כמו סרטון הקורונה הקודם שלהם, גם הסרטון החדש של אורלי וגיא בנושא חיסון ילדים והטלת הגבלות עליהם כולל הרבה אמירות לא נכונות ולא מדויקות. התוצאה עלולה להיות מסוכנת

אתמול התפרסם סרט קצר חדש של אורלי וגיא - "עזבו את הילדים". כמו סרטם הקודם בנושא הקורונה, "האם כל העולם טועה?", הוא נשען על חצאי אמיתות, הצגת מידע מגמתית, וליקוט טענות העומדות בניגוד מוחלט לראיות ולדעת רובם המוחלט של המומחים בתחום.

הסרטון נפתח בהתייחסות לסרטון הקודם, שעל הבעיות בו כתבנו בהרחבה, נזכיר רק את המסר העיקרי של תגובתנו: טענות כבדות משקל דורשות ראיות כבדות משקל, לא מספיק רק היגיון בריא. זה גם הקו שמנחה אותנו בהתייחסות לסרטון החדש. יש בו הרבה אמירות לא מדויקות ולא נכונות. בכתבה הזאת נתייחס לחלק מהן.

הסרטון נפתח באירופה, שרק במהלך הקיץ הסירה רבות מההגבלות על הציבור בה בזכות ההתחסנות. אנחנו הגענו למצב הזה כבר באביב, גם בזכות ההתחסנות הנרחבת יחסית. יוצרי הסרט מתייחסים למצב חריג כביכול שבו אירופה לטענתם פתוחה וישראל נתונה תחת הגבלות תו ירוק. כמו במקרים רבים זו אמת נכונה לשעתה. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהצליחו לחסן חלקים נרחבים באוכלוסייה באופן מלא, ולכן גם הראשונה שחוותה את דעיכת הההגנה של החיסון. בשל כך ישראל היא הראשונה שאימצה חיסון במנה שלישית, ומדינות רבות הולכות בעקבותיה - כולל בריטניה, שבסרטון מוצגת כדוגמה למדינה ללא הגבלות ובלי מנת חיסון נוספת. קיים פער זמנים בין תופעות שרואים בישראל לתופעות שרואים במדינות אחרות שהתחסנו באחוזים נרחבים אחרינו, בסוגי חיסונים מגוונים ובריווח שונה בין המנות. בדומה לטענות שהושמעו בסרטון הקודם והתבדו, גם פה, זו אמת נכונה לשעתה, טענה שנוכל לראות אם היא נכונה רק בעוד חודשיים, ושכבר יש סימנים שהיא שגויה.

אורלי וגיא חוזרים בסרט שוב ושוב על המנטרה שאי אפשר לעצור את המחלה ולכן יש ללמוד לחיות לצידה, וכמעט ולא מתייחסים לחיסון ולתפקידו החשוב בבלימת המחלה ובחיים עמה. הם מביאים כדוגמה את שבדיה, הגיבורה הטרגית של הקורונה בעידן טרום החיסון, שבה מתו מהמגפה קרוב ל-15 אלף בני אדם, בערך פי שניים מישראל. לחופש היחסי שלהם יש מחיר בחיי אדם, מחיר שעתה גם אנחנו משלמים. כדאי להזכיר שאצלנו היו תמונות דומות באביב האחרון: הופעות ענק והתקהלויות אחרות, ואף ביטול זמני של חובת המסכות, אך כאמור זה היה לפני כמה חודשים. התחושה שעולה מהסרטון היא שזה נגיף מיסטי, שפוגע רק במי שמטיל הגבלות - דבר שאין לו שום ביסוס מדעי או אחיזה במציאות.

הפרופ' למנהל עסקים רצף לוי אומר בחלק מהריאיון שנעשה עימו בסרט דבר אחד נכון: "הקורונה תיעלם רק כשתהיה חסינות גלובלית". חסינות כזו תושג משילוב של  מחלימים ושל מחוסנים, ועד שרוב העולם לא יגיע לחסינות כזו המגפה לא תסתיים. נכון שלמדינות עניות אין גישה לחיסונים כמו למדינות עשירות יותר, וארגון הבריאות העולמי ממשיך לקרוא להתחשב גם במדינות עניות. מדינות רבות תורמות חיסונים לעולם השלישי דרך מיזם COVAX, אך למרבה הצער אין בכך די. הביקורת הזאת, אף שהיא נכונה, לא ממש רלוונטית למדינה קטנה כמו ישראל, שהשפעתה על זמינות החיסונים בשאר העולם שולית, אלא למדינות גדולות כמו ארצות הברית והאיחוד האירופי.

אף שהסרט מתיימר לעסוק בילדים, הוא כמעט לא מציג נתונים לגביהם. זה לא מונע ממנו להתבסס על שלוש הנחות יסוד שגויות, שכיום בארצות הברית מבינים – בדרך הקשה – עד כמה הן שגויות.

 ילדה מקבלת חיסון | צילום:  Prostock-studio, Shutterstock
הקורונה תיעלם רק כשתהיה חסינות גלובלית, והדרך לשם עוברת גם בחיסון ילדים | ילדה מקבלת חיסון | צילום:  Prostock-studio, Shutterstock

האם המחלה מסוכנת לילדים?

הרופאים שמרואיינים בסרט טוענים שהקורונה היא בכלל לא מחלה של ילדים, וכמעט שלא פוגעת בהם. המחלה אכן לא פוגעת כמעט בילדים. אבל הם בהחלט נדבקים בנגיף, והם מעבירים אותו הלאה ומדביקים אחרים, אם כי אולי פחות ממבוגרים. ברוב המקרים הם עוברים את המחלה יחסית בקלות. וטוב שכך, מפחיד לדמיין מה היה קורה אילו המצב היה שונה. עם זאת אנחנו עדיין מדברים על רוב הילדים, יש אחוז קטן שעלול להסתבך. אחוז קטן מהילדים עלול לפתח מחלה קשה שמחייבת אשפוז, אחוז קטן עלול לפתח סיבוכים מסכני חיים כמו דלקת רב-מערכתית (MIS-C), אחוז קטן עלול לפתח דלקת ריאות, אחוז קטן עלול לסבול מנזקים נוירולוגים ואחוז קטן עלול לפתח תסמינים מתמשכים (Long COVID). קיים גם אחוז קטן מאוד, כמעט זניח, של תמותת ילדים, והוא גדול יותר במדינות עם מערכות בריאות פחות טובות מזאת שיש לנו בישראל.

כל עוד מדובר במעט ילדים חולים, זה סיכון נסבל, הבעיה היא שנגיף הקורונה, ובעיקר וריאנט דלתא שלו, מידבק מאוד. כל עוד יש אוכלוסייה גדולה שאינה מחוסנת מפאת גילה הצעיר, הרבה ילדים ידבקו והאחוזים הקטנים האלה יהפכו למספרים ממשיים. כשהעומס על מערכת הבריאות גדל, גם האחוזים עולים, כמו שאנחנו רואים בימים אלו בארצות הברית.

מדינות מסוימות בארצות הברית החליטו לא להטיל כמעט (או בכלל) הגבלות על הציבור, ובחודשים האחרונים רואים בהן התפרצות נרחבת של וריאנט דלתא. שיעור גדול מהנדבקים הם ילדים ובני נוער שלא יכלו להתחסן,  או שבחרו לא להתחסן. בחודש אוגוסט המספרים הללו הגיעו לכמאתיים ילדים מאושפזים במצב קשה, כ-40 אחוז  מהם בטיפול נמרץ. מחציתם בני פחות מארבע שנים, כנראה מאחר שמעל גיל 12 כמחצית מבני הנוער מחוסנים. דו"ח של הרשות לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) קבע כי במדינות שבהן שיעור ההתחסנות גבוה היו פי ארבעה פחות אשפוזי ילדים ונוער לעומת מדינות עם שיעור התחסנות נמוך. אומנם מדובר במספר קטן יחסית לכמות הנדבקים האדירה, אבל ככל שיותר ילדים ונוער יידבקו נראה יותר תחלואה כזאת.

קיים גם חשש מהלא ידוע. אחד המאפיינים של לא מעט נגיפים, כמו נגיפי החצבת, אבעבועות הרוח ועוד, הוא שהם משאירים אחריהם עקבות בגוף שיבואו לידי ביטוי רק חודשים רבים ולפעמים שנים אחרי המחלה. זאת יכולה להיות התפרצות חוזרת של הנגיף, התפרצות של הנגיף כמחלה אחרת - כמו שלבקת חוגרת שפוגעת במי שחלו בעבר באבעבועות רוח, או נזקים ארוכי טווח כמו אלה שגורם נגיף הפפילומה. מכיוון שנגיף הקורונה הוא חדש יחסית, אנחנו לא יודעים לאילו הפתעות עוד אפשר לצפות. לכן הדבקה המונית של ילדים אינה רצויה ואף עלולה להיות מסוכנת, גם אם נראה שרובם עוברים את המחלה בקלות.

פרופ' אנתוני פאוצ'י, היועץ הרפואי הראשי לנשיא ארה"ב, מסביר למה צריך לחסן ילדים נגד קורונה

האם ילדים באמת מידבקים?

אחת הטענות שמועלות בסרט היא שילדים בקושי מידבקים, ולכן צריך לעזוב אותם בשקט ולא לבדוק אותם כל עוד הם לא מפתחים תסמינים, כמו שלא בודקים אותם לשפעת. ובכן, זה רעיון לא טוב. 

במה שנוגע לווריאנטים קודמים של נגיף הקורונה, ילדים מתחת לגיל 10 אכן פחות מידבקים כנראה ממבוגרים, וככל שהגיל עולה, עולה גם  יכולת ההדבקה. לא ברור אם בווריאנט דלתא ילדים מידבקים יותר או לא, אבל אין סיבה לחשוב שהם מידבקים פחות מאשר הווריאנטים האחרים. גם אם הם עוברים את המחלה בקלות, הם יכולים להעביר אותה הלאה, וילדים קטנים יותר אומנם מידבקים פחות ממבוגרים אבל עדיין מידבקים. המשמעות של זה היא שגם אם ילדים ומתבגרים לא יינזקו מיידית וישירות מהמחלה, הם בהחלט עלולים להעביר אותה הלאה לחבריהם ולבני משפחותיהם. הנגיף מידבק יותר בתוך משק הבית בשל החשיפה הממושכת, גם כשמדובר בפעוטות. ככל שהנגיף יסתובב יותר באוכלוסייה, יגדל הסיכוי שאנשים יפגעו ממנו – בעיקר לא מחוסנים, אבל גם מחוסנים.

לפני שנה, בשיעור הדבקה ותחלואה דומה לזה שאנו חווים כעת, נמצאנו עמוק בתוך סגר. למזלנו הרב, כיום אחוז גבוה מהאוכלוסייה מחוסן, כך שההגבלות שמוטלות הן באמת מינימליות, ואולי אף מעטות מדי. חשוב לזכור שהחיסון לא מעניק הגנה הרמטית. קיים אחוז מסוים של אנשים שהחיסון פחות יעיל אצלם, מכל מיני סיבות. ככל שחולף זמן מהמנה השנייה, יעילות החיסון בהגנה מפני הדבקה יורדת מאוד, ויעילותו בהגנה מפני מחלה קשה נפגעת קצת, אך יעילותו עולה שוב אחרי המנה השלישית. לצערנו יש כיום לא מעט אנשים שיכולים להידבק ולסבול מסיבוכים, ולכן צריך לדכא עד כמה שאפשר את התחלואה. מחקרים מראים שהדבקות רבות מתרחשות בבית, כלומר ילד שנדבק בבית הספר עלול להדביק בבית את בני משפחתו, במיוחד אם הם לא מחוסנים. כל סיטואציה כזו היא מעין הימור אם הנדבק הבא יקבל את המחלה בצורה קשה או קלה. ככל שיש יותר סיטואציות כאלה ניתקל ביותר מקרים קשים, שחלקם יסתיימו באופן טרגי. 

האם החיסון בטוח לילדים?

אחד הנושאים הכי חשובים, שלא זכה כמעט להתייחסות בסרטון, הוא תרומתו האדירה של החיסון להפחתת התחלואה ומניעתה. החיסון הוא המפתח ליציאה מהמגפה במינימום נזקים – לכל הגילים. מחקרים שפורסמו על ילדים מעל גיל 12 (וגם על מבוגרים) מראים שהחיסון בטוח ויעיל. מיליוני ילדים בארץ ובעולם קיבלו שתי מנות של החיסון, ומחקרים של משרד הבריאות ושל ה-CDC מראים שהחיסון בטוח להם, ושפרט לאי אלו תופעות לוואי נדירות לא היו איתו בעיות. כשמשווים את הסיכון ללקות באותן תופעות לוואי לסיבוכים שמהם סובלים ילדים באותם גילים מהמחלה עצמה, רואים שהסיכון מהמחלה גבוה משמעותית בכל מדד שבודקים ושהחיסון יעיל מאוד במניעת תחלואה קשה ויעיל במניעת הדבקה אפילו מול וריאנט דלתא.

אצל ילדים צעירים יותר התמונה יותר מורכבת מהסיבה הפשוטה שנכון למועד כתיבת שורות אלו לא פורסמו ממצאי הניסוי הקליני של חברת פייזר על ילדים בני 12-5. הנתונים נמצאים כרגע בבחינה מדוקדקת של מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית  (FDA), ולפי הערכות רק בנובמבר יחליט המינהל אם הוא בטוח ויעיל ואם לאשר אותו. משרד הבריאות  הישראלי כבר הודיע שהחיסון לילדים לא יאושר בארץ לפני שיקבל אישור מה-FDA. 

 

מספר המקרים של דלקת בשריר הלב שאובחנו בקרב מחוסנים בגילאים שונים (מימין), לצד המספר המשוער של אשפוזים שנחסכו בזכות החיסונים | המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית, CDC

מספר המקרים של דלקת בשריר הלב שאובחנו בקרב מחוסנים לפי קבוצות גיל (מימין), לצד המספר המשוער של אשפוזים שנחסכו בזכות החיסונים | המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית, CDC

בסרט אמנם לא מוזכרות תופעות הלוואי המוכרות של החיסון, אבל עולה חשש מפני תופעות לוואי ארוכות טווח שלו. אי אפשר להבטיח בוודאות מוחלטת שלא יהיו תופעות לוואי ארוכות טווח, ופה נמשך ניהול הסיכונים שלנו: מאיזה מצב יותר סביר שיהיו תופעות לוואי ארוכות טווח – מהנגיף או מהחיסון? הידע שעולם הרפואה צבר על חיסונים במשך יותר ממאתיים שנות מחקר, לא הצביע עד כה על שום תופעת לוואי של חיסונים שמופיעה אחרי יותר מחודשיים ממועד מתן החיסון.

גם ברמה הביולוגית זה הגיוני. החומר הפעיל בחיסון ה-RNA מפורק תוך ימים אחדים, התגובה החיסונית מסתיימת בתוך חודשיים. לאחר מכן כל מה שנשאר הם תוצרי התגובה – נוגדנים ותאי זיכרון. פרט לצורת ההצגה למערכת החיסון, ששונה מעט בחיסונים האלה, חיסון ה-RNA עושה את מה שכל חיסון אחר עושה ומאוד לא סביר להניח שדווקא לו יהיו פתאום תופעות לוואי ארוכות טווח, בניגוד לכל היגיון אימונולוגי. למרבה הצער אי אפשר להגיד את זה על הדבקה בנגיף.  יתרה מכך, את אותו חלבון שהחיסון מציג למערכת החיסון שלנו, גם הנגיף מציג - יחד עם עוד שלל "הפתעות". חיסון תמיד יהיה עדיף על מחלה, במיוחד אם מדובר במגפה עולמית.

כדי למגר את המגפה, או לפחות לאפשר לחיות לצידה כמו לצד מחלות החורף, חייבים לצמצם עד כמה שאפשר את כמות האנשים שמערכת החיסון שלהם לא מכירה את הנגיף. שתי הדרכים לעשות זאת הן שאנשים יתחסנו או שיחלו ויחלימו. כפי שראינו, לתחלואה בקורונה יש סיכונים לא מבוטלים ומחיר כבד לעיתים, לכן עדיף לחסן כמה שיותר אנשים, גם אם הסכנה שנשקפת להם מהמחלה אינה גדולה. חיסון בטוח בהרבה מהמחלה, ונותן הגנה גם ברמת הפרט וגם ברמת הקהילה.

בלי להגיד את זה במפורש, הסרטון מעודד הדבקה המונית של ילדים במחלה חדשה שאת השלכותיה ארוכות הטווח איננו יודעים עדיין, בכך שיוצריו קוראים לא להגביל את הילדים בשום צורה ומצד שני לא לחסן אותם. חוסר אחריות כזה אינו עולה בקנה אחד עם שבועת הרופא, שאותה ציטטה בסרט ד"ר רעיה ליבוביץ': "ראשית אל תגרום נזק".

במוקדם או במאוחר כולנו ניחשף לנגיף, אם לא נחשפנו לו עדיין. זה בלתי נמנע. השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא אם אנחנו רוצים שהגוף של הילדים שלנו יהיה מוכן למפגש איתו, או לא.