DNA "מיותר", אבחון מחלות בטיפות ומפת מוח חדשה

1. ארה"ב ורוסיה חוזרות לירח ביחד

47 שנים לאחר סיום המרוץ לירח בין שתי המעצמות עם נחיתת אפולו 11 על הירח הציעו חברות אמריקאיות ורוסיות תכנית למשימה משותפת אל הירח. התוכנית עדיין לא גובשה לחלוטין אבל הכוונה היא לבנות בסיס משותף על הריח או במסלול סביבו ולהשתמש בו למשימות עתידיות  כמו טיסה מאויישת למאדים, שנאס"א מתכננת לשנת 2030 בערך. למיזם שותפות בינתיים החברות האמריקאיות בואינג ולוקהיד מרטין והחברות הרוסיות חרוניצ'ב וRKK אנרגיה. על פי התכנית המתגבשת, האמריקאים אמורים לספק את טיל השיגור, החללית עצמה ומערכת ההמראה מהירח, והרוסים את בסיס המגורים עצמו, או תחנת חלל למסלול ירחי.  במסגרת שיתוף הפעולה פיתחו החברות כמה רעיונות, בהם תכנית למשימה של 400 יום על הירח במסגרת הכנות לשמישה על מאדים. נציגי החברות המסחריות הציגו את הרעיות לסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א והיא הודיעה שתבחן אותם. בשנים האחרונות הודיעה נאס"א כי אין לה תכניות להנחית שוב בני אדם על הירח.

 

2. תפקיד מפתיע לגנים "מיותרים"

ה-DNA שלנו נושא את ההוראות לייצור החלבונים המאפשרים את כל תהליכי החיים, אך חלקים גדולים מהחומר הגנטי אינם מעורבים בייצור החלבונים ועד לאחרונה נחשבו מיותרים. מחקר אמריקאי מציע פתרון לתעלומה, ומעלה את האפשרות כי מדובר בסוג של בקרה המאפשרת לנו לשמר את המטען הגנטי. חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מצאו כי אצל התולעת הזעירה Caenorhabditis elegans יש רצפים גנטיים מחזוריים המופיעים כסמן על גנים רבים, באזורים מסוימים בגן שאינם חלק מרצף ההוראות לייצור חלבונים. החוקרים גילו כי גנים אלה מופעלים בתאי הביצית והזרע של התולעים, בעוד גנים שאינם נושאים את הסמן יעברו השתקה ולא יופעלו. החוקרים מניחים כי תפקיד המנגנון הוא לאפשר לתולעים לשמר את המטען הגנטי שלהן מדור לדור. כך, אם וירוס יחדיר DNA משלו לתאי התולעת, הוא לא יתבטא בצאצאים שלה בלי הסימון הגנטי המתאים. המנגנון הזה התגלה בינתיים רק בתולעים אך ייתכן שיתגלה בעתיד בחיות נוספות ואף בבני אדם.

 
תולעת C.elegans תחת מיקרוסקופ 

 

3. טיפות מתגלגלות לאבחון מחלות

טכנולוגיות מתקדמות של כימיה אנליטית מאפשרות לגלות ביעילות את המרכיבים של חומרים שונים: לפענח מאילו מולקולות מורכב ארס הנחש, לזהות חומרי נפץ בשדות תעופה ואפילו לסייע לחוקרי משטרה לפענח פשעים. עדיין, כולם מחכים למהפכה האנליטית הבאה שתאפשר לגלות בבדיקה פשוטה אם חטיף מסויים מכיל שאריות בוטנים, אם צעצוע מכיל חומרים מסוכנים, אם יש נגיפים מסוימים באוויר או אם אנו חולים.

חוקרים מאוניברסיטת קולורדו בארצות הברית מפתחים שיטה לאבחון הרכבה של טיפת דם על פי ניתוח תנועתה על משטח מהונדס בקפידה בתבניות ננומטריות. מתח הפנים של טיפת דם מושפע מאוד מתכולתה. לדוגמה, מתח הפנים של טיפה המכילה סוכר רב יהיה שונה מזה של טיפה דלת סוכר. אפשר להבחין בהבדל על פי ההתקדמות שלה על גבי המשטח המהונדס, ולנסות לזהות בשיטה זו דם של חולה סוכרת. הפיתוח עדיין עושה את צעדיו הראשונים, אך החוקרים סבורים שיש לו פוטנציאל לאבחון מהיר ופשוט של מגוון מצבים.

 

4. מפה חדשה למוח: 97 אזורים לא מוכרים

חוקרים באוניברסיטת וושינגטון מצאו דרך חדשה למפות את השכבה החיצונית של המוח, וגילו אזורים רבים אשר לא היו מוגדרים קודם.

בשונה משיטות המיפוי הקלאסיות המבוססות על הפרדה לאזורים שונים לפי מאפיין יחיד, המפה החדשה הורכבה בשילוב מתוחכם של מדידות הכוללות חמישה פרמטרים שונים.

קווי הגבול שנוצרו על המפה אישרו את מיקומם של 83 אזורים שהיו מוכרים קודם, והגדירו 97 אזורים חדשים בעלי קווי הבדלה ברורים שטרם נחקרו. לפי המחקר שפורסם בכתב העת Nature, המפה מצליחה לחזות את מיקומם של האזורים על גבי המוח בדיוק של 96.6 אחוז. החוקרים מציינים כי אזורים אלה שונים בגודלם בין אדם לאדם, ומשערים כי הייחודיות הזו עשויה להיות בעלת חשיבות במחקר עתידי.

 

5. מחלת האיידס נבלמת – אך רחוקה מלעצור

הצלחת הטיפול המשולב המכונה "קוקטייל התרופות" נגד הנגיף האיידס, HIV, בשילוב עם אמצעים שונים למניעת הפצתו של הנגיף, עוררה תקווה כי מגפת האיידס תיבלם כליל עד שנת 2030. אולם, מחקר חדש מראה כי הדרך לכך עוד ארוכה.

היקף ההדבקה בנגיף יורד מאז פותח הטיפול המשולב, אך קצב הירידה נבלם מאוד בעשור האחרון: בין 2005 ל-2015 מספר האבחונים החדשים ירד בכ-0.7 אחוז בשנה, לעומת 2.7 אחוז בשנה בין 1997 ל-2005. על פי המחקר, ב-74 מדינות, כגון מצרים, ניקרגואה ורוסיה חלה עליה בשיעור הנדבקים החדשים בעשור האחרון (עד 2015). בישראל שיעור ההדבקה לא השתנה בתקופה זו.

במחקר מדווח על 170 נדבקים חדשים בישראל בשנת 2015, שהתווספו ל-4,850 נשאים של הנגיף. 40 איש מתו ב-2015 בישראל מאיידס ומסיבוכים אחרים הקשורים לנגיף. נתוני המחקר מדגישים את הצורך במציאת אמצעים חדשים להגנה מפני HIV ולמניעת העברתו, ובהגברת המאמצים העולמיים למיגורו.