חוקרים טוענים שבשל תהליכי ריקבון בקרקע, יער האמזונס דווקא מעודד את התחממות כדור הארץ – במקום לבלום אותה

אנחנו רגילים לחשוב על יערות גשם כמו האמזונס כעל אוקיינוסים ירוקים המספקים אוויר נקי ומשמשים ככלי העיקרי למיתון שינויי האקלים. אך מחקר חדש, בהובלת נשיונל ג'יאוגרפיק (National Geographic society) בארצות הברית, מעלה את האפשרות שתרומתו של יער הגשם המשווני לספיחת גזי חממה היא הפוכה מכפי שחשבו עד כה. במקום שיאט את תהליכי ההתחממות הגלובלית הוא דווקא מאיץ אותה.

יער האמזונס הוא יער גשם טרופי השוכן באגן הניקוז של נהר האמזונס – מהנהרות הגדולים בעולם. שטחו של היער עצום ונאמד בכשישה מיליון קמ"ר. היער שוקק החיים הזה מתקיים בזכות שילוב של הרבה גשם, לחות גבוהה וטמפרטורות גבוהות.

במהלך המאה ה-20, עקב הגידול הרב באוכלוסיית בני האדם, שיעור כריתת העצים באמזונס עלה בחדות, גם לשם שימוש בעצים עצמם כחומר גלם וגם על מנת לפנות שטחים למרעה ולחוות. בין שנת 1970 ל-2016 התכווץ שטחו של היער בקרוב לחמישית. משנת 2008, עקב לחצים מצד ממשלת ברזיל וגופים בינלאומיים, הואט קצב בירוא העצים באמזונס בערך ברבע לעומת שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת.

בשנים האחרונות נראה שהמגמה מתהפכת מחדש. בשנת 2019 לבדה התרחשו באמזונס 75 אלף שריפות יער, רובן יזומות – עלייה של 85 אחוז לעומת השנה שקדמה לה. מאחורי המדיניות הזאת עומד ראש ממשלת ברזיל ז'איר בולסונרו (Bolsonaro), שתומך בבירוא שטחי יער לצרכים כלכליים מיידיים. אם התהליך הזה לא יואט משמעותית, האמזונס עלול להפוך מיער גשם למדבר.

כריתת עצים באגן האמזונס כדי לפנות מקום למפעל נפט | Peter Bowater, Science Photo Library
במהלך המאה ה-20 שיעור כריתת העצים באמזונס עלה בחדות. כריתת עצים באגן האמזונס כדי לפנות מקום למפעל נפט | Peter Bowater, Science Photo Library

לא רק פחמן דו-חמצני

עקב גודלו של יער האמזונס ועושר הצמחייה בו, יש חשיבות עצומה להבנת השפעותיו על האקלים העולמי. רוב המחקרים בוחנים את השפעת צמחיית היער על כמויות הפחמן הדו-חמצני (CO2) באטמוספרה, שכן הוא גז החממה הנפוץ ביותר. אך הוא בפירוש אינו היחיד. במחקר הנוכחי החוקרים לא הסתפקו בבחינת הפליטה של פחמן דו-חמצני בשטחי היער, אלא בדקו גם שני גזי חממה נוספים: מתאן (CH4) וחנקן דו-חמצני (N2O), המוכר גם בשם גז הצחוק.

התוספת הזאת חשובה, שכן השפעתם של הגזים הללו על התחממות כדור הארץ משמעותית מאוד – הם "כולאים" את אנרגיית השמש בתוך האטמוספרה ומקשים עליה להיפלט לחלל, אפילו יותר משעושה זאת הפחמן הדו-חמצני. מדד פוטנציאל החימום הגלובלי מעריך כמה אנרגיה סופג טון אחד של גז. המדד של גז המתאן גדול בערך פי 30 מזה של פחמן דו-חמצני, והמדד של גז הצחוק גדול בערך פי 280. בחינה של מחקרים ושל מדידות רבות שנעשו על השחרור והפליטה של גזי חממה שונים, הובילה את החוקרים להסיק שאף על פי שהיער ממתן את שינויי האקלים העולמי על ידי קליטת פחמן דו-חמצני ופליטת חמצן בתהליך הפוטוסינתזה, הוא מחמם אותו דרך פליטה של גזי חממה אחרים.

תהליכים שגורמים לפליטת גזי חממה ביער כוללים שחרור מתאן בתהליך ריקבון של עצים מתים, פליטה טבעית של מתאן מצמחים ופליטה מתאן מקרקע בוצית במסגרת תהליכי נשימה של מיקרואורגניזמים ויצורים אחרים בסביבה דלת חמצן. עוד גילו החוקרים שתהליכי החימום כנראה עולים בהיקפם על ההשפעה הבולמת של ספיגת הפחמן הדו-חמצני. לפיכך, נראה שבניגוד למה שחשבנו, האמזונס תורם להתחממות העולמית במקום למתן אותה. לעומת זאת, האוקיינוסים קולטים גזי חממה וסופגים פחמן דרך פוטוסינתזה של אצות ודרך שיקוע פחמן אל הקרקעית, שנמצאת בעומק רב, וכך בולמים את התחממות כדור הארץ.

ריפה באמזונס כדי לפנות מקום למרעה | Jacques Jangoux, Science Photo Library
שריפת העצים תשחרר גזי חממה רבים ומזהמים אחרים. שריפה באמזונס כדי לפנות מקום למרעה | Jacques Jangoux, Science Photo Library

ההשפעה החמורה של כריתת העצים

האם המסקנה היא שכדאי לברא את היער ולנצל את האדמה הפורייה לייצור חקלאי של מזון לאוכלוסייה האנושית הרעבה? הרי הוא ממילא תורם להתחממות. אך ההשלכות של צעד כזה יהיו מרחיקות לכת אף יותר. החוקרים מצאו שהשפעת האדם תגביר עוד יותר את התחממות כדור הארץ. בטווח הקצר, שריפת העצים תשחרר גזי חממה רבים ומזהמים אחרים. בטווח הארוך ההשפעה תהיה חמורה אף יותר, שכן רוב החקלאות באזור מבוססת על גידול בעלי חיים, שכרוך בפליטת כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני, מתאן ומזהמים נוספים, ועל גידולי שדה כמו סויה שמשמשים להזנת בעלי החיים.

למרות חשיבות הממצאים, יש לזכור שיש עוד הרבה שאיננו יודעים על השפעתם של גזי חממה על האקלים המקומי והעולמי גם יחד. כדי לחזות בצורה טובה יותר את השפעת יער האמזונס והשינויים המתרחשים בו על האקלים, עלינו להמשיך לחקור ולשלב גם מדידות רחבות היקף.