התקשורת דיווחה בהתלהבות על שיעורי ההדבקה בארץ על סמך מחקר שלא פורסם רשמית, וכעת מתברר שיש בו לא מעט בעיות, בראשן בדיקות עם אחוזי שגיאה גבוהים

השבוע התפרסמו בכלי תקשורת בארץ כתבות על תוצאות המחקר הראשון בישראל שנועד לאמוד את שיעור החשיפה של האוכלוסייה לנגיף קורונה החדש, SARS-CoV-2. על פי הפרסומים רק 2.5 אחוזים מהאוכלוסייה בארץ נחשפו לנגיף, כלומר כ-200 אלף איש, כמעט פי 12 ממספר הנדבקים המאומתים.

הדיווחים התבססו ככל הנראה על הודעה לעיתונות, ולא על מחקר מבוסס, ולכן כללו אי דיוקים בנוגע לשיטות הדגימה ולאמינות הבדיקות. המחקר עצמו כלל לא פורסם, אפילו לא בפרסום מוקדם, לא עבר בקרת עמיתים, והודפס רק כמסמך פנימי של הגופים המעורבים. 

המחקר המדובר הוא סקר סרולוגי לקורונה, כלומר בדיקת נוכחות נוגדנים נגד SARS-CoV-2 בדגימות דם, כדי לגלות אם הנבדקים נדבקו בעבר בנגיף. סקרים כאלו לבדיקת שכיחות נוגדנים באוכלוסייה חשובים, מאחר שהם מאפשרים למצוא אנשים שנדבקו בנגיף, גם אם לא חלו ולא היו מודעים לכך. תוצאות הסקרים מאפשרות להעריך את מספר המודבקים הכולל, את שיעור האנשים נטולי התסמינים (אסימפטומטיים), אם שיעור הנדבקים קרוב לרמה המספקת חסינות קהילתית, ואת שיעורי התחלואה הקשה והתמותה.

את המחקר ערך הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות, בשיתוף המרכז הלאומי לבקרת מחלות, מגן דוד אדום ואוניברסיטת תל אביב. על פי הדיווחים הסקר נעשה על כ-1,700 דגימות דם מאנשים מכל רחבי הארץ ומכל הגילים, ללא פרטים מזהים. כחצי מהדגימות נלקחו ממאגר תרומות הדם של מגן דוד אדום, והשאר ממערך הניטור של המרכז הלאומי לבקרת מחלות, מאנשים שעשו בדיקות דם מסיבות רפואיות. כלל לא בטוח שאוכלוסיות אלו יכולות לייצג את המצב בכלל האוכלוסייה בישראל.

לאחר ניתוח הדגימות, תוך התחשבות בשגיאות אפשריות של הבדיקה, העריכו החוקרים שבין 2 ל-3 אחוזים מהאוכלוסייה נחשפו לנגיף נכון לאמצע חודש אפריל. הרבה יותר ממספר המקרים הרשמי. נתון זה גם מראה שישראל עוד רחוקה מחסינות קהילתית נגד המחלה. על פי הערכות שונות חסינות קהילתית מפני SARS-CoV-2 דורשת הדבקה של 60 אחוז ואפילו יותר מ-80 אחוז מהאוכלוסייה. מבין אותם נדבקים ימותו עשרות אלפים.

בדיקה סרולוגית | צילום: anyaivanova, Shutterstock
אפשר להסיק שאנו רחוקים מחסינות קהילתית, אבל קשה לדעת מה שיעור ההדבקה האמיתי. בדיקה סרולוגית | צילום: anyaivanova, Shutterstock

בדיקה בעייתית

מדו"ח המחקר שהגיע לידינו, נראה שיש בסקר כמה בעיות. הראשונה היא שהמדגם לא מייצג את האוכלוסייה הכללית, משום שהדגימות התקבלו כאמור מתרומות דם ומאנשים שנבדקו מסיבות רפואיות, גם אם לא לקורונה. גם הפיזור הגיאוגרפי של אוכלוסיית המדגם לא מייצג את האוכלוסייה בארץ. למשל, יש ייצוג יתר של נבדקים ממחוז הצפון ומיהודה ושומרון ולא נראה שהחוקרים התייחסו לכך בחישוביהם.

בנוסף, החוקרים אמנם לא ידעו זאת בזמן ביצוע הסקר, אך הבדיקה שבה השתמשו לא טובה דיה לסקירת אוכלוסייה עם מיעוט נדבקים. על פי החוקרים, לבדיקת הנוגדנים שבה השתמשו, של חברת יורואימיון (Euroimmun), יש רמת רגישות של 91 אחוז (הסיכוי שאדם חולה יזוהה ככזה) ורמת סגוליות של 98 או 99 אחוז (הסיכוי שאדם בריא יקבל תוצאה שלילית נכונה). אולם, מחקרים שפורסמו לאחרונה מצאו שהבדיקה פחות מדויקת משחשבו החוקרים – רמת הרגישות שלה היא 85 אחוז ורמת הסגוליות 95 אחוז בלבד.

אם ניקח לדוגמה 1,700 אנשים בריאים, שמעולם לא נדבקו בנגיף, ונבדוק אותם בבדיקה עם סגוליות של 95 אחוז, 1,615 מהם יקבלו תוצאה שלילית, ואילו 85 אנשים (חמישה אחוזים מ-1,700), יקבלו תוצאה חיובית בטעות, אף שלא נדבקו בקורונה. כלומר, במקרה הכי גרוע כל התוצאות החיוביות שהתקבלו במחקר כוזבות. לכן, יתכן שלא מצאו בסקר אפילו אדם אחד שנדבק בנגיף קורונה החדש.

ניתוח של התוצאות שקיבלו החוקרים, תוך התחשבות במדדי הרגישות והסגוליות של הבדיקה והשגיאות האפשריות הנגזרות מהן, מראה שאי אפשר להסיק מהמחקר הנוכחי את שיעור הנדבקים בנגיף, אפשר רק לומר שאנחנו אכן רחוקים מחסינות קהילתית.

חשוב לעשות מחקרים לבדיקת שכיחות נוגדנים, אך הם צריכים להיעשות עם ערכות בדיקה מהימנות יותר, ועם מדגם נבדקים גדול יותר, המייצג טוב יותר את האוכלוסייה הכללית. המחקר הנוכחי לא עומד בתנאים אלו ויש להיזהר מאוד מפירוש לא נכון של תוצאותיו. העובדה שהוא לא פורסם רשמית מקשה מאוד על ביקורת ועל דיון ענייני בממצאים. 

גם כלי התקשורת צריכים לנהוג באחריות: לבדוק היכן פורסמו מחקרים שמדווחים עליהם, לציין אם זה פרסום שלא עבר בקרת עמיתים ולהתייחס להסתייגויות אפשריות מהממצאים. דיווחים לא בדוקים המבוססים רק על הודעות לעיתונות עלולים להיות חסרי אחריות ולהטעות את הציבור.