מחקר מגלה: הפרעות במחזור השינה קשורות למחלת אלצהיימר, ואולי יכולות להעיד על שלביה המוקדמים

בשנים האחרונות נמצאו עדויות מחקריות לכך ששינה לא טובה היא גורם סיכון שעלול להוביל למחלת אלצהיימר ומחלות ניווניות אחרות של המוח. כעת מתברר שדפוסי השינה הגרועה מתחילים הרבה לפני התסמינים המורגשים של מחלת אלצהיימר. מחקר שנערך באוניברסיטת וושינגטון בארצות הברית מראה שאצל אנשים שנמצאים בסיכון ללקות במחלה הופיעו שינויים בשעון הביולוגי עוד לפני אובדן זיכרון.

במחקר, שהתפרסם בכתב העת JAMA Neurology, עקבו החוקרים אחרי דפוסי השינה של 189 מבוגרים שגילם הממוצע היה 66. במקביל חיפשו בנוזל המוחי-שדרתי נוכחות של חלבונים כמו טאו ועמילואיד בטא, שעלייה ברמה שלהם מעידה על אלצהיימר במצב התחלתי. התופעה הזאת מקדימה בעשרים שנה בערך את הופעת התסמינים ההתנהגותיים. 139 מהמשתתפים במחקר לא הציגו סימנים מוקדמים של מחלת אלצהיימר במדידות החלבונים, ומחזור השינה והערות של רובם היה תקין. אצל אלו מהם שהראו דפוסי שינה משובשים, אפשר היה לקשר את השיבושים לסיבות אחרות שאינן קשורות לאלצהיימר – למשל גיל מתקדם.

לעומת זאת, כל חמישים הנבדקים שהראו סימנים מוקדמים של המחלה חוו שיבושים בשעון הביולוגי. הממצאים האלו נותרו בעינם גם לאחר שהחוקרים תיקנו השפעות של גורמים אחרים שמשבשים את השינה, כמו אלו שנמצאו בנבדקים הבריאים. "הנבדקים לא סבלו מחוסר שינה" מסביר המחבר הראשון של המאמר אריק מוסיאק (Musiek), "אבל השינה שלהם היתה קטועה. מובן שאי אפשר להשוות שינה רצופה של שמונה שעות בלילה לתנומות קצרות במהלך היום שמסתכמות בשמונה שעות".

התוצאות אינן מפתיעות, כיוון שלא מזמן נמצא ששיבוש מכוון של דפוסי השינה התקינים של בני אדם גורם לעלייה ברמת העמילואידים בנוזל המוחי-שדרתי. גם כאן נמצא קשר כזה, אבל השיבוש בדפוס השינה הופיע באופן טבעי. מחקר נפרד שערכה אותה קבוצה על עכברים, ופורסם בכתב העת Journal of Experimental Medicine, הראה ששיבושים בשינה מעלים את המצבורים החלבוניים (פלאקים) של עמילואיד בטא במוח אצל עכברים שמלכתחילה מבטאים אותו ברמה גבוהה. בדיקה כזאת אי אפשר לערוך על בני אדם חיים.

"במהלך חודשיים, עכברים עם מחזור שינה משובש פיתחו יותר מצבורי עמילואידים מעכברים רגילים", אומר מוסיאק. "לעכברים היו גם שינויים במחזורים התקינים והיומיים של החלבון העמילואידי במוח. אלו הנתונים הראשונים שמראים ששיבוש של השעון הביולוגי יכול להאיץ את שקיעת המצבורים".

הנתונים מעידים שהשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר, לפני הופעת התסמינים ההתנהגותיים שלה, מלווים בשינה קטועה, דבר שלפי הממצאים במחקר העכברים עלול להוביל לשקיעה מוגברת של חלבונים רעילים במוח. כמובן, לא ברור עדיין מה גורם מלכתחילה לשינה הקטועה, אולם עצם מציאת הקשר בינה לבין מחלת אלצהיימר משמעותית. היא יכולה לספק לנו סמן מוקדם נוסף למחלה, שינבא את הופעתה, ואולי גם לפתוח יעד נוסף לטיפול תרופתי בשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר.

למרות חשיבות הממצאים, יש לזכור שהם ראשוניים ביותר ויידרשו הוכחות נוספות לכך שקשיי השינה אכן ייחודיים למחלת אלצהיימר ואף גורמים לה, ואינם תופעה כללית אצל מבוגרים.  מה שברור הוא שאם עוד היה ספק כלשהו ששינה טובה ורצופה חשובה לבריאות, עכשיו יש לכך הוכחה נוספת.