לא כל מי שמבטיח "ניקוי רעלים" הוא אכן מרפא – במיוחד אם הוא מלווה את טענותיו בהכחשת מדע

לא פעם התקשורת הפופולרית נותנת במה ל"מרפאים" חסרי ידע רפואי מבוסס. רבים מהם יודעים לעטוף את התורה שלהם במושגים מדעיים כביכול, שמסתירים מאחוריהם מעט מאוד הבנה אמיתית. זה בדיוק מה שעשתה בסוף השבוע האחרון תוכנית המגזין בערוץ 10, בהנחיית אושרת קוטלר, שהקדישה קרוב לעשרים דקות לתיאור פעילותו של הרב הקבלי יובל הכהן-אשרוב ולריאיון איתו.

מהתוכנית נראה שתורתו של אשרוב מתבססת על "ניקוי רעלים". זה אמנם מושג רפואי אמיתי שמתאר את התהליך שבו מסייעים למכורים להיגמל מסמים ואלכוהול, אך אין שום קשר בינו לבין הטיפול שהוזכר בכתבה. למי שאינם מכורים, אין באמת צורך בהליך כזה: הגוף שלנו יודע לנקות את עצמו היטב באופן יומיומי. כך שכל עוד מקפידים על אורח חיים תקין ובריא אין שום צורך לסייע לו להתנקות. זאת ועוד, ניקוי רעלים אינו יכול לרפא מחלות. למעשה אפילו שינוי תזונתי קיצוני אינו יכול לרפא חולים במחלות מטבוליות, אלא רק לסייע באיזון המחלה ולהקל על החולה.

מה גורם למחלות?

אשרוב הגדיל לעשות וקבע בריאיון שכל הרופאים טועים ולא יודעים מהי באמת מחלה. לדבריו חיידקים אינם מחוללים מחלות אלא מפרקים רקמה אורגנית מתה. בכך הוא הכחיש עובדה מבוססת שידועה כבר קרוב ל-140 שנה, מאז שרוברט קוך זיהה את חיידקי הגחלת (1876) ואת החיידק שגורם למחלת השחפת (1882).

עוד ב-1890 הגדיר קוך את הכללים שמאפשרים להוכיח את הקשר בין חיידקים ומחוללי מחלה אחרים למחלות שהם גורמים. הכללים האלה, שעברו מאז התאמות ועדכונים ככל שהידע שלנו התפתח, נמצאים בשימוש גם כיום. מדובר בתהליך פשוט ומדויק של זיהוי החיידק אצל החולה, בידודו וגידולו בתרבית חדשה ונקייה, הדבקה של פרט בריא (לדוגמה בעל חיים) שגורמת לו לחלות, ואז בידוד חוזר של אותו חיידק מהפרט החולה השני.

לאחר שהוכח הקשר בין חיידקים או נגיפים למחלה ספציפית, מספיק שנזהה את קיום המחלה והמחולל שלה בגוף. כיום התהליך התקצר מאוד בזכות שיטות מדעיות מתקדמות. כך למשל זיהו נגיפי חצבת בגופה של תינוקת שמתה מהמחלה בירושלים בחודש נובמבר, למרות טענתו של אשרוב שמסובך מדי להוכיח את זה.

כאן נשאלת השאלה איך זה שהצוותים הרפואיים בבתי החולים לא נדבקים מהמטופלים שלהם? התשובה כפולה. ראשית, אם יש חיסון למחלה נפוצה, למשל חצבת או שפעת, מחסנים נגדה את הצוותים בבתי החולים. ושנית, כדי להתגונן מפני מחלות שאין נגדן חיסון מקפידים במוסדות רפואיים לשמור על כללי היגיינה קשוחים.

את הקשר בין היגיינה להורדת תחלואה גילה הרופא ההונגרי איגנץ זמלווייס עוד לפני שזוהה הקשר בין חיידקים למחלות. בעקבותיו מקפידים כיום להציב מתקני חיטוי בחדרי בית החולים, להשתמש במסכות ובכפפות ולשטוף היטב את הידיים כדי לצמצם מאוד העברת מחלות מאדם לאדם במתקנים רפואיים.

טעויות עם ריח רע

במהלך הריאיון תיאר אשרוב את הריחות הרעים שנפלטים מהגוף וטען שאלו רעלים שהגוף מוציא. גם הטענה הזאת פשוט לא נכונה. המקור לריח הרע הוא כל אותה אוכלוסיית חיידקים ופטריות טבעית (מיקרוביוטה) שחיה על העור ובתוך הגוף. המיקרואורגניזמים האלה ניזונים משאריות של חומרים אורגניים ומזון, במהלך פירוק החומרים הללו משתחררים גזים עם ריח חריף.

כדי למנוע את הריחות צריך לעצור את התפתחות החיידקים, באמצעות שטיפת הגוף במים וסבון או צחצוח שיניים. למרות טענותיו של אשרוב, לא ידוע כל קשר בין שימוש בדאודורנטים לבין סרטן השד. החברה האמריקאית לסרטן אף הקדישה דף להפרכת השמועה.

אשרוב טען כאמור שהרופאים לא מבינים נכון מהי מחלה ומהו ריפוי. הוא הדגים זאת באמצעות הטענה כי שיעול עקב חשיפה לאבק הוא הריפוי ואילו האבק הוא המחלה, על כן אין להפסיק את השיעול. אולם להבדיל משיעול בתגובה לשאיפת אבק, שאיש לא ילך בגללו לרופא, יש שיעול שמקורו במחלות שגורמים חיידקים ונגיפים. השיעול הזה אינו מרפא דבר, ואף פוגע קשות באיכות החיי החולים. במקרים חמורים הוא עלול לסכן חיים, כפי שקורה במחלת השעלת, שהורגת תינוקות גם במאה ה-21.

הדרך הטובה ביותר שאנחנו מכירים כיום למנוע מחלות מסכנות חיים היא חיסונים – שגם להם אשרוב מתנגד נחרצות. כפי שצויין בהודעת עמותת מדעת בסוף המשדר, התבטאויות כגון "אסור לחסן" הן סכנה לבריאות הציבור.

גם המלצתו לא לתת אוכל לילדים חולים היא המלצה מסוכנת. כפי שהודה אשרוב עצמו, בזמן מחלה הגוף זקוק לאנרגיה רבה כדי להילחם בפולשים. את האנרגיה הזאת מקבלים מהמזון, ולכן הורים מקפידים להאכיל את ילדיהם החולים. אומנם תהליך העיכול אכן מעייף, אך הרעבת חולה תגרום לו לסבל מיותר.

כאשר המכונית שלכם מתקלקלת, אפשר להניח שאינכם הולכים לרופא, אלא למוסך. כשאתם חולים פנו לרופאים, לא לאנשים כריזמטיים שאין להם הכשרה רפואית ושהידע שלהם בתחום דל.