הברק הארוך ביותר שנמדד, תוכנת מחשב לאבחון סרטן, סיפור הגניבה של התוכיים החברתיים וכיצד נוצר לב הקרח של פלוטו?

1. תרופה במקום ספורט

חוקרים מאוסטרליה טוענים שפיתחו תרופה המשפיעה על השרירים ועל המטבוליזם בדומה לאימון גופני. התרופה עשויה לסייע במניעת מחלות לב, באמצעות שרפת שומן וחיזוק מערכות ההובלה של הגוף, אך אינה גורמת לירידה במשקל ולבניית שרירים, בדומה לאימון גופני.

לצורך המחקר בחנו החוקרים כיצד אימון גורם לעכברים לשרוף שומן, ומצאו שחלבון אחד מסוים מתווך בתהליך. בשלב הבא הצליחו החוקרים לשלוט בביטוי הגן לחלבון זה, ונוכחו שהמטבוליזם של העכברים אכן מואץ בלא אימון גופני. לבסוף פיתחו תרופה המאפשרת לדמות את הפעילות הזאת. אחת התוצאות הייתה אכילה מוגברת אחרי לקיחת התרופה, אולי בגלל המטבוליזם המואץ.

חשוב לזכור שהמחקר נעשה בינתיים רק בעכברים, שהמטבוליזם, ההתנהגות והביוכימיה שלהם שונים משל בני אדם. לפיכך עדיין מוקדם מדי לזרוק את נעלי הריצה.

2. חברתיים מדי

סוציאליות-יתר עלולה להיות חסרון – במיוחד בעבור התוכיים האפורים של אפריקה, הניצודים בהמוניהם.

תוכיים אלה עפים בלהקות גדולות, התנהגות המקלה על הציידים לתפוס מספר גדול של תוכיים בבת אחת, להבריח אותם מאפריקה ולמכור אותם במחיר גבוה – עד 2,000 דולר לתוכי.

הציידים משתמשים גם בבובות תוכי שהם מדביקים לעצים. התוכיים הסקרנים מנסים להתחבר לתוכי הלא-מוכר, ונתפסים.

הציד הביא את אוכלוסיות התוכיים האפורים (Psittacus erithacus ו-P. timneh) למצב עגום: בגאנה כמעט לא נותרו תוכיים כאלה, בשל סחר בלתי חוקי וכריתת יערות. רבות מאוכלוסיות התוכיים האפורים בגאנה הצטמצמו לפחות מאחוז אחד (!) מגודלן בעבר.

3.ברקים שוברי שיאים

הארגון המטאורולוגי העולמי יצא השבוע בהכרזה דרמטית על שיא בקטגוריית הברק הארוך ביותר שנמדד עד כה. על פי נתוני הארגון, בשנת 2007 נמתח ברק באורך 321 קילומטרים מעל מדינת אוקלהומה שבארצות הברית, כמרחק האווירי שבין חיפה לאילת. מרחק זה גדול פי 10 מהמרחק שנחשב עד היום לאפשרי בעבור ברק. כמו כן, בשנת 2012 האיר את שמי צרפת ברק שנמשך זמן שיא של 7.74 שניות.

בעקבות זאת דורשים המדענים לשנות את ההגדרה הרשמית לברק מ"אירוע חשמלי שמשכו עד שנייה אחת" לאירוע חשמלי רצוף. תגליות אלו מעדכנות את הידוע לנו על ברקים ומגלות עד כמה עדיין איננו מבינים את תופעת הטבע המרתקת הזאת.

4. התוכנה שמאבחנת יותר טוב מרופאים

מדענים פיתחו תוכנת מחשב המסוגלת לאבחן סרטן שד בדיוק של 99 אחוזים. התוכנה, המבוססת על טכנולוגיית למידה חישובית (machine learning), מביאה בחשבון את דיווחי הרופאים על סריקות הממוגרפיה וכן את ההיסטוריה הרפואית המלאה של המטופלת.

כדי לבדוק את יכולתה של התוכנה לספק אבחנה רפואית מדויקת, הניחו לה החוקרים לנתח את תוצאות בדיקות הממוגרפיה ואת הדוחות הקליניים של 500 מטופלות. בתוך שעות אחדות הצליחה התוכנה לאבחן את כל המטופלות, ואף לזהות את תת-הסוג של סרטן השד במקרי הצורך. השוואה לתיקים הרפואיים הראתה שהתוכנה דייקה ב-99 אחוזים מהמקרים, ואבחנה שהייתה דורשת מהרופאים 500 שעות עבודה נעשתה בשעות אחדות.

החוקרים מקווים שכלי זה יעזור לרופאים להגיע לאבחונים מדויקים יותר ובזמן קצר יותר, וכך למנוע בדיקות מיותרות ואבחונים חיוביים שגויים.

5. כיצד נוצר לב הקרח של פלוטו?

כאשר חלפה החללית ניו-הורייזנס בקרבת פלוטו ביולי 2015, היא חשפה אזור נרחב בצורת לב, מכוסה ״שלג״ עשוי חנקן וזרוע בבולענים לרוב. בשבוע שעבר פורסם בכתב העת Nature כי מדענים יצרו מודל ממוחשב המשחזר את התופעה הפלנטרית הייחודית הזאת.

האזור הקפוא מתנהג כמו ״מנורת לבה״ – חומר מתקרר ושוקע למטה, מתחמם ועולה וחוזר חלילה. הטמפרטורות בפלוטו נמוכות כל כך שגם חומרים נדיפים כמו חנקן, מתאן ופחמן חד-חמצני קופאים לקרח, אך בקיץ הטמפרטורות עולות מספיק כדי שחלק מהחומרים הללו יתאדו, וכך נוצר אפקט ״מנורת הלבה״.

אם כך, מדוע לא כל פניו של פלוטו מכוסים בשכבת שלג חנקני? המודל מראה כי לטופוגרפיה של פלוטו מרכיב מרכזי ביצירת ״הלב המושלג״. אזור זה הוא עמק שעומקו כ-4 ק״מ. לפיכך הלחץ בו גבוה יותר, והחומרים הנדיפים נשארים מוצקים גם בקיץ, כך שבחורף מצטברת בו כמות גדולה של שלג והוא מעניק לפלוטו לב של קרח.