על הגן שנגנב מהצמחים, על הקשר האוהב בין כלבים לבני אדם, על הארנב שהולך על שתיים ואיך לחץ גורם לנשירת שיער? מחקרים חדשים ביותר

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • הגן הגנוב
  • הקשר הקדום בין כלבים לבני אדם
  •  לחץ ונשירת שיער
  • הארנב שהולך על שתיים

הגן הגנוב

צמחים יודעים להגן על עצמם בכמה דרכים מחרקים שאוכלים אותם. אחת מהן היא ייצור מולקולות שרעילות לחרקים, אולם קיימים חרקים שמצליחים להתגבר על ההגנות הללו. כנימת עש הטבק (B.tabaci) היא חרק מזיק הנושא נגיפים שמחוללים מחלות בצמחים. הכנימה פוגעת בגידולים חקלאיים רבים, מפחיתה את כמות היבול, מחלישה את הצמח ומסבה נזק כלכלי רב. איך היא עושה את זה? חוקרים מסין גילו שהכנימה יודעת לייצר חלבון שמפרק את הרעלנים שהצמחים מייצרים כדי להגן על עצמם. בנוסף גילו החוקרים שהגן האחראי על ייצור החלבון הזה הגיע כנראה מהצמחים עצמם. כלומר אי שם במהלך האבולוציה של הכנימות התרחשה העברת גנים אופקית – תהליך שבו גנים עוברים ממין מסוים למין אחר, ולא מהורה לצאצא. החוקרים מקווים שבעתיד נוכל להשתמש בממצאי המחקר כדי לגדל צמחים עמידים לפגיעתה של כנימת עש הטבק, במקום להשתמש בקוטלי חרקים מזהמים.  לקריאה בהרחבה(באנגלית)

כנימות עש הטבק על עלים של צמח העגבנייה, מקור: shutterstock
כנימות עש הטבק על עלים של צמח העגבנייה, מקור: shutterstock


הקשר הקדום בין כלבים לבני אדם

חוקרים מערב הסעודית גילו עצמות כלב באחד מאתרי הקבורה העתיקים ביותר בחצי האי ערב. על פי החוקרים, האתר היה בשימוש מתמשך במשך 600 שנה בסוף התקופה הנאוליטית והם סבורים שהמשמעות היא שגם לאנשים שחיו בימים ההם היה חשוב לזכור את יקיריהם המתים ולעלות לקבריהם. באחד הקברים, לצד שרידיהם של שישה מבוגרים, שני נערים וארבעה ילדים, זיהו החוקרים 26 פיסות של עצמות כלב, שהיו שייכות כולן לאותו פרט. ניתוח העצמות הראה סימנים של דלקת פרקים, כך שייתכן שהכלב מת בזקנתו ואולי נקבר לצד המשפחה שגידלה אותו. 

מעבר לכך שמדובר בממצא המוקדם ביותר לביות כלבים בחצי האי ערב, מנהגי הקבורה האינטימיים הפתיעו את החוקרים. הם מתכוונים כעת להמשיך לחקור את אתרי הקבורה העתיקים באזור במטרה ללמוד עוד על האנשים שחיו שם בימי קדם. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

אתר הקבורה העתיק בו נמצאו השרידים, קרדיט: Royal Commission of Al-Ula
אתר הקבורה העתיק בו נמצאו השרידים, קרדיט: Royal Commission of Al-Ula


לחץ ונשירת שיער

בכל יום מאבד אדם ממוצע כ-50 עד 100 משיערות ראשו. מלחיץ? מוטב לשמור על קור רוח: מחקר חדש חושף את המנגנון הביולוגי המקשר בין לחץ לנשירת שיער מוגברת.

מחזור החיים של שערותינו כולל שלב צמיחה, שבו זקיק השערה דוחף שיער כלפי חוץ; שלב התנוונות שבו זקיק השערה מתכווץ; ושלב מנוחה שבו השערה שוהה במקומה עד לנשירתה. ידוע כי לחץ נפשי מוגבר יכול לגרום להתארכות שלב המנוחה בשערות רבות בו-זמנית, ולאובדן פתאומי שלהו כעבור חודשים ספורים. מחקר חדש חושף את המנגנון האחראי לכך, ומראה כי הורמון המופרש מבלוטת יתרת הכליה של העכבר, השקול להורמון הקורטיזול של בני האדם, מביא לירידה בפעילות תאי הגזע המביאים לצמיחת השיער. תאי הגזע הללו אומנם אינם רגישים לקורטיזול ישירות, אך מושפעים מאותות שנמסרים להם מתאי שורש השערה. כשקולטנים בתאי שורש השערה מזהים עלייה ברמת ההורמון, הם מייצרים פחות חלבון בשם GAS6, שהתברר כי הוא חיוני להתחדשות תאי הגזע של השיער. זיהוי החלבון עשוי לסייע בפיתוח טיפול מונע לנשירת שיער מוגברת במצבי לחץ. לקריאה בהרחבה (באנגלית)


הארנב שהולך על שתיים

 בשנות ה-30 תועד לראשונה בצרפת ארנב מהמין sauteur d’alfort (אלפורט קפצן), הנוהג ללכת על גפיו הקדמיות במקום לנתר על רגליו האחוריות כפי שעושים רוב הארנבים. חוקרים מאירופה ניסו להבין באמצעות התכונה הייחודית של אלפורט הקפצן את המנגנון שמאפשר לחיות מנתרות כמו הארנבים והקנגורו לקפוץ. כשריצפו את הגנום שלו הם זיהו מוטציה גנטית שמובילה לירידה בכמותם של תאי עצב מסוג מסוים בחוט השדרה של הארנבים, שמעורבים בוויסות תנועות הגפיים שלהם. נראה כי הפגם הגנטי משפיע באופן נקודתי על יכולתם של הארנבים לנתר במהירות, אך אינו משפיע באופן משמעותי על הליכתם האיטית. כך חושף המחקר מידע חדש על אודות המנגנון הגנטי המעורב בתנועת הניתור של חיות מסוימות. לקריאה בהרחבה (באנגלית), לסרטון יוטיוב

אלפורט קפצן הולך על שתיים, מתוך המאמר
אלפורט קפצן הולך על שתיים, מתוך המאמר