הכיתה הארצית במדעי כדור הארץ היא תכנית לימודים ייחודית המשלבת עבודה עצמית מקוונת, ניסויים בבית וסיורים בשטח

הגדלת מספר התלמידים בחינוך המדעי עומדת בתקופה האחרונה במוקד העשייה של משרד החינוך. הדבר בא לידי ביטוי בתכניות כמו מתמטיקה תחילה, שנקראת גם 5פי2, המיועדת להכפיל את מספר הבוגרים במתמטיקה ברמה של חמש יחידות. ישנן גם תכניות להכפלת מספר הלומדים פיזיקה, כימיה והנדסה בתיכון.

אבל חינוך מדעי אינו מוגבל רק למקצועות שיש להם אוריינטציה תעשייתית, ולעתים יש ערך רב דווקא לחקר בתחומי המדע הטהור. בדיוק למקום הזה נכנסת תכנית הלימודים לבגרות במדעי כדור הארץ. תלמידי המגמה לומדים כיצד נוצר כדור הארץ שבו אנו חיים באמצעות חקר התהליכים שיוצרים את הנוף ואת הסביבה הטבעית בישראל. מגמה זו היא מקצוע לימוד מורחב לבגרות, וכיום מלמדים אותה בעשרה בתי ספר ברחבי הארץ.

פרופ' ניר אוריון מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע פיתח תכנית מעניינת נוספת – הכיתה הארצית ללימודי כדור הארץ. זוהי מסגרת נוספת ללימודי התחום שנעשית באמצעות אתר ייעודי ומפגשים לסיורי שטח, ובסוף התהליך התלמידים ניגשים לבחינת בגרות ברמה של חמש יחידות לימוד במדעי כדור הארץ. הכיתה הארצית פועלת זו השנה החמישית, ומספר בוגריה גדל כל העת: את השנה הראשונה סיימו חמישה תלמידים, ואילו השנה ישתתפו באירוע המסכם את הפעילות 33 בוגרים.

בחינת הבגרות במגמה נערכת בשטח

הסיורים בשטח מכינים את תלמידי המגמה לבחינת הבגרות שגם היא נעשית שם. צילום: סיגל רותם

סיורים ועבודה עצמית

הכיתה הארצית מציעה מסלול לימודים ייחודי, שרוב הלמידה בו נעשית על ידי התלמיד במחשב אחרי שעות בית הספר. הלימודים נפרשים על פני שנתיים ונפתחים בסמינר שאורכו יומיים במכון דוידסון לחינוך מדעי. כל שיעורי המגמה מופיעים בפורטל אינטרנטי ייעודי ללמידה (המוכר גם כ-Moodle, ראשי תיבות של המילים Modular Object-Oriented Dynamic Learning Environment), שבו יש הנחיות לביצוע ניסויי מעבדה הנעשים בבית בעזרת ערכות שנשלחות אל התלמידים.

בשנה הראשונה ללימודים נפגשים תלמידי הכיתה לחמישה סיורים יומיים ברחבי הארץ. בכל סיור כזה התלמידים צופים בתופעות שונות הקשורות בהתפתחותו של כדור הארץ, מהרי געש קדומים ברמת הגולן עד דיונות חול צעירות במישור החוף. בעזרת הכלים שרכשו בשיעורים המקוונים וחומר רקע תיאורטי, הם קושרים בין התופעות הנצפות לתהליכים מדעיים.  

אחד הסיורים מתקיים במכתש רמון. תלמידי הכיתה הארצית אוספים נתונים בשטח על סלעים ומינרלים הקיימים במכתש: הם מתחילים בתצפיות הנוגעות למבנה ולצורה שלו, ומנסים להבין את התהליך שהביא להיווצרותו. אחר כך הם חורצים סלעים בעזרת ציפורן ומסמר כדי להעריך את הקשיות שלהם, בודקים את מסיסותם במים ובחומצה מלחית ועושים ניסויים נוספים. לאחר הסיור מגישים התלמידים דוח המתאר את הסיפור המדעי העומד מאחורי האזור שחקרו, ומקבלים עליו ציון שהוא חלק מהציון השנתי.

התלמידים אינם עושים הכול לבדם: מלווים אותם אנשי חינוך השייכים לסגל המגמה. תפקידם להנחות את התלמידים בפגישות שמתקיימות במכון ויצמן למדע, לשוחח עמם בשלבים שונים של החקר ולהעניק להם משוב על התקדמותם.

שנת הלימודים השנייה מעמיקה את התנסות התלמידים במחקר מדעי. התלמידים מצטרפים לחוקר מאחת האוניברסיטאות בארץ ועושים עמו את עבודת המחקר, גיאוטופ. הם נדרשים להגיש פרויקט אישי נוסף, שעיקרו סקירת ספרות מחקרית באחד מענפי מדעי כדור הארץ, למשל גיאולוגיה, מדעי האטמוספרה ואוקיינוגרפיה. הציון הסופי מתקבל משקלול של כל תוצרי הלמידה במהלך שתי שנות הלימוד – מדוחות על הסיורים, דרך עבודות החקר עם המדענים ועד הגשת פרויקט הסיכום.

לא רק חינוך פורמלי

אחד המאפיינים המעניינים של הכיתה הארצית הוא הגיוון הגדול בתלמידים שמשתתפים בה: מגיעים אליה ילדים מבתי ספר ממלכתיים, מבתי ספר דמוקרטיים ואף כאלה שלומדים בחינוך ביתי. כשבוחנים את כלל התלמידים, אפשר לזהות מאפיין אחד המשותף לכולם – אחריות אישית ועצמאות בלמידה. נראה שאלה הם כישורי מפתח שבזכותם הילדים לומדים במגמה ומצליחים בה. סביר להניח שרובם מצוידים בכישורים האלה עוד לפני שהצטרפו לתכנית, שיש בה קווים של חינוך בלתי פורמלי כמו היבטים של בחירה אישית, עצמאות אקדמית ותכנית ממורכזת תלמיד, לצד היבטים של חינוך פורמלי שבזכותם משרד החינוך אישר אותה כתכנית לימודים לחמש יחידות בגרות.

האם גם למוטיבציה של התלמידים יש תפקיד בהצלחתם במגמה? סקר שנערך בקרב בוגרי הכיתה הארצית הראה ש-61 אחוזים מהתלמידים הבוגרים היו פעילים בחוגי סיירות, כחניכים ומדריכים, במהלך לימודיהם. לנה איוב, תלמידת מחקר של פרופ' אוריון, בחנה את הקשר שבין הפעילות בחוגים האלה להשתתפות בתכנית, ומצאה שהתלמידים הפעילים בהם מתאפיינים במוטיבציה גבוהה ללמידה וביכולת ניהול זמן, באחריות ובעצמאות. חלק מהמוטיבציה הוא תולדה של צורך - כמדריכים בחוגי סיירות הם נדרשים ללמד את חניכיהם היבטים שונים של מדעי כדור הארץ, כמו נושאים בגיאולוגיה ובפלאונטולוגיה (חקר מאובנים). לשם כך הם העבירו אל הילדים הצעירים ידע שצברו בכיתה הארצית, והשתמשו בניסויים שביצעו בבית כדי להדגים תופעות טבע שונות במהלך טיולים שהדריכו.

תלמידי המגמה חייבים להיות בעלי יכולת למידה עצמאית, גישה שאינה מתאימה לכולם. למרות זאת, במחקרה של איוב נמצא שתלמידי הכיתה הארצית לומדים לא רק במהלך הפעילויות אלא ממשיכים במחקר באופן עצמאי בחופשות ובטיולים. השילוב בין חינוך מדעי וחינוך בלתי פורמלי שמעמיד את התלמיד במרכז אפשרי בהחלט, ובסופו של דבר מפרה את התלמידים ומועיל להם.