תקנה חדשה עלולה להגביל את יכולתה של הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית להשתמש במידע מדעי לקבלת החלטות. העורכים הראשיים של כתבי העת המדעיים המובילים יצאו נגד התקנה במאמר מערכת

באפריל 2018 ראש הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA) הציע תקנה חדשה, שתגביל את יכולת הסוכנות להתבסס על מחקרים מדעיים בתהליכי קבלת החלטות. ההצעה עוררה סערה גדולה ומדענים רבים יצאו נגד התקנה, אך נראה שמנסחיה התעלמו מקריאתם. התקנה המוצעת שבה לכותרות לאחר שימוע בוועדה למדע, לחלל ולטכנולוגיה של בית הנבחרים בנוגע לה, שנערך ב-13 בנובמבר. ביום שלישי האחרון, בעקבות השימוע, פרסמו שישה עורכים ראשיים של כמה מקבוצות כתבי עת המדעיים הנחשבים (משפחת Science, Nature, Cell Press, משפחת PLOS, PNAS ו-The Lancet) מאמר מערכת שבו הביעו את חששם מכך שהתקנה תצא לפועל, ומהתוצאות ההרסניות שעלולות להיות לה.

התקנה היא השלב האחרון, בינתיים, בניסיונות של ממשל טראמפ להיטיב עם החברות הגדולות, בעיקר מתעשיית הנפט והפחם, על חשבון בריאות הציבור. מאחר שה-EPA היא הגוף שמאיים ביותר על חברות אלה, מינה טראמפ לראש הסוכנות את סקוט פרואיט (Pruitt), בעל ברית של תעשיות הדלקים שתבע את הסוכנות כמה פעמים בעבר. מייקל ברון (Brune), מנהל ארגון הסביבה "סיירה קלאב", אמר על מינוי פרואיט שזה "כמו למנות פירומן לאחראי על כיבוי שריפות".

הגוף שמאיים על החברות הגדולות - עד שהגיע טראמפ. הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית | Shutterstock
הגוף שמאיים על החברות הגדולות - עד שהגיע טראמפ. הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית | Shutterstock

שיתוף מידע

פרואיט ואנשיו דאגו להקטין את השפעת המדע והממצאים המדעיים על מדיניות ה-EPA, ולהגדיל את כוחם של אנשי התעשיה בה. מדיניות דחיקת אנשי המדע הגיעה לשיאה כשפרואיט הגיש את הצעתו, שהעניק לה שם שנראה כאילו נלקח מהספר 1984 של ג'ורג' אורוול: "כלל השקיפות המדעית". התקנה אינה הניסיון הראשון להכפיף את השיטה המדעית לרצון המנהל – זכורה למשל החקיקה שהתיימרה לשנות אמת מתמטית – אך היא מסוכנת יותר מקודמיה. כמה חודשים לאחר הצעת התקנה התפטר פרואיט בעקבות שורת חשדות להתנהלות לא אתית. במקומו מונה אנדרו וילר (Wheeler), לוביסט של חברות הפחם שפעל בין היתר נגד התקנות למניעת זיהום אוויר שהוטלו על תחנות הכוח בימי הנשיא הקודם, ברק אובמה. וילר המשיך בקידום התקנה שהציע קודמו.

על פי התקנה, שנוסחה בלי להתייעץ עם מדעני הסוכנות, ה-EPA לא תוכל להשתמש במחקרים שהנתונים שלהם לא זמינים במלואם לציבור. ששת העורכים הראשיים כתבו במאמרם שהם "תומכים בשיתוף גלוי של מידע מחקרי, אך גם מכירים בתקפותם של מחקרים מדעיים שעקב חיסיון, לא יכולים לחלוק את כל הנתונים ללא הבחנה". אם התקנה תיכנס לתוקף הסוכנות לא תוכל להסתמך, למשל, על מחקרים בבריאות הציבור הכוללים מידע פרטי חסוי כדי להגן על זהות המשתתפים במחקר. כמעט כל המחקרים האפידמיולוגיים (מחקרים החוקרים מחלות באוכלוסייה) פסולים תחת התקנה, כך שלסוכנות לא יהיו הנתונים המתאימים לקבוע למשל את השפעת איכות המים על הבריאות, או מה ההשפעות של מגורים ליד תחנת כוח פחמית.

פרואיט כראש ה-EPA "כמו פירומן שאחראי על כיבוי שריפות". מימין:  וילר, פרואיט וברון | ויקיפדיה, אתר הסיירה קלאב
פרואיט כראש ה-EPA "כמו פירומן שאחראי על כיבוי שריפות". מימין:  וילר, פרואיט וברון | ויקיפדיה, אתר הסיירה קלאב

טובת הציבור

לא קשה לראות, אם כך, כיצד יישום התקנה יחבל ביכולתה של ה-EPA להגן על הסביבה ועל האזרחים. במאמר המערכת מביעים הכותבים את חששם שהחלת התקנה בדיעבד תוביל לביטול ממצאים קודמים של הסוכנות, ולשינוי התקנות שנקבעו לפיהם. אולם, בשימוע בבית הנבחרים, שכותרתו הייתה "הגברת שקיפות או השתקת מדע?" היועצת המדעית של ה-EPA טענה שהתקנה תחול רק על החלטות עתידיות. עם זאת, המדענית הבכירה לא הייתה שותפה לניסוח התקנה וככל הנראה בגלל זה לא ידעה לענות על שאלות רבות לגביה. בין היתר, לא היה לה מושג האם התקנה תחול בעת עדכון החלטות ישנות. לטענת הכותבים, אף אם התקנה אכן לא תחול רטרואקטיבית, נראה שהיא כן תשפיע כשיגיע הזמן לעדכן החלטות, ולפתע יתברר שהמדע שעליו הן מבוססות לא עומד בתנאים החדשים של הנהלת ה-EPA.

המניע לתקנה הוא פוליטי. היא נכתבה על ידי אנשים שנלחמים ב-EPA כבר שנים רבות, ללא שיתוף מדעני הסוכנות, ומטרתה להחליש את ה-EPA. מחברי מאמר המערכת כותבים שהם מקווים שבסופו של דבר מקבלי ההחלטות לגבי התקנה יתעלו מעל הפוליטיקה ויתמקדו במה שטוב לציבור. כדי לדאוג שאכן זה יקרה הם מעודדים את הציבור האמריקאי להביע את דעתו בנושא ולשלוח מכתבים ל-EPA ולקונגרס. בהצהרת המטרות של ה-EPA נכתב שהיא "תפחית את הסיכונים הסביבתיים על בסיס המידע המדעי הזמין הטוב ביותר". אם זו אכן המטרה, כותבים העורכים, "תהליך קבלת החלטות שמשפיע על כולנו צריך להתבסס על לא פחות מכלל המדע הרלוונטי, כפי שנבחן באמצעות ביקורת עמיתים".