איך מתרבים דגים חכאים? כיצד תאי זרע שוחים? איך טפילים מוצאים ציפורים? וגם - הרשימה של כל המינים. מחקרים חדשים מהעולם

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • האורניתופטר (ornithopter) - "ציפור-מסוק"
  • רשימה של כל המינים שבעולם
  • איך מתרבים החכאים שוכני המעמקים?
  • מכשיר להשתלה שמשדר גלי רדיו
  • כיצד תאי זרע שוחים? עכשיו אנחנו יודעים
  • איך טפילים מוצאים ציפורים?
  • איך למדנו לקרוא?

האורניתופטר (ornithopter) - "ציפור-מסוק"

צוות מדענים ומהנדסים בינלאומי יצר רובוט ששואב השראה ממעוף הציפור. הרחפנים הנפוצים היום מונעים על ידי מדחף המחובר בצורה קבועה לגוף הרחפן. האורניתופטר החדש שונה מהם בכך שיש לו שני זוגות כנפיים נעות שטופחות באוויר כדי לעופף. מנגנון התעופה הזה מאפשר לרובוט לבצע תמרונים כמו דאייה, ריחוף במקום, ותרגילי אווירובטיקה - שחלקם לא אפשריים ברחפנים רגילים. החידוש באורניתופטר הוא העובדה ששתי זוגות הכנפיים שלו טופחות ונעות זו כלפי זו עד שהן נפגשות במעין מחיאת כף. האפקט מסייע ביצירת עילוי שמספיק לריחוף במקום. לקריאה בהרחבה ולצפייה בסרטון של האורניתופטר בפעולה לחצו כאן

רשימה של כל המינים שבעולם

למרות המאמץ הנרחב לאפיין ולסווג את הטבע, לא קיימת כיום רשימה הכוללת את כל המינים המוכרים למדע. כעת, במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת PLoS Biology, מציע צוות חוקרים בינלאומי כללי מסגרת ליצירת רשימה מאוחדת של כלל המינים המוכרים למדע. החוקרים מציעים החוקרים הוא לייסד גוף בינלאומי אשר ינהל את הרשימה ויגדיר כללים ליישוב מחלוקות בין חוקרים. אחד המכשולים המרכזיים בפני קביעת רשימה כוללת ואחידה הוא הצורך שהיא תאומץ באופן נרחב על ידי כל בעלי העניין, ובהם אנשי שמירת טבע, מדענים ועוד. לפיכך ממליצים החוקרים שמכיני הרשימה יהיו קשובים לדרישותיהם של כלל המשתמשים בה, יפרידו בין המחקר הטקסונומי לבין ארגון הרשימה עצמה, ויעניקו הכרה רשמית לכל התורמים להכנת הרשימה, גם אם אינם אנשי מקצוע. התקווה היא שגופים בינלאומיים יאמצו כללים אלה בעתיד הקרוב ויסייעו להקים רשימה כוללת של המינים המוכרים, וכך יסייעו במאמצים לשמירה על המגוון הביולוגי. קישור למחקר


איך מתרבים החכאים שוכני המעמקים?

הזכרים החכאים הם קטנטנים, ואילו הנקבות גדולות מהם עשרות מונים. כשזכר מוצא חכאית מתאימה, הוא נצמד אליה בכל כוחו, תופס בפיו את בטנה או צדי גופה ונשאר דבוק אליה. במינים מסוימים, רקמות הפה והראש של הזכר מתמזגות עם רקמות העור של הנקבה, ומערכת הדם שלו משתלבת עם שלה, ליצירת מערכת משותפת אחת. הזכר למעשה הופך למעין איבר מושתל על גוף הנקבה. מזה שנים שחוקרים מנסים להבין כיצד מערכות החיסון של הזכר והנקבה מאפשרים את ההתמזגות הזאת ללא דחייה של הזכר ה"מושתל".
במאמר חדש, חוקרים מגרמניה בחנו את הגנום של 31 מינים של חכאים שוכני מעמקים, וגילו שמערכת החיסון הנרכשת שלהם עברה צמצום דרמטי: הם יצרו מעט מאוד תאי T או בכלל לא, והיו גם מינים שלא ייצרו נוגדנים. ההפחתה בפעילות מערכת החיסון פותרת את הבעיה של "השתלת" הזכר בנקבה אך לא ברור כיצד הם מצליחים לחיות בלעדיה. כעת מתכוונים החוקרים לקבוע את רצף הגנום של מיני חכאים נוספים, כדי לנסות ולענות על שאלה זו. לקריאה בהרחבה (באנגלית)
 
נקבת חכאי והזכר הטפיל מאוחה לגבה. קרדיט: Theodore W. Pietsch
נקבת חכאי והזכר הטפיל מאוחה לגבה. קרדיט: Theodore W. Pietsch

מכשיר להשתלה שמשדר גלי רדיו

חוקרים מאוניברסיטת פרדו שבארצות הברית פיתחו מכשיר זעיר שמסוגל לשדר גלי רדיו לסביבה החיצונית כשהוא מושתל בתוך הגוף. המכשיר מיועד לניטור ומעקב אחר שינויים פיזיולוגיים בתוך הרקמות כמו למשל שינויי לחץ. התשדורת במכשיר החדש פועלת באופן דומה לזו שקיימת במכשירים הסלולריים ובשעונים החכמים. לטענת החוקרים הם הצליחו להקטין מאוד את גודלו של המכשיר, ולהאריך משמעותית את משך הפעולה שלו. "המשתמש יכול להפעיל את המכשיר באמצעות אפליקציה בטלפון הנייד ולקבל מידע ביולוגי ופיזיולוגי בזמן אמת", אמר הנסראג' בהמרה (Hansraj Bhamra) ממובילי המחקר. בנוסף, המכשיר בנוי כך שהוא  יכול לקבל אנרגיה באופן אלחוטי, מאחר וסוללות עשויות מחומר רעיל וצריך לבצע פרוצדורות רפואיות כדי להחליפן או להיפטר מהן. קריאה בהרחבה על הפיתוח (באנגלית)


כיצד תאי זרע שוחים? עכשיו אנחנו יודעים

ב-1677 כשאנטוני ון-לוונהוק התבונן דרך מיקרוסקופ במבוכה בנוזל הזרע שלו הוא גילה את תאי הזרע. הוא תיאר אותם כתאים עם ראש גדול, ששוחים בנוזל כמו נחש או צלופח בעזרת זנב שמצליף כמו שוט - השוטון. אכן, אף שמחקרים הראו שתנועת השוטון מורכבת יותר, כשמביטים בתא זרע במיקרוסקופ נראה כאילו הוא מניע את זנבו מצד לצד. עתה, על ידי צילום תלת ממד במצלמות סופר מהירות של תאי זרע שוחים, מדענים חשפו את תנועתו האמיתי של שוטון הזרע. תאי הזרע לא מניעים את השוטון מצד לצד, אלא הוא מתפתל ונע רק לצד אחד של התאים. תנועה כזו אמורה לגרום לתאים לנוע במקום במעגלים. אולם תאי הזרע מסתובבים במקביל על צירם וכך מתקדמים קדימה בנוזל הצמיגי, כמו בורג. קריאה בהרחבה באנגלית

תא זרע כפי שנראה במבט מלמעלה במיקרוסקופ SPL
תא זרע כפי שנראה במבט מלמעלה במיקרוסקופ, SPL


איך טפילים מוצאים ציפורים?

חוקרים מספרד ומבלגיה בחנו קנים של ציפורים מהמין ירגזי כחול, Cyanistes caeruleus, שמקננות ביערות ספרד, במטרה להבין איך טפילים וחרקים מזהים את הפונדקאים שלהם. הם מצאו כמות גדולה יותר של אקריות ויבחושים בקנים שבהם היה ריכוז גבוה יותר של פחמן דו חמצני, בהשוואה לסביבה מחוץ לקן. כשבדקו קנים נטולי גוזלים, כמות הפחמן הדו חמצני בהם היתה דומה לזו שסביבה החיצונית. כלומר - הגוזלים הם ככל הנראה הגורם לפליטת הגז המוגברת בקן. יבחושים הם מעבירי מחלות ידועים שמעבירים טפילי דם לציפורים. בנוסף החוקרים מצאו קשר הפוך בין נוכחותם של זבובים שחורים בקנים לנוכחותו של גז מתאן. מה שמשפיע על כמויות גז המתאן בקנים, משערים החוקרים, הוא החיידקים שנמצאים בחומרי הקינון עצמם. בשלב הבא החוקרים מעוניינים לשתף פעולה עם חוקרים נוספים ולבחון אם גם באזורים ובתנאים אחרים יימצאו ממצאים דומים. קריאה בהרחבה (באנגלית)

הירגזי הכחול מקנן, shutterstock
הירגזי הכחול מקנן, shutterstock


איך למדנו לקרוא?

אחת ההשערות בנוגע להתפתחות יכולות הקריאה והכתיבה אצל בני האדם טוענת שבמונחים אבולוציוניים, לא עבר מספיק זמן כדי שנפתח אזור במוח ייעודי למטרה זו. לכן, טוענים חוקרים שייתכן שהמוח של אבותינו הקדמונים ניצל למטרה זו אזורים שהיו כבר קיימים במוח, ועשה להם "הסבה". אחד האזורים האפשריים להסבה כזו הוא חלק מאזור מוחי שנקרא ה- IT Cortex,  ואחראי בין היתר על זיהוי עצמים באמצעות הראייה,. על פי החוקרים, הוא יכול היה לעבור הסבה לזיהוי מילים. כעת, במאמר חדש, חוקרים מ-MIT טוענים שגילו ראיות תומכות להשערה הזו. החוקרים הקליטו את הפעילות המוחית מה- IT Cortex של קופי מקוק בזמן שהם הסתכלו על כ-2,000 רצפים של אותיות, חלקם מילים אמיתיות וחלקם רצפים סתמיים. הם התבססו על עבודה של קבוצה אחרת מ-2012 שהראתה שבבונים מסוגלים להבחין במילים מבין רצפים סתמיים של אותיות מבלי שיאמנו אותם לשם כך והראו שגם קופי המקוק מסוגלים לכך. לאחר עיבוד של המידע העצבי המוקלט, הם פיתחו על בסיס הפעילות המוחית של הקופים מודל חישובי , שזיהה בהצלחה של 70 אחוז אם מדובר במילה או ברצף סתמי של אותיות. הממצאים האלה מעידים על כך שאזור מוחי האחראי על זיהוי עצמים משחק תפקיד עצבי גם במצבים של זיהוי מילים במוחם של פרימטים. בשלב הבא החוקרים רוצים לנסות לאמן בעלי חיים לזהות מילים באופן מכוון ולבדוק כיצד האימון משפיע על הפעילות המוחית באזור הזה. קריאה בהרחבה (באנגלית)