מדענים ישראלים: מספר החיידקים בגוף האדם קטן בהרבה מההערכות המקובלות

חיידקים הם אורחי קבע בגוף שלנו, ומתקיימים באזורים רבים בתוך הגוף ועליו. בשנים האחרונות מתברר כי חלקם בגרימת מחלות והשפעתם על תפקודנו התקין גדולים בהרבה ממה שסברו עד כה. אבל כמה חיידקים יש בגוף האדם? ומה היחס המספרי שלהם לעומת תאי הגוף? על השאלות האלה המדע והרפואה התקשו מאוד להשיב עד כה והסתפקו בהערכות גסות למדי. כעת, חוקרים במכון ויצמן למדע שופכים אור חדש על הסוגיה, ומציגים נתונים שונים מאוד מהמקובל.

לפי הסברה המקובלת, בגוף האדם יש כעשרה טריליון (מיליון מיליונים) תאים, ומספר החיידקים גדול פי עשרה – כלומר כמאה טריליון. לפי הערכות שמרניות פחות מספר החיידקים גדול אפילו יותר ומגיע עד פי מאה ממספר התאים. אולם במחקר שמתפרסם בכתב העת Cell הציגו מציגים החוקרים, בראשות פרופ' רון מילוא מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה, הערכה שלפיה מספר התאים בגופו של אדם ממוצע, השוקל כ-70 ק"ג, עומד על כ-30 טריליון – בערך פי שלושה מהאומדן המקובל. מספר החיידקים, לעומת זאת, קטן בהרבה מהאומדן ועומד על כ-40 טריליון. כלומר היחס בין מספר החיידקים למספר תאי הגוף אינו 1:10 אלא קרוב הרבה יותר ליחס שווה של 1:1.

אף על פי שההערכה כי בגופנו מתארחים בכל עת כמאה טריליון חיידקים צוטטה אלפי פעמים בספרות המדעית, החוקרים הצליחו לאתר את המאמר המקורי שהציג אותה: עבודה של המיקרוביולוג האמריקני תומאס לאקי (Luckey) מ-1972, שהסתמכה על מספר החיידקים המשוער בגרם של רקמת מעיים, מוכפל במשקל המשוער של המעיים עצמם.

מילוא, תלמיד המחקר רון סנדר וד"ר שי פוקס ניתחו והצליבו נתונים ממאות מחקרים קודמים כדי לקבל אומדן מדויק ככל האפשר על ריכוז החיידקים ברקמות השונות בגוף ועל הגודל הממוצע של הרקמות האלה. אחד הממצאים המפתיעים היה שכמעט כל החיידקים בגוף שוכנים במעי הגס. ריכוז גבוה של חיידקים נמצא גם בפה ובלוע, אבל מכיוון שאלה רקמות קטנות בהרבה מהמעי, תרומתן למספר הכולל זניחה. גם מספרי החיידקים במעי הדק, בקיבה, ברוק ועל העור זעיר יחסית. החוקרים חישבו ומצאו שמספר החיידקים במעי הגס של האדם הממוצע קרוב למספר החיידקים בגוף כולו, כ-40 טריליון, ואילו בכל שאר הרקמות יחד יש הרבה פחות מטריליון אחד.


רוב מוחלט של חיידקים במעי הגס, רוב עצום של תאי דם אדומים | איור באדיבות פרופ' מילוא

ההערכה הזאת, משולבת בניתוח של גודל החיידקים, מנפצת עוד מיתוס מקובל. חוקרים רבים שיערו שמשקלם הכולל של החיידקים בגופנו נע בין קילוגרם אחד לשניים, אך מילוא ועמיתיו טוענים כעת שהמשקל הזה אינו עולה על 200 גרם בלבד. זאת ועוד, מכיוון שרוב החיידקים מרוכזים במעי הגס, הם נפלטים מגופנו בהמוניהם בכל הטלת צואה. למעשה, אפשר שלאחר צאתנו מהשירותים מספר החיידקים בגופנו קטן לזמן קצר ממספר התאים, אך המצב חוזר לקדמותו בתוך שעות ספורות בזכות כושר החלוקה של חיידקי המעי הגס.

נתון מפתיע נוסף שעלה מהמחקר נוגע להרכב תאי הגוף עצמו. 84 אחוזים מתאי גופנו הם תאי דם אדומים, ועוד כחמישה אחוזים הם טסיות דם (התאים האחראים על קרישת הדם). כלומר תאי העור, השרירים, המוח, מערכת העיכול ושאר הרקמות הם פחות מעשירית מהתאים בגוף. "מכיוון שתאי הדם קטנים פי עשרה ויותר מהתאים האחרים, היה קל לא לשים לב לכך בעבר", אומר מילוא. "אף על פי שריכוז התאים האדומים בדם ידוע היטב, הנתונים על שיעורם בתוך כלל תאי הגוף הפתיעו מאוד את כל מי ששמע עליהם, כולל רופאים רבים".


נתונים הם כלי רב עוצמה. פרופ' רון מילוא | צילום: איתי נבו

מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות מצאו קשר בין הרכב אוכלוסיית החיידקים במעיים למחלות שונות, בהן דלקות מעי, השמנת יתר, סוכרת ואפילו סרטן. לצד מחקרים הבוחנים את מיני החיידקים בגוף והמנגנונים הפיזיולוגיים של השפעתם, כגון מיזם המחקר האמריקני "המיקרוביום האנושי", קביעה מדויקת יותר של מספר החיידקים אמורה לתת למדענים ולרופאים כלים להעריך טוב יותר את התהליכים המתרחשים בגופנו.

ייתכן מאוד שעם התקדמות הרפואה המותאמת אישית, הערכת מספר החיידקים בכל רקמה תהפוך לחלק בלתי נפרד מהתאמת הטיפול האנטיביוטי לחולה, במקום המינון הסטנדרטי הנהוג כיום. "קשה לתת מספרים מדויקים במדעי החיים, אבל הערכות מספריות מושכלות הן כלי רב עוצמה, שעושים בו שימוש יותר ויותר נרחב", מסכם מילוא, שפרסם בעת האחרונה ספר שלם על נתונים מספריים בביולוגיה. "המספרים האלה סוללים את הדרך לתובנות מדעיות חדשות ופותחים צוהר לשאלות נוספות ומרתקות, שהמדע רק מתחיל לתת להן תשובות".