כבר יותר מעשור ידוע שפליטת גידוף עסיסי יכולה להקל כאבים. מחקר חדש מגלה שמה שעובד הכי טוב הן קללות ישנות ומוכרות, שמביאות איתן מטען רגשי

 

למי מאיתנו לא התחשק לפעמים לפלוט גידוף או קללה בעקבות כאב פתאומי? לא רק שרבים מאיתנו מגיבים כך לכאב, אלא שהמנגנון הזה אף חוצה תרבויות. האם יש סיבה לכך, מעבר להרגל ותגובה אוטומטית?

מחקר שפורסם בשנת 2009 ביקש לבחון אם גידוף משפיע על תחושת הכאב. לשם כך השתמשו החוקרים במבחן לחץ הקור, שבו נבדק מתבקש להכניס את ידו לתוך דלי עם מי קרח ולהשאיר אותה שם כמה שיותר זמן. משך הזמן שבו הנבדק מצליח להשאיר את היד בדלי מעיד על רמת העמידות שלו לכאב. הנבדקים עברו את המבחן בשני מצבים שונים: האחד כשהם מקללים, ובשני הם חזרו על מילה ניטרלית. החוקרים מצאו כי כשהנבדקים קיללו, העמידות שלהם לכאב הייתה ארוכה יותר ותפיסת הכאב שלהם פחתה לעומת המצב הניטרלי. החוקרים ראו גם כי כאשר הנבדקים קיללו, קצב הלב שלהם היה גבוה יותר. מסקנת החוקרים הייתה שקללות גורמות להיפואלגזיה, כלומר לתפיסת כאב מופחתת. 

הסבר אפשרי לתופעה הזאת הוא שגידופים מעוררים את המערכת האוטונומית של הגוף – סדרה של תגובות פיזיולוגיות שמופעלות כשאנחנו נתונים ללחץ או לאיום, וכך גורמת לשיכוך כאב. הסבר אפשרי אחר לתופעה הוא שמדובר במנגנונים של ויסות קשב, כלומר שאנחנו מתרכזים בקללה ושוכחים לרגע מהכאב.

דלי של מי קרח | צילום: Semiglass, Shutterstock
הגידופים הפחיתו את תחושת הכאב. דלי של מי קרח | צילום: Semiglass, Shutterstock

כוחו של הרגל

אכן, מחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Physiology בחן את ההשפעה של גידוף על תפיסת הכאב, בניסיון לפענח בין השאר את המנגנונים הפסיכולוגיים שדרכם גידופים עשויות להפחית כאבים. החוקרים בחרו להשוות בין שימוש בקללה מוכרת ונפוצה, לבין קללות שהמציאו בעצמם לשם המחקר ונועדו להידמות לקללות מוכרות במאפיינים מסוימים, כגון הומור או צורת הביטוי שלהן. 

גם כאן השתמשו החוקרים במבחן לחץ הקור, אך הפעם בדקו ארבעה מצבים שונים: שימוש בקללה מוכרת, שתי קללות חדשות או מילה ניטרלית. במחקר החדש מדדו החוקרים לא רק כמה זמן הנבדק מצליח לשאת את הכאב, אלא גם את סף הכאב, על פי משך הזמן שנדרש לנבדקים להודיע שכואב להם מרגע שהכניסו את היד למי הקרח.

החוקרים ציפו שגם הקללות החדשות ישפיעו על תחושת הכאב, אך גילו שלא הייתה להן השפעה דומה לזו של הקללה המוכרת. מכאן הסיקו כי הגורמים השטחיים, כמו איך הגידוף נשמע או עד כמה הוא מצחיק, לא מסבירים את השפעת הקללות על תחושת הכאב. ייתכן שהלמידה המוקדמת והתגובה הרגשית הנרכשת המתקשרת לקללות חשובות לתפיסת הכאב. החוקרים הסיקו כי הסחת הדעת הנלווית לפליטת הקללה מהפה אינה מסבירה כנראה את התופעה, ויש להמשיך ולחקור את תפקידה של העוררות הרגשית בהקלת הכאב.

אם כן, נראה שקללות מקלות על תחושת הכאב, אם כי המנגנון שהן משפיעות באמצעותו עדיין לא ברור. אך חשוב לדעת שככל שהקללות הן חלק יותר דומיננטי מחיי השיגרה של אדם, והשימוש בהן יותר תדיר בחיי היומיום, האפקט הזה דועך, לכן כדאי לשמור אותן לרגעים שאנחנו באמת זקוקים להן.