", אמרה ברנן, שהובילה את המחקר, בהודעה לעיתונות. ללא הכרה במיניות זו אי אפשר לחקור את האבולוציה של הסקס, שלו עצמו חלק חשוב בהתפתחות בעלי החיים בכדור הארץ. כמו כן, גילוי ההיסטוריה האבולוציונית של ההנאה המינית הנקבית יכול לעזור להבין את תפקידה של האורגזמה, שגם לה יש חשיבות לא מעטה – לפחות בעיני רובו המוחלט של המין האנושי.