פרפרים בבטן, כוכבים בעיניים, תחושת חמימות שמציפה את כל הגוף – כך אנחנו מתארים את מכלול התגובות הפיזיולוגיות שמתרחשות בתוכנו כשאנחנו מתאהבים. רומנטי? בהחלט! מדויק? לא כל כך.

לרומנטיקנים שבינינו, אזהרה: הסרטון הבא עלול לנפץ לכם את הבועה. אבל הוא גם יספק את יצר הסקרנות שלכם אם תהיתם אי פעם על המדע שעומד מאחורי מגוון התחושות שאנחנו מרגישים כשאנחנו מתאהבים. איך ולמה אנחנו נמשכים לאנשים מסוגים שונים? מה קורה בגופנו כשמישהו מוצא חן בעינינו? ואיך החושים שלנו נרתמים במרץ למשימה?
 

הופק על ידי TED ED

 

הבה נתחיל מהאיבר החשוב מכול באהבה: המוח, כמובן. המוח הוא מרכז הבקרה, שמקבל את כל המידע מהסביבה, מעבד אותו ומחליט בסופו של דבר אם להימשך לאדם שהכרנו ולרצות דייט שני איתו או איתה, או שמא מוטב לומר יפה שלום ולא להתראות. אבל עוד לפני העיבוד במוח מישהו צריך לאסוף את המידע המודיעיני הזה, שבהמשך המוח יקבל על פיו את ההחלטה הגורלית. את עבודת הנמלים הזו מבצעים החושים שלנו, וכל אחד מהם ממלא תפקיד ייחודי ומשמעותי.

חוש הראייה
ככלל, הראייה היא החוש שעליו אנחנו מסתמכים הכי הרבה, וגם כאן הוא לא מאכזב. צר לי לבשר לכם: האהבה אינה עיוורת. אנחנו יכולים לראות בעצמנו בריות שטחיות ורדודות שבוחרות ספר לפי הכריכה היפה שלו או מסתכלות בקנקן ולא במה שיש בתוכו וכולי (אני יכולה להמשיך עם המטפורות, אבל נראה לי שהבהרתי את הנקודה), אבל זו באמת לא אשמתנו. הכול מתחיל בתכנות הביולוגי שלנו, שמשקיע את כל המאמצים כדי לבחור לנו את בן הזוג עם הכושר הרבייתי הגבוה ביותר.

"כושר רבייתי" הוא מושג מתחום הביולוגיה שמתאר את היכולת של אוכלוסייה או של פרט בודד להתרבות ולהביא צאצאים שישרדו ויתרבו לאחר מכן בעצמם. כשאנחנו מדברים על בחירת בן זוג באמצעות חוש הראייה, נעדיף אנשים עם תכונות חיצוניות המעידות על כושר רבייתי גבוה. לדוגמה: שיער שופע ובריא, מבנה גוף גבוה, עור חלק ללא צלקות וללא סימנים שמעידים על חולי, מבנה גוף סימטרי וכדומה.

ברגע שהעיניים סיימו את הסקירה הראשונית ומצאו לנו מישהו עם גנים מספיק טובים, אפשר לעבור לשלב הבא ולתת גם לחושים האחרים לעבוד קצת.

חוש הריח
האף שלנו עובד הרבה יותר קשה ממה שאנחנו חושבים. הוא לא רק מודיע לנו אם מי שאנחנו נמצאים לידו מדיף ריח טוב או לא, אלא גם קולט הרבה מאוד מידע כימי שמועבר ממנו ישירות למוח.

במוח המידע הזה יכול לעורר תגובות רבות, גופניות והתנהגותיות. על פרומונים שמעתם? אלו הן מולקולות איתות שהגוף מפריש לצורך תקשורת בין פרטים מאותו גזע. אצל בעלי חיים רבים פרומונים משמשים לחיזוק משיכה מינית, אך לעיתים הם משתמשים בהן גם להגנה או למטרות טריטוריאליות. הדעה הרווחת כיום בקהילה המדעית היא שתקשורת מינית באמצעות פרומונים אינה קיימת אצל בני אדם והתנוונה אי שם במהלך האבולוציה. אולם מחקרים חדשים בתחום מערערים על התפיסה הזאת.

דוגמה אחת למחקר כזה היא מחקר שנעשה במכון ויצמן למדע על דמעות של נשים, שהראה כי מסרים כימיים שעוברים בדמעות של נשים מפחיתים את העוררות המינית אצל גברים. דוגמה נוספת למחקר כזה מובאת בסרטון שלמעלה.

חשוב להבין שגם כאן המטרה היא למצוא את בן הזוג עם הכושר הרבייתי הגבוה ביותר. האף של הנשים רגיש במיוחד למולקולות מסוג (Major Histocompatibility Complex)MHC, שממלאות תפקיד חשוב מאוד במערכת החיסון. ככל שיהיו לנו יותר סוגים שונים של מולקולות MHCכך נוכל להתמודד עם מגוון גבוה יותר של פתוגנים ומחלות. מחקרים בנושא מראים שנשים העדיפו על סמך ריח בלבד גברים עם הרכב MHCשונה משלהן. ייתכן שכך הן יוכלו להגדיל את מגוון ה-MHCשל הצאצא העתידי שלהם ולהקנות לו סיכוי הישרדותי גבוה יותר.

 

חוש המישוש
ברגע ששאר החושים אישרו לנו להתקרב מספיק לבן הזוג הפוטנציאלי בשביל לאפשר מגע, חוש המישוש יכול בהחלט לעזור. במחקר המתואר בסרטון הראו החוקרים שאנשים שהחזיקו כוס קפה חם תיארו באופן הרבה יותר אוהד ונעים דמות בדיונית שעליה קראו לראשונה, ואילו אלה שהחזיקו כוס קפה קר בחרו לתאר אותה כדמות הרבה יותר קרה ומנוכרת. מה זה אומר לנו? שלחוש המישוש עשויה להיות השפעה מהותית על בחירת האנשים שנרצה להיות בקרבתם.

ומה עם נשיקה? חוש המישוש בהחלט פעיל בזמן הנשיקה הראשונה. אמנם הרושם הראשוני לא תמיד קובע, אך נשיקה ראשונה לא טובה יכולה לשים קץ למערכת יחסים שעוד לא התחילה. אז גם אם כבר הגעתם לשלב הנשיקה, אל תמהרו לחשוב שהעסקה חתומה.

ומה קורה בתוכנו?
ברגע שקיבלנו אישור מהחושים וכל המידע הגיע למוח ועובד בו, מתחילה שרשרת של תגובות פיזיולוגיות: כלי הדם מתרחבים, הדופק מואץ, יצירה מוגברת של אנרגיה, האישונים מתרחבים ועוד. אם נסתכל היטב נראה שאותו מכלול של תגובות פיזיולוגיות מופיע גם במצב של סכנה, או מה שאנחנו מכירים בתור תגובת "הילחם או ברח". הסיבה לכך שאותה תגובה פיזיולוגית מתעוררת בשני מצבים כל כך שונים היא שבשניהם אנחנו צריכים להיות ממוקדים וחדים. אם נפספס את ההזדמנות, לא נזכה בדייט המיוחל וכל החישובים שאמורים לשרת את הצאצאים העתידיים שלנו ירדו לטמיון. לא חבל?

אז בפעם הבאה שתרגישו שאתם נמשכם למישהו, תדעו כבר שאמא טבע עשתה את כל החישובים בשבילכם ושתעשה אותם גם עבור הצד השני. כל מה שנותר לכם לעשות הוא להירגע, להיות עצמכם ולקוות לטוב. מובן שלא יזיק גם אם תשימו בושם.

אלכסנדרה אברוטין
מחלקת מדעי החיים
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.