בניסוי הזה נלמד איך להפוך כל תמונה של פרצוף לתמונה מיוחדת שהבעת הפנים בה משתנה כל הזמן בהתאם לזווית המבט שלנו.

ציוד

מהלך הניסוי

את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:

הסבר

בני אדם הם יצורים חברתיים, ואחת התכונות החשובות לחיים בחברה, או בכלל לקשר עם בני אדם אחרים היא היכולת לזהות את רגשותיהם. בני אדם מחצינים את רגשותיהם ומציגים אותם לראווה באמצעות הבעות פנים, שכמעט כולנו יודעים לזהות בקלות רבה.

הביולוג צ'רלס דרווין, שהתפרסם בעיקר בזכות תורת האבולוציה, עסק גם בחקר הרגשות ואפילו כתב על זה ספר בשם "התבטאות רגשות בבעלי חיים ובבני האדם" (בשנת 1872). בספרו הוא טען שיש מספר מצומצם של רגשות בסיסיים שמתבטאים בהבעות פנים, מעין שפה אוניברסלית לא מילולית שכל בני האדם מבינים. עם השנים נזנח הרעיון של דרווין ועלתה הטענה שהבעות הפנים אינן משותפות לכל בני האדם אלא תלויות בתרבות. אבל במחצית השנייה של המאה ה-20 הצליח הפסיכולוג פול אקמן להוכיח בסדרה של מחקרים שאכן קיימות שש הבעות פנים בסיסיות שכל אדם בעולם, בלי קשר לתרבותו או מוצאו (אירופי, אסיאתי, אפריקאי וכו'), יודע לזהות את הרגש שהן מעבירות: כעס, גועל, פחד, שמחה, עצבות והפתעה. לגבי ההבעה המבטאת רגש נוסף – זלזול או בוז – תוצאות המחקר לא היו חד-משמעיות. הסתכלו בתמונה למטה - האם אתם מצליחים לזהות מה מיצגת כל הבעת פנים?


שבע הבעות הפנים האוניברסליות על פי אקמן: הפתעה, זלזול, עצב, שמחה, כעס, גועל ופחד (האם אתם מצליחים לזהות?) | תמונה: ויקיפדיה; נוצרה בידי  Icerko Lýdia

אם נתבונן בהבעות העצב והשמחה נגלה שמה שמאפיין אותן זו בעיקר צורת הפה והגבות. כשאנשים שמחים, קצות הפה מתרוממים כלפי מעלה וכך עושה גם מרכז הגבה, ואילו כשעצובים קורה בדיוק ההפך. הרי בדיוק ככה בעצם מציירים סמיילי שמח וסמיילי עצוב - כל מה שמשנים זה את צורת האף וצורת הגבות.
סמיילי שמח ועצוב | מקור: שאטרסוק
סמיילי שמח ועצוב, שימו לב לשוני בפה ובגבות | מקור: שאטרסוק

בניסוי הנוכחי הבעות הפנים של המצולמים בתמונה משתנות מעצב לשמחה מפני שכאשר אנחנו משנים את זווית המבט, צורת הפה והגבות משתנה או יותר מדויק - נראית אחרת. זה קורה בגלל צורת הקיפול של הנייר במעין "גג" משולש עם שקע משולש/זוויתי.

מדוע הקיפול גורם לפה ולגבות להיראות אחרת? כאן נכנסת לתמונה המתמטיקה. כשאנחנו מסתכלים על חפצים תלת-ממדיים במציאות, או כשאנחנו מצלמים חפצים תלת-ממדיים, אנחנו רואים בעצם את ההיטל הדו-ממדי שלהם, שמשתנה כל הזמן בהתאם לזווית הצפייה שלנו. אם נסתכל למשל על קובייה מלמעלה נראה אותה כריבוע, אבל אם נסתכל עליה מזווית אחרת היא כבר תיראה לנו כמו משושה (לא מאמינים? הסתכלו בעצמכם וספרו את הצלעות), הסתכלו על היד שלכם ותזיזו אותה - היא נראית שונה בכל זווית. באותו אופן גם ההיטל של צורת גג משולש משתנה כשאנו משנים את זווית המבט בו, כפי שאפשר לראות באנימציה הבאה:

רואים באנימציה שההיטל של הצורה "גג" (כלומר מה שאנחנו קולטים בעיניים) משתנה עם זווית הצפייה: מצורה שהקצוות שלה עליונים והמרכז שלה תחתון, כמו פה מחייך, לצורה שהקצוות שלה תחתונים והמרכז שלה גבוה, כמו פה עצוב. לכן, כאשר אנו מקפלים את הנייר לצורה כזו אנו מקבלים הבעת פנים שמשתנה בהתאם לזווית הצפייה:

אפשר לקפל גם בדיוק הפוך ממה שהראינו בסרטון: את הקפל השקוע במרכז לקפל כך שיבלוט, ואת הקפלים הבולטים בקו העיניים להשאיר שקועים, ואז לראות איך הבעות הפנים ישתנו במצב כזה.
 

לסיכום - ההסבר לניסוי קשור לשני תחומים שונים: פסיכולוגיה ומתמטיקה. הפסיכולוגיה מסבירה לנו כיצד אנו מפרשים הבעות פנים: בשמחה - צדי הפה ומרכז הגבות עולים למעלה, בעצב - ההפך.
המתמטיקה - מסבירה לנו איך גופים תלת מימדיים נראים שנה מזוויות שונות. צורת 'גג משולש' נראית כמו פה מחייך מזווית אחת, וכמו פה עצוב מזווית אחרת...

מעניין לציין

שימו לב שכיום, כשהרבה מהתקשורת נעשית בהתכתבות, בעזרת מחשבים, טלפונים חכמים, וכדומה, מתעורר לא פעם הצורך להשתמש ב"סמיילים" תוך כדי שיחה כדי לעזור לצד השני לבין את מצב הרוח שלנו (שמחה, צחוק, עצבות וכו'). סמלי הסמיילים מעבירים את הרגשות על ידי שרטוט פשוט של פה ועיניים בצורות שונות. :-) ;-)