חוש המישוש של הדגים, חומרי הדברה מסוכנים, עוד חיסון קורונה ומה מאיים על איי ג'ורג'יה הדרומית?

 

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • חוש המישוש של הדגים
  • חיסון שלישי מציג תוצאות ראשוניות מעודדות
  • קרחון בדרך לג'ורג'יה הדרומית
  • חומרי הדברה בנהרות
  • הטקטיקה של הנמיות המפוספסות

חוש המישוש של הדגים

דגים מסוגלים לחוש בקצות הסנפירים שלהם, ממש כמו שקופים מרגישים באצבעותיהם.
מחקרים שניסו להתחקות אחר האבולוציה של המגע התמקדו בעיקר בקופים וקופי אדם. אך במחקר חדש, חוקרים מארה"ב בחנו את הרגישות למגע של בעל חיים רחוק מאוד מאתנו: דג קברנון. דגים אלו מבלים את רוב זמנם על הקרקעית, והסנפירים שלהם יוצרים מגע עם החול, צמחים או דגים אחרים. החוקרים השתמשו באלקטרודות שתיעדו את המתרחש בתאי המוח של הדג, בזמן שקירבו לסנפיר שלו גלגל שיניים עשוי פלסטיק. ככל שהשיניים של הגלגל היו קרובות יותר זו לזו, כך נדרשה רמת רגישות גבוהה יותר כדי להבחין בכל שן בנפרד. התוצאות הראו שהסנפיר היה רגיש מספיק להבחין ברווחים של שלושה מילימטר, והיו דומות מאוד לתוצאות במחקרים על קופים. הממצאים מצביעים על כך שהמקור האבולוציוני של חוש המישוש מוקדם משחשבנו. "היכולות האלו התפתחו מוקדם מאוד באבולוציה, ואולי היו הבסיס למה שאנחנו מסוגלים לעשות עם הידיים שלנו כיום – ומה שהדגים מסוגלים לעשות עם הסנפירים שלהם", אמרה מלינה הייל, ממובילות המחקר. קריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון
 
דג קברנון שחור פה בנהר הדנובה , Shutterstock
דג קברנון שחור פה בנהר הדנובה , Shutterstock

חיסון שלישי מציג תוצאות ראשוניות מעודדות

הבוקר פרסמו חברת אסטרה-זנקה ואוניברסיטת אוקספורד תוצאות ביניים של השלב השלישי של הניסוי הקליני לחיסון נגד נגיף הקורונה. הניסוי נערך בכ-24 אלף מתנדבים שמחציתם היו בקבוצת הביקורת. המתנדבים חוסנו בשתי מנות חיסון, כשאצל חלקם המנה הראשונה הייתה במחצית מהמינון המלא. אסטרה-זנקה מדווחת על 62 אחוז יעילות אצל אלו שקיבלו שתי מנות מלאות ו-90 אחוז אצל אלו שקיבלו חצי מנה ולאחר מכן מנה מלאה. בנוסף לא נצפו מקרים של סיבוכים או אשפוזים מהמחלה בקרב מתנדבים שקיבלו את החיסון ולא נצפו תופעות לוואי משמעותיות. אלו תוצאות ביניים ונצטרך לחכות בסבלנות לנתונים הסופיים לפני שאפשר יהיה להעריך את יעילות החיסון ובטיחותו. החיסון מבוסס על נגיף לא מזיק שהונדס להכיל את הוראות ההפעלה לבניית אחד מחלבוני נגיף הקורונה. בניגוד לחיסוני RNA עליהם שמענו בשבועות האחרונים, את החיסון הזה ניתן לאחסן בקירור של 8-2 מעלות צלזיוס, מה שמקל מאוד על אחסונו והפצתו. החברה הצהירה שהיא ערוכה להתחיל לחסן כבר בחודש הבא, אך כמובן היא תצטרך לקבל לפני כן אישור חירום מרשויות הבריאות. לקריאה בהרחבה (אנגלית)

קרחון בדרך לג'ורג'יה הדרומית

קרחון ששטחו כרבע מגודלה של ישראל נמצא במסלול התנגשות עם אי באוקיינוס האטלנטי הדרומי. בהגיעו לשם הוא עלול לפגוע באחת המערכות האקולוגיות הייחודיות והמשמעותיות באזור אנטרקטיקה. הקרחון, שמכונה A68a, התנתק מאנטרקטיקה בשנת 2017 ומאז הוא נסחף צפונה. בתחילת החודש הנוכחי הוא התקרב עד כדי כ-400 קילומטר בלבד מחופי איי ג'ורג'יה הדרומית, בדרום האוקיינוס האטלנטי.  בעונה הזאת של השנה חופי האיים באזור מתמלאים במושבות רבייה עצומות של יונקים ימיים כגון כלבי ים, ושל פינגווינים ועופות אחרים. כל אלה תלויים לחלוטין במשאבי הים הפתוח לצורך מציאת המזון להם ולצאצאיהם הממתינים על החוף. אם הקרחון ייתקל באיים וייעצר, הוא עלול להגביל לתקופה ארוכה את הגישה של חלק מהמושבות הללו לים, ועל כן יוביל להרעבתן. חוקרים אחרים טוענים שהגעת הקרחון הענק לחופי ג'ורג'יה הדרומית עשוי להביא גם תועלת. כך או כך, המערכת האקולוגית באזור תשנה את פניה בצורה ניכרת. לקריאה בהרחבה (באנגלית)
 
פילי ים על רקע ג'ורג'יה הדרומית, Science Photo Library
פילי ים על רקע ג'ורג'יה הדרומית, Science Photo Library

חומרי הדברה בנהרות

טיפול מסור בחיות המחמד שלנו כולל לרוב הסרת פרעושים וטפילים נוספים. מחקר חדש מצא תרכובות של חומרי הדברה (פיפרולים ,Fiproles) בכעשרים נהרות ברחבי אנגליה. החוקרים ניתחו מדידות שעשתה סוכנות הסביבה האנגלית באמצעות ספקטרומטר מסות. למרבה הדאגה נמצא שריכוזי חומרי ההדברה שנמדדו היו גבוהים בהרבה, בחלקם עד פי 38, מאלה שנדרשים לגרימת רעילות כרונית. ניתוח דגימות שנלקחו במקומות שונים לאורך הנהרות העלה כי מקור הזיהום הוא רחיצת בעלי חיים שקיבלו טיפול נגד פרעושים. החומרים מגיעים למאגרי טיהור ומוזרמים מהם לנהרות. על סמך התצפיות הללו החוקרים ממליצים להעריך מחדש את הסכנות הסביבתיות הנלוות לתכשירי ההדברה, ולעדכן את המגבלות הנדרשות לאישור השימוש בהם. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

הטקטיקה של הנמיות המפוספסות

 

נמיות מפוספסות הן חיות לוחמניות למדי. חוקרים מארצות הברית טוענים שהנקבות מובילות לעתים את קבוצתן בכוונה לעימות – שבמהלכו הן יוכלו להזדווג עם זכרים מהקבוצה הזרה. קבוצות של נמיות מפוספסות נוטות להיות סגורות מאוד, כשגם הזכרים וגם הנקבות לרוב נשארים בקבוצה שבה נולדו. בסופו של דבר, כל הזכרים הזמינים לנקבות בתוך הקבוצה יהיו קרובי משפחה שלהן, והזדווגות איתם עלולה להוביל להצטברות של מוטציות מזיקות. נקבות שיצליחו "לגנוב" הזדווגות עם זכר מקבוצה אחרת יעניקו יתרון לצאצאיהן. החוקרים ניתחו נתונים שנאספו במשך 16 שנים על קבוצות של נמיות באוגנדה, ומצאו שכ-18 אחוזים מהגורים היו שייכים לאבות ואימהות מקבוצות שונות. צילומי וידאו הראו שהנקבות מנצלות את מהומת הקרב כדי להזדווג בזריזות עם זכרים מהקבוצה היריבה. ואמנם, בקבוצות שנכנסו למאבקים בין קבוצתיים לעתים קרובות יותר, לנקבות היו יותר גורים מזכרים מחוץ לקבוצה. לקריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון

  נמיה מפוספסת עם גוריה על תל של טרמיטים במזרח אפריקה | צילום: Danita Delimont
נמיה מפוספסת עם גוריה על תל של טרמיטים במזרח אפריקה | צילום: Danita Delimont