ממעורבות בפיתוח טילי שביט הישראלים, דרך ההסכם לשיגור האסטרונאוט הישראלי הראשון ועד שיתופי פעולה בחלל עם מדינות רבות: אבי הר-אבן, שהלך אמש לעולמו, היה מעמודי התווך של תוכנית החלל הישראלית

"סוכנות חלל של איש אחד", הגדיר חוקר החלל טל ענבר את אבי הר-אבן במאמר מקיף על תרומתו לתחום החלל שהוצג בכינוס הבינלאומי לאסטרונאוטיקה בירושלים, ב-2015. הר-אבן, בן 84, שמותו נקבע אמש לאחר שנפגע אנושות בשריפה שהציתו מתפרעים ערבים בעכו לפני כשלושה שבועות, אכן היה מעמודי התווך של הפעילות הישראלית בתחומי החלל. משירותו הצבאי, דרך עבודתו בתעשייה האווירית ולאחר מכן כמנכ"ל שהצעיד קדימה את סוכנות החלל הישראלית. 

קשרים בינלאומיים ענפים. הר-אבן בפגישה עם ראש נאס"א, דן גולדין | סריקה מאלבומו של הר-אבן, באדיבות טל ענבר
קשרים בינלאומיים ענפים. הר-אבן בפגישה עם ראש נאס"א, דן גולדין | סריקה מאלבומו של הר-אבן, באדיבות טל ענבר

רומניה, אוגנדה, שביט

אבִּי הר-אבן נולד ברומניה ב-7 במרץ 1937 בשם אבא הרטשטיין. ב-1950 עלתה המשפחה לארץ, והשתקעה בירושלים, שם הוא סיים את לימודיו בגימנסיה רחביה ב-1955. לאחר הלימודים החל ללמוד הנדסת מכונות בטכניון במסגרת העתודה האקדמית, אבל בשל צורכי הצבא הופסקו לימודי העתודאים כעבור זמן קצר, והוא גויס לשירות בחיל התותחנים, שם יצא לקורס קצינים ושירת בתפקידי פיקוד. ב-1959 נשלח לסיים את לימודיו, הפעם בהנדסת חשמל, כשהכוונה הייתה לשבצו ביחידת טילים שהחיל התכוון להקים. בטרם סיים את לימודיו, ב-1963, עבר תחום הטילים בצה"ל מחיל התותחנים לחיל האוויר. הר-אבן שירת כקצין מחקר ופיתוח במפקדת חיל התותחנים, וסייע לקלוט מכשור מתקדם בחיל. כמו כן הוא סייע בקליטת תותחים חדשים נגד מטוסים (Bofors L/70) בחיל האוויר, ולאחר מכן עבר לשרת במערך הנ"מ, כיום מערך ההגנה האווירית, שם פיקד בין השאר על סוללת טילי הוֹק שהגנה על הקריה למחקר גרעיני. ב-1965 נשלח לאוגנדה, כדי להקים את מערך ההגנה האווירית של צבאה. 

מהתותחנים להגנה האווירית. הרמטכ"ל מרדכי (מוטה) גור (מימין) מעניק דרגת אלוף משנה להר-אבן | סריקה מאלבומו של הר-אבן, באדיבות טל ענבר
מהתותחנים להגנה האווירית. הרמטכ"ל מרדכי (מוטה) גור (מימין) מעניק דרגת אלוף משנה להר-אבן | סריקה מאלבומו של הר-אבן, באדיבות טל ענבר

כששב ארצה ב-1968 הוצב במרכז לפיתוח אמצעי לחימה, שהפך בהמשך למפא"ת – מינהל פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הביטחון. לאחר מלחמת יום הכיפורים עמד בראש קבוצה להפקת לקחי המלחמה ולהטמעתם בצה"ל.  ב-1977 זכה עם קבוצת המו"פ שניהל בפרס ביטחון ישראל על מיזם סודי שפרטיו אסורים לפרסום עד היום. כמו כן הוא הקים את יחידת מיטל לשיתוף פעולה בתחום מחקרי הביטחון עם מדינות ידידותיות. בהמשך עמד בראש מחלקת אמצעים מיוחדים ובראש מחלקת מחקר ופיתוח, עד פרישתו מצה"ל ב-1979, בדרגת אלוף משנה. 

במקביל לסיום שירותו בצה"ל השלים הר-אבן תואר שני במינהל עסקים, ולאחר השחרור החל לנהל את הסניף הישראלי של חברת הטכנולוגיה פישר ופורטר (Fischer & Porter) העוסקת בפיתוח מכשור מדויק למדידה ובקרה. 

ב-1982 החל לעבוד בתעשייה האווירית, ומילא כמה תפקידי מחקר, פיתוח וניהול. בין השאר היה חבר בצוות שפיתח את טיל שביט, משגר הלוויינים הישראלי. לאחר מכן שימש ראש מינהלת משגרים וחלל במפעל מלמ (מערכות לחימה משולבות) ובהמשך אחראי על תחומי מו"פ ושיווק. הוא פרש מהתעשייה האווירית ב-31 בדצמבר 1994 ולמחרת היום מונה למנכ"ל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.

פעילות שהשתיקה יפה לה גם היום. הר-אבן (משמאל) באירוע במפעל מלמ שפרטיו עדיין אסורים בפרסום | סריקה מאלבומו של הר-אבן, באדיבות טל ענבר
פעילות שהשתיקה יפה לה גם היום. הר-אבן (משמאל) באירוע במפעל מלמ שפרטיו עדיין אסורים בפרסום | סריקה מאלבומו של הר-אבן, באדיבות טל ענבר

ישראל על המפה

סוכנות החלל הייתה אז יחידה זעירה, ודלת תקציב. רוב מנהליה הקודמים היו אנשי אקדמיה שקיבלו על עצמם את התפקיד בהתנדבות. הר-אבן היה הראשון שהחזיק במשרה תקופה ממושכת, ובמשך כמעט עשור הוא חולל מהפכה בסוכנות והוביל מיזמים ארוכי טווח. אחד התחומים העיקריים שהוא קידם היה שיתופי פעולה בינלאומיים. כבר בשנים הראשונות בתפקידו חתמה סוכנות החלל על הסכמים לשיתוף פעולה במחקר, פיתוח ובנייה של לוויינים ומרכיביהם עם סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, עם סוכנות החלל של צרפת (CNES), עם סוכנות החלל של גרמניה (DLR), עם סוכנות החלל של הודו (ISRO) ועוד. 

"כשהוא התחיל בסוכנות החלל, הסוכנות הייתה רק הוא ומזכירה", מספר טל ענבר. "מתוך היכרות ארוכת שנים איתו ועם רבים מהאנשים שעבדו לצדו במערכת הביטחון ובתעשייה האווירית, מעולם לא שמעתי שלמישהו הייתה מילה רעה או משהו לא חיובי להגיד על אבי, וזה מעיד על אישיותו". 

גולת הכותרת בפעילותה של סוכנות החלל בתקופתו של הר-אבן הייתה פרויקט האסטרונאוט הישראלי הראשון. הר-אבן היה ממובילי התהליך של בחירת האסטרונאוט וגיבוש הסיכומים עם ארצות הברית. אחרי שנים של הכנות שוגר בינואר 2003 אל"מ אילן רמון למשימת STS-107 במעבורת החלל קולומביה. אחד הניסויים העיקריים שעשה במסגרת המשימה היה ניסוי MEIDEX לחקר סופות החול במזרח התיכון. המשימה הסתיימה בהתרסקותה של המעבורת בעת חזרתה לאטמוספרה, והר-אבן היה אחד הגורמים להידוק הקשרים בתחומי החלל בין ארצות הברית לישראל בעקבות האסון. 

היה ממובילי המשימה של שיגור האסטרונאוט הישראלי הראשון. הר-אבן בסימולטור של מעבורת החלל | צילום: מרק כץ, סריקה מאלבומו של הר-אבן, באדיבות טל ענבר
היה ממובילי המשימה של שיגור האסטרונאוט הישראלי הראשון. הר-אבן בסימולטור של מעבורת החלל | צילום: מרק כץ, סריקה מאלבומו של הר-אבן, באדיבות טל ענבר

מיזם נוסף שהחל לקרום עור וגידים בתקופתו של הר-אבן בסוכנות החלל היה שיתוף הפעולה הישראלי-צרפתי בפיתוח לוויין ונוס (Venμs), לחקר הסביבה והחקלאות. הלוויין, ששוגר בסופו של דבר ב-2017, מצויד במצלמה מתקדמת של חברת אל-אופ ובמערכת הנעה חדשנית של רפאל, המאפשרות לו לעקוב בדיוק רב אחר שינויים זעירים בצבעים של אזורי קרקע וים, וכך לעקוב אחר שינויים סביבתיים.

לצד שיתופי הפעולה הבין-לאומיים הצליח הר-אבן, למרות תקציבה הזעום של הסוכנות, להפוך אותה לגוף חשוב במימון מחקרים אקדמיים בנושאי חלל. תחום נוסף שהוא קידם היה שיתוף פעולה בין הסוכנות לאקדמיה ולתעשייה בפרויקטים הקשורים בחלל, שהוליד לווייני מחקר של אוניברסיטת תל אביב והטכניון, ומרכיבים בלוויינים נוספים. כמו כן הוא קידם את הפיכת הסוכנות לגוף הפעיל בתחום החינוך.

"הצלחתי לבצע הרבה פעילויות למרות התקציב הזעיר שניתן, מתוך תיאום והסברה לגופים השונים. אלה הדברים שהייתי צריך להסביר לחברים בסוכנויות חלל אחרות שהרימו גבה ושאלו איך הצלחנו לעשות זאת בתקציב כה זעום", אמר הר-אבן בראיון לאתר "הידען" לרגל סיום תפקידו. 

ב-2004 נאלץ הר-אבן לסיים את תפקידו בסוכנות החלל כשמלאו לו 67 והוא הגיע לגיל הפרישה הרשמי. עדות להצלחתו הרבה בתפקיד הייתה ריבוי המועמדים שביקשו להחליפו (בסופו של דבר מונה תחתיו צבי קפלן, שניהל את הסוכנות עד 2011).  

קידם רבות את הקשרים של ישראל עם סוכנויות חלל וגופים נוספים. הר-אבן עם הקוסמונאוט הוותיק בוריס וולינוב בביקורו בישראל | צילום: טל ענבר
קידם רבות את הקשרים של ישראל עם סוכנויות חלל וגופים נוספים. הר-אבן עם הקוסמונאוט הרוסי הוותיק בוריס וולינוב בביקורו בישראל | צילום: טל ענבר

המשיך בפעילות

גם לאחר פרישתו לגמלאות המשיך הר-אבן להיות מעורב בפעילות מדעית וציבורית. מ-2005 הוא שימש עמית מחקר במכון בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן, ופרסם כמה מאמרי מחקר על מדיניות ישראל בתחומי החלל. הוא גם היה מהמשתתפים הקבועים בכינוס השנתי לזכר אילן רמון, שאירח במשך השנים בכירים רבים בתעשיית החלל העולמית, הציבורית, הצבאית והפרטית.

סוכנות חלל של איש אחד. הר-אבן (משמאל) עם טל ענבר בסיום מושב ההוקרה לפועלו בכינוס האסטרונאוטיקה בירושלים | צילום באדיבות טל ענבר
סוכנות חלל של איש אחד. הר-אבן (משמאל) עם טל ענבר בסיום מושב ההוקרה לפועלו בכינוס האסטרונאוטיקה בירושלים | צילום באדיבות טל ענבר

הר אבן גם היה חבר בגופים של האיחוד האירופי, ובין השאר עסק בהערכת מחקרים שביקשו תקציבים במסגרת תוכניות של האיחוד כמו Horizon 2020, וכן היה מעורב בפרויקט לווייני הניווט האירופיים, גליליאו. "הוא היה חבר חשוב בצוות שמקדם הקמת מרכז חלל ומוזיאון חלל בישראל, ותרם לכך רבות", אומר ענבר.

הוא המשיך בעבודתו עד שבחודש שעבר נפצע אנושות בשריפה במלון "אפנדי" בעכו, שבו נפש, שהתלקחה כשפורעים ערבים הציתו את המלון. אמש נקבע מותו, ובכך תמה פעילותו של אחד האנשים המשפיעים ביותר על פעילותה של ישראל בתחומי החלל בעשורים האחרונים.