תולעים שטוחות במקום ארנבים, חומר מרוכב חדש, חסילונים, מים במאדים ועוד מחקרים חדשים

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • מין חדש של חסילונים

  • האם יש כיום מים נוזליים במאדים?
  • חומר מרוכב חדש
  • האוכל שתוקף
  • ​תולעים שטוחות במקום ארנבים

מין חדש של חסילונים

מדבר לוט (Lut) הנמצא בדרום מזרח איראן מוכר בתור אחד המקומות החמים ביותר על פני כדור הארץ. כעת צוות חוקרים בינלאומי גילה דווקא שם מין חדש של חסילונים, שחיים באגמים ארעיים שנוצרים במדבר בתקופות גשומות. החוקרים גילו את החסילונים ממש במקרה, במהלכו של מסע מחקר במדבר במרץ 2017. בזמן זה בשנה, כשהטמפרטורות ביום עשויות להגיע ל-70 מעלות צלזיוס, ממטרי גשם קצרים יוצרים מעין בריכות מים. אחד מחברי המשלחת, שנכנס לטבול בבריכה כדי להתקרר, גילה יצורים זעירים ששחו במים סביבו. החוקרים אספו דגימות מהמים עם היצורים וחקרו אותם. הם השוו את המבנה החיצוני ואת הגנטיקה שלהם לארבעה מינים ידועים של חסילונים מהסוג Phallocryptus, וקבעו כי המין החדש הוא חבר חמישי בקבוצה. קרובי משפחתו חיים בערבות מונגוליה, סיביר ואף במדבריות בדרום אמריקה. כמחווה לחוקר ד״ר האדי פחימי (Fahimi) שהיה זה שמצא את הסרטן החדש ונהרג בתאונת טיסה כשנה לאחר המסע במדבר, העניקו לו חברי הצוות את השם  Phallocryptus Fahimi. קריאה בהרחבה (באנגלית)

המין החדש Phallocryptus fahimii, צילום: Milan Pallmann
המין החדש Phallocryptus fahimii, צילום: Milan Pallmann

האם יש כיום מים נוזליים במאדים?

השאלה הזו היא נושא לוויכוח מדעי שנמשך כבר שנים רבות. לפני כשנתיים דיווחו מדענים מאיטליה שהם מצאו סימנים לקיומו של אגם מתחת לפני השטח סמוך לקוטב הדרומי, אולם מאז בחנו את הנושא חוקרים נוספים, וחלקו עליהם.  במאמר שפורסם אתמול אספה אותה קבוצה של חוקרים איטלקים עוד מידע על מאדים, שהגיע מאותו מכ"ם, MARSISׂׂ של סוכנות החלל האירופית ובחן את אותו אזור אך על שטח גדול יותר. החוקרים השתמשו בשיטה אחרת לבדיקת נתונים, שנקראת Radio-echo Sounding ומשמשת למציאת אגמים שמסתתרים מתחת לפני השטח באנטארקטיקה, בגרינלנד, ובצפון קנדה. הם הסיקו מהנתונים שקיים אגם בקוטר של כ-20 קילומטר באזור Ultimi Scopuli, שבו הם זיהו את האגם בעבר. כמו כן הם זיהו לדבריהם כמה אגמים קטנים בסביבתו.  הידיעה המלאה באתר שלנו

חומר מרוכב חדש

חוקרים יצרו חומר מרוכב חדש שמעלה את הקיבולת החשמלית של נחושת, כלומר - מעלה את הזרם המקסימלי שניתן להעביר בחומר מבלי להרוס אותו. בזכות המוליכות החשמלית הגבוהה של הנחושת, משתמשים בה במכשירי חשמל רבים. אבל במנועים חשמליים ויישומים אחרים, שבהם חשוב לצמצם כמה שיותר את משקל המערכת בלי לפגוע באיכות ההולכה החשמלית שלה, נוצר ביקוש רב לחומרים בעלי תכונות משופרות. כעת חוקרים מארצות הברית פיתחו חומר חדש שמשלב בתוכו נחושת וננו-צינוריות פחמן. התוצאה היא חומר מרוכב קל וחזק יותר מנחושת שיש לו הולכה חשמלית טובה יותר. במאמרם החוקרים מדווחים שלחומר החדש יש קיבולת חשמלית גבוהה ב-14 אחוז לעומת נחושת טהורה וגם תכונות מכניות משופרות לעומתה. הם מאמינים שהפיתוח יוכל להחליף את הנחושת במנועים חשמליים כדי שיהיו קלים ויעילים יותר. קריאה בהרחבה (באנגלית)

 

הדמיה של החומר החדש שהוא שילוב של נחושת וצינוריות פחמן, קרדיט: Andrew Sproles, ORNL/U.S. Department of Energy

הדמיה של החומר החדש שהוא שילוב של נחושת וצינוריות פחמן, קרדיט: Andrew Sproles, ORNL/U.S. Department of Energy

האוכל שתוקף

גילוי ראשון מסוגו יכול להעיד על אסטרטגיית הגנה יוצאת דופן: אצה חד תאית ש"מתנקמת" בסרטן שאוכל אותה על ידי פגיעה ביכולת הרבייה שלו. חוקרים מבריטניה עקבו אחר מה שנראה כמו זיהום של אצה חד תאית במערכת הרבייה של דפניה - סרטן פלנקטוני קטנטן שניזון בעיקר מאצות חד תאיות. מתברר שתאי האצה chlorella vulgaris מצליחים להתחמק ממערכת העיכול של הסרטן ולהגיע למערכת הרבייה, לאיבר ספציפי בו מאוחסנות הביצים. תאי האצה ממשיכים להתרבות בסביבת הביצים וכך הם חונקים את הביצים ומונעים מהדפניות להתרבות. עדיין לא ברור אם אכן מדובר באסטרטגיית הגנה מכיוון שפגיעה ביכולת הרבייה של הדפניה אינה תורמת לתאי האצה הלכודים בתוכה. כדי לענות על זה החוקרים מתכוונים לבצע מחקר ארוך טווח שיבדוק אם האצות מצליחות לצאת מגוף הדפניות לאחר מותן ולהמשיך לחיות. קריאה בהרחבה (באנגלית)

דפניה שמכילה את תאי האצות במערכת הרבייה שלה, קרדיט: Dania Albini
דפניה שמכילה את תאי האצות במערכת הרבייה שלה, קרדיט: Dania Albini

תולעים שטוחות במקום ארנבים

חוקרים מבריטניה טוענים שפיתחו שיטה חדשה לבדיקת תכשירי עור רפואיים על תולעים שטוחות במקום ארנבים.
פלנריה (Planaria) הן תולעים שטוחות שמשתמשים בהן הרבה במחקר ביולוגי במגוון תחומים. במחקר החדש, החוקרים חיפשו מבחן לבטיחותם של תכשירי עור רפואיים שמחליף את המבחנים הנעשים כיום על עורן של חיות מעבדה. באחד המבחנים, החוקרים ביצעו מספר ניסויים בהם ערבבו בכל פעם חומר שונה שידוע כמזיק לעור אנושי עם צבע פלואורוסנטי, וחשפו את התולעים לתערובת. החוקרים ראו שלאחר חשיפה לתערובת שהכילה חומרים מזיקים ידועים, הצבע הפלואורסנטי חדר את העור ונמצא בתוך גופן, ככל הנראה מכיוון שעורן נפגע מהחומר המזיק. בשיטה זו ניתן לבדוק מספר חומרים שבטיחותם לעור אינה ידועה, אם החומר מזיק לעור הצבע יחדור בקלות את עור הפלנריה. "המבחנים שלנו עם התולעים השטוחות מראים שיש דרכים שמאפשרות לסרוק חומרים שמזיקים לעור בצורה אתית ואחראית יותר", אמר פרופסור ויטלי קוטוריאנסקי מוביל המחקר. קריאה בהרחבה (באנגלית)
 
פלנריה מהניסוי שנחשפה חומר מזיק. ניתן לראות את הצבע הפלואורוסנטי מתחת לשכבת העור. קרדיט: אוניברסיטת רידינג, 2020
פלנריה מהניסוי שנחשפה חומר מזיק. ניתן לראות את הצבע הפלואורוסנטי מתחת לשכבת העור. קרדיט: אוניברסיטת רידינג, 2020