קבוצת מדענים טוענת שנגיף קורונה נישא באוויר, לכן יש לשנות את נהלי ההתמודדות עמו. המידע לא מדויק ולא חדש, ולא בטוח שנדרש שינוי בדרכי ההתגוננות מפני הנגיף

הדבקה טיפתית. אירוסולים. נישא באוויר.

מאז שנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, נכנס לחיינו שמענו את המונחים האלו יותר מפעם אחת. אך מה הם אומרים? מה ההבדל ביניהם? מתברר שהתשובה לא חד משמעית ודרך ההתייחסות למונחים האלו, בתקשורת וגם בקרב אנשי מקצוע, עלולה לגרום לבלבול ואף להזין כותרות מפחידות כגון: "239 מומחים עם טענה גדולה אחת: נגיף קורונה נישא באוויר".

כשמדווחים על גורמי מחלה פעמים רבות מחלקים אותם לכאלו שעוברים בהדבקה טיפתית או לנישאים באוויר. נגיפי קורונה ונגיפי שפעת עוברים בתוך טיפות גדולות הנפלטות ממערכת הנשימה של אדם מודבק בעת שיעול, עיטוש, דיבור או אפילו רק נשימה. הטיפות האלו נופלות לקרקע במהירות ולרוב לא עוברות מרחק העולה על שני מטרים. אם אדם בריא נושם את הטיפות האלו, או אם הן באות במגע עם הרקמות הריריות בעיניים, באף או בפה, הוא עלול להידבק בנגיף. זוהי הדבקה טיפתית.

לעומת זאת, נגיפי חצבת או אבעבועות רוח נישאים באוויר. הם מרחפים באירוסולים, טיפות קטנטנות שיכולות להישאר באוויר זמן רב, להגיע למרחקים ארוכים ולהדביק את מי שנושם אותן. אלו מחלות מידבקות ביותר.

נגיף קורונה החדש, כמו נגיפי קורונה האחרים, עובר בהדבקה טיפתית ובטווח קצר. שמירת מרחק של מטר או יותר מקטינה את הסיכון להידבק בו. אולם, אף שאינו נישא באוויר כמו חצבת, אפשר לגלות אותו גם באירוסולים שפולטים חולים. אחרי הכל הפרדה לטיפות גדולות ולאירוסולים היא מלאכותית, אנשים פולטים טיפות בטווח נרחב של גדלים. השאלה הגדולה היא עד כמה האירוסולים האלו מעורבים בהדבקת אנשים במחלה?

שמירת מרחק מקטינה את הסיכון להידבק ולהדביק. הפצת נגיפי קורונה | איור: Awesome_art_Creation, Shutterstock
בין אם בטיפות או בארוסולים, שמירת מרחק מקטינה את הסיכון להידבק ולהדביק. הפצת נגיפי קורונה | איור: Awesome_art_Creation, Shutterstock

מכתב המומחים

קבוצה של 239 מומחים מ-32 מדינות שונות סבורה שלאירוסולים תפקיד חשוב. המומחים פרסמו מכתב שבו הם טוענים כי הגיע הזמן שארגון הבריאות העולמי יתייחס להדבקה דרך האוויר במחלת COVID-19. עם זאת, על אף הכותרת, הם לא טוענים ש-COVID-19 היא מחלה הנישאת באוויר למרחקים כמו חצבת. אין כל עדות לכך והנגיף לא מדבק באופן הדומה למחלות הנישאות באוויר. הם מתמקדים בכך שגם מודבקים בנגיף הקורונה פולטים אירוסולים. לדבריהם "קיימת אפשרות משמעותית לחשיפה בשאיפה לנגיפים בטיפות נשימתיות מיקרוסקופיות (מיקרוטיפות [אירוסולים]), במרחקים קצרים עד בינוניים (עד לכמה מטרים, או גודל חדר). אנחנו תומכים בנקיטת צעדי מניעה כדי לצמצם מסלול זה של העברה דרך האוויר".

כדי לתמוך בטענתם מציגים המומחים מקרה שבו תשעה אנשים, שחלקם ישבו בריחוק זה מזה, נדבקו ב-SARS-CoV-2 במסעדה בסין. כל הנדבקים ישבו באותו מסלול זרימת אוויר של מערכת המיזוג. במחקרים שתיארו את המקרה שיערו החוקרים שההדבקות נעשו על ידי אירוסולים שנלכדו בנתיב האוויר, והופצו על ידי המזגן. אולם, יתכן שכל הנדבקים ישבו קרוב מספיק זה לזה כדי להידבק ישירות מטיפות שפלט נשא של הנגיף, גם ללא נוכחות אירוסולים.

בנוסף, המומחים מציינים במכתבם כי במקרים מסוימים הצליחו לבודד חומר גנטי של הנגיף מהאוויר, או מאזורים מרוחקים מהאדם המודבק, דבר שיכול להעיד על העברה דרך האוויר. עם זאת, הדגימות לא כללו חלקיקי נגיף מדבקים, כלומר לא נמצאו בהן נגיפים המסוגלים לגרום למחלה.

אם כך, האם הדבקה בקורונה דרך אירוסולים אפשרית? מחברי המכתב מודים שאין ראיות טובות לכך, אך אין פירוש הדבר שזה בלתי אפשרי. גם אם רובן המוחלט של הראיות מצביע על כך שנגיפי קורונה, כולל הנגיף החדש, מדביקים בהדבקה טיפתית. עדיין יתכן שחלק מההדבקות התרחש במרחק גדול יותר, דרך האוויר.

טיפות באוויר

המעורבות האפשרית של אירוסולים בהעברה של נגיפי קורונה, ונגיפים אחרים שדרך ההעברה העיקרית שלהם היא טיפתית, מוכרת זמן רב. גם לגבי נגיף קורונה החדש מומחים דנים באפשרות זו כבר חודשים. במסיבת עיתונאים שכינס אתמול ארגון הבריאות העולמי, ענו נציגותיו לשאלות של עיתונאים בנוגע למכתב המומחים ולדרכי ההעברה של הנגיף. הן סיפרו כי הארגון דן עם מומחים רבים בשאלת דרכי ההעברה  של הנגיף, כולל חלק מהחתומים על המכתב, עוד באפריל, כחלק מעדכון מסמכי הארגון בנוגע לדרכי הדבקה. לדברי הנציגות אי אפשר לשלול [או לאשר] את האפשרות להדבקה מאירוסולים בציבור בתנאים מאוד מסוימים: במקומות סגורים, צפופים ועם אוורור גרוע. לכן הארגון ממליץ בכמה מפרסומיו להימנע ככל האפשר משהייה במקומות כאלו, לדאוג לאוורור, להקפיד על ריחוק פיזי ולהשתמש במסכות פנים.

הנגיף לא נישא באוויר. הוא לא יגיע באוויר ממרחקים כדי להדביק אף אחד מאיתנו. הוא מדביק מטווח קרוב, דרך טיפות נשימתיות ובתנאים מסוימים אולי גם דרך אירוסולים. אך בסופו של דבר הסמנטיקה של גודל הטיפות פחות חשובה. הניסיון שכבר הצטבר מראה ששמירה על מרחק, שימוש במסכות שמונעות ממודבקים בנגיף להפיצו – בטיפות גדולות או כאירוסול, והימנעות מאירועים צפופים ומרובי משתתפים, מפחיתים מאוד את הסיכון להידבק בנגיף. כנראה לא יזיק גם לפתוח קצת את החלון.

מסיבת העיתונאים של ארגון הבריאות העולמי: