אבני בניין שיפעלו עצמאית, עדשות מגע נגד סכרת והאם ניתן לגרום לשחלות ליצור ביציות חדשות?

1. שונית אלמוגים חדשה התגלתה במים העמוקים

לאחר 20 שנות מחקר בהם מדענים סקרו את האוקיינוס באזור הוואי, התגלתה שונית אלמוגים ענקית בעומק של 50-90 מטרים ובשטח של עשרות קילומטרים רבועים מתחת לפני המים. המדענים הופתעו למצוא את השונית במיקום זה כיון שבעומקים אלו כמות האור מוגבלת והאצות החיות בשיתוף עם האלמוגים עלולות להתקשות לבצע את תהליך הפוטוסינתזה. רוב שוניות האלמוגים שנחקרו נמצאות בעומק של עד 30 מטרים כיון שבעומק רב יותר יש קושי לצלול ויש להפעיל לשם כך מצלמות רובוטיות יקרות. השונית שהתגלתה שברה את שיא המינים התת ימיים האנדמיים (ייחודיים לאזור תפוצה מצומצם), זוהי תגלית מעודדת לאחר הדיווח השנה כי 93% משונית האלמוגים הגדולה באוסטרליה סובלת מ"הלבנה״.

2. שחלות שמייצרות ביציות חדשות. האמנם?

האם ניתן "לשכנע" שחלות של נשים מבוגרות לייצר ביציות חדשות? מחקר חדש ושנוי במחלוקת מציע שהתשובה עשויה להיות חיובית.

בכל ספר רפואה תמצאו את הקביעה כי אישה נולדת כאשר בשחלותיה נמצאות כבר כל הביציות שיהיו בהן אי פעם. אך צוות חוקרים מאוניברסיטת אדינברו בבריטניה טוען כי ניתן, אולי, לשנות זאת. החוקרים מצאו כי אצל נשים שקיבלו את התרופה הכימותרפית ABVD, לטיפול בסרטן מסוג לימפומה ע"ש הודג'קין, נראה מספר ביציות גדול מהמצופה לנשים בגילן. המחקר היה קטן מאוד – שמונה נשים שקיבלו את התרופה הושוו לעשר נשים שלא קיבלו אותה – אך האפקט היה גדול יחסית: מספר הביציות היה גדול פי שניים עד ארבעה אצל המטופלות. החוקרים סוברים שהתרופה גרמה לשחלות של נשים אלו לייצר עוד ביציות אך לא כולם מסכימים. אחת הדעות החלופיות היא שמספר הביציות נשאר כשהיה, והטיפול גרם להן לשנות את מיקומן בשחלה כך שהיו זמינות יותר לבדיקה.

התגלית החדשה נשמעת מבטיחה למדי לרופאים העוסקים בטיפולי הפרייה, אך הדרך ממחלקת האונקולוגיה למרפאת הפוריות עדיין ארוכה – בינתיים נצטרך לחכות למחקר גדול ומקיף הרבה יותר, שיגלה האם התרופה אכן מעודדת ייצור ביציות חדשות.

3. בנייני העתיד שייבנו את עצמם

האם בעתיד מבנים יהיו מורכבים מקבוצות של רובוטים קטנים? קבוצות מחקר מ- MIT ,הרווארד ובי"ס לאדריכלות בלונדון מנסות לפתח רובוטים קטנים (כעשרה ס"מ כל אחד) שיכולים להרכיב מבנה משותף בצורה אוטונומית. הרעיון הוא לתכנן רובוטים בעלי מבנה גמיש, יכולות תקשורת ותנועה מתקדמות כך שיוכלו לפי הצורך ליצור מבנה גדול וחזק המורכב מכמה אלפי רובוטים.

הרובוטים מורכבים על ידי שלד שיכול לנוע באמצעות שסתומים, עליו מורכב חומר אלסטי שיכול לשנות את צורתו ולהתעגל. כדי לספק אנרגיה לרובוט הוא מצויד בתאים סולאריים וסוללות נטענות. בתוך הרובוט ישנם אלקטרומגנטים שפועלים כדי להצמיד את הרובוטים יחד ולאפשר להם לטפס אחד על השני.
קבוצת הרובוטים אמורה לפעול כמו להקת דבורים: נותנים להם מטרה וכל רובוט מוצא את הדבר המועיל ביותר שיוכל לעשות כדי להגשים אותה. כרגע יש לקבוצה כ 40 רובוטים המסוגלים לשאת כ 100 ק"ג. החוקרים מקווים שבעזרת כמה אלפי רובוטים יוכלו לבנות במהירות מבנים מורכבים וחזקים שיהיו מועילים במיוחד בעיתות חירום בתור מקלטים, פיגומים עבור חיזוק מבנים קיימים או אפילו גשרים זמניים.

4. עדשות מגע נגד סכרת

שיתוף פעולה בין מדענים מאוניברסיטת טקסס ומדרום קוריאה הוליד פיתוח של עדשת מגע אשר מאפשרת מדידה ישירה של רמות הגלוקוז, ללא צורך בבדיקת דם פולשנית. פריצת הדרך הושגה באמצעות שילוב של ספקטרוסקופיית רמאן, שיטה מעולם הכימיה האנליטית, המאפשרת זיהוי של חומרים לפי פיזור האור הייחודי אשר נגרם אודות לתכונות המבניות של כל מולקולה, ומקנה לחומרים מעין "טביעת אצבע".

במאמר אשר פורסם בכתב העת ADVANCED MATERIALS, הציגו החוקרים פיתוח של משטחי ננו-חלקיקים אשר מגבירים את הרגישות של שיטת רמאן, על ידי יצירת "נקודות חמות" אשר מעצימות את האות.

בהשוואה לשיטות קודמות אשר הצליחו ליצור הדפסי ננו על משטחים קשיחים, הייחודיות של שיטה זו היא ביצירת שכבות גמישות של ננו-חלקיקים, אשר מאפשרת העברה לחומר רך כמו עדשה. מדידות הגלוקוז בשיטה זו היא רק הדגמה של יכולות הטכנולוגיה, ובאופן תיאורטי לטענת החוקרים, ניתן יהיה להשתמש בשיטה למדידה של חומרים נוספים.

5. התאים שמפנים את הזבל

קבוצת חוקרים בריטית זיהתה חלבון שגורם לתאים להפוך להיות בולעניים וכך לחסל תאים גוססים שאינם נחוצים עוד. פינוי מהיר של תאים גוססים היא חיונית למניעת תגובה דלקתית שנובעת מריכוז גבוה של תאים ששייכים למערכת החיסון. פריצת הדרך של הקבוצה בראשותו של ד׳ר נסרין אקטאר הושגה כאשר למדו החוקרים את התחדשות רקמת השד לאחר הנקה.

החוקרים התעניינו בתהליך שמאפשר פינוי מהיר של שאריות חלב ושל תאי האפיתל שמתפתחים סביב צינוריות החלב בזמן תקופת ההנקה ואינם נחוצים עוד בסופה. החוקרים פגעו בחלבון  Rac1, שמתבטא במספר סוגי סרטן, בינהם סרטן השד. בתגובה, התפתחה דלקת כרונית חריפה בשד של עכברות שסיימו להניק החוקרים מסכמים כי יש חשיבות רבה לדיכוי התגובה הדלקתית סביב גידולים סרטניים ולכן חסימה של פעילותו של Rac1, אינה מומלצת ועלולה להוביל לסיבוכים