כתבה ב-ynet חשפה: לחץ הדם שנחשב תקין בעצם מסוכן לבריאות. אך האם זה באמת מה שאומרים הנתונים במחקר המסוקר? ומה אפשר ללמוד מזה על הסיקור העיתונאי של מחקרים מדעיים?



ב11.9.15 שעבר פורסמה ב-ynet כתבה תחת הכותרת מעוררת החשש: ממצאים מדאיגים: לחץ הדם ה"תקין" המקובל – גבוה מדי ומסוכן. הרושם שהכותרת יצרה היא שמדובר במשהו חשוב, והיות שמדובר בנושא חשוב החלטתי שאני רוצה לדעת מהן באמת החדשות ולהבין איך טיפלה בהן הכתבה שקראתי. מצאתי בגוגל פרטים רבים על המחקר המקורי וניסיתי להבין לעומק מה הוא בדק, מה מצא והאם הממצאים תוארו נכון.

מחקר SPRINT
בשנת 2010 החל ניסוי בשם SPRINT – ראשי תיבות באנגלית של "ניסוי התערבותי בלחץ דם סיסטולי", במימון המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארה"ב. שאלת הניסוי הוגדרה כך: "האם הורדה של לחץ הדם תפחית את הסיכון ללקות במחלות לב וכליות, שבץ או ירידה בזיכרון וחשיבה הקשורים בגיל?"

לחץ דם גבוה הוא סיבה מרכזית למוות ונכות בכל רחבי העולם. יותר מ-60 אחוז מהאנשים שמעל גיל 65 סובלים מלחץ דם גבוה ומספרם הולך ועולה. המחקר נעשה על 9,361 משתתפים בכל בכל רחבי ארה"ב, כולם בני 50 ומעלה, עם לחץ דם סיסטולי (הלחץ שמופעל על כלי הדם כשהלב מתכווץ) ממוצע של מעל 130 מ"מ כספית, שאובחנו כמי שנמצאים בסיכון למחלת לב או כליות, וכן נבדקים בני 75 ומעלה גם בלי אבחון דומה. המשתתפים נבדקו באופן תקופתי וקיבלו טיפול תרופתי להורדת לחץ הדם.

המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות ולכל קבוצה נקבע יעד שונה להורדת לחץ הדם הסיסטולי. 120 מ"מ כספית (לחץ שנחשב תקין לפי כל הנורמות) או 140 (רף הסכנה שהיה סטנדרטי עד כה בספרות הרפואית, ואף היו שטענו שאפשר להתיר 150). המטרה הייתה להשוות בין שיעור התקפי לב, השבץ ומחלות נוספות בשתי הקבוצות.

המחקר היה אמור להימשך עד שנת 2018, אך תוצאות הביניים היו מובהקות עד כדי כך שהוחלט להפסיק אותו באמצע. לפי ההודעה לעיתונות, מטופלים שלחץ הדם שלהם ירד מתחת ל-120 נמצאו בסיכון נמוך בשליש ללקות בהתקף לב, כשל לב או שבץ, וסיכון נמוך ברבע למות.

תיעוד של המחקר אפשר למצוא גם באתר Clinicaltrials.gov ובאתר ה-NIH. להסקת מסקנות אחראית מהנתונים רצוי להמתין עד שהמאמר יפורסם בכתב עת מדעי הנתון לביקורת עמיתים ותוצאותיו ישוחזרו במחקרים נוספים ובשיטות נוספות.


מדידת לחץ דם | צילום: Shutterstock; ההעתקה אסורה

אז האם הסיקור היה מדויק?
בסיקור המחקר נעשו כמה שגיאות חשובות כולל פירוש שגוי לחלוטין של התוצאות. להלן כמה מהבעיות העיקריות:

1. תיאור שגוי של התוצאות
בכותרת המשנה של הכתבה נכתב: "מחקר חדש שפורסם היום, שנתיים מוקדם מהצפוי, מגלה כי לחץ הדם שנחשב תקין היום – 120/80, הוא גבוה מדי וגרם ככל הנראה למיליוני מקרי מוות ברחבי העולם". אולם לפי כל מה שכבר הסברתי זה בפירוש לא מה שהתגלה במאמר.

מה שהמחקר באמת גילה היה שמי שלחץ הדם שלהם ווסת בתרופות לרמה של 140 מ"מ כספית נמצאו בסיכון גבוה יותר ללקות במחלות לב ואף למוות לעומת אנשים שהשתייכו לקבוצה שלחץ הדם הסיסטולי שלה ווסת ל-120. מכאן שאין כל עדות לכך שלחץ דם של 120/80 הוא גבוה מדי, אלא שהוא עדיף על פני לחץ דם סיסטולי של 140. לא נבדק דבר על לחץ דם נמוך יותר.

2. תיאור חלקי של מבנה הניסוי
בכתבה נכתב שהנבדקים "חולקו לשתי קבוצות" אך לא צוין שהם חולקו באקראי. המידע הזה חשוב כיוון שמדובר בניסוי קליני עם הקצאה אקראית לשתי קבוצות הטיפול, שמסוגל לגלות קשר סיבתי בין התערבות (איזה תרופות נותנים לאנשים) לתוצאות קליניות (כמה מהם חולים/מתים), בניגוד למחקר תצפיתי שלא תמיד מאפשר לבצע סוג כזה של הסקה. ההתעלמות ממבנה הניסוי מקשה להפריד בין הניסוי המוקפד והמובנה הזה למחקרים תצפיתיים רבים שהרבה יותר קשה להסיק מהם על סיבתיות.

3. הימנעות מהרגעת הציבור
הכתבה המקבילה שפורסמה ב"ניו יורק טיימס" הסתיימה בדברי הרגעה מפורשים: "לאנשים שסובלים מלחץ דם גבוה אין סיבה לבהלה, אמר ד"ר רבוסין. הם אינם צריכים לרוץ לרופאים ולבקש שינוי פתאומי בתרופות שלהם. לחץ דם גבוה פועל באטיות. 'אף אחד לא נמצא כאן בסכנה מיידית', אמר".

הכתבה ב-ynet, לעומת זאת, נמנעה מלתת סייגים ראויים לתוצאות. בעקבות זאת מתעורר החשש שחולים מודאגים שיקראו את הכתבה עלולים ללחוץ בעקבותיה על הרופאים שלהם לתת להם טיפול אגרסיבי שאינו מתאים בהכרח למצבם.

4. היעדר הקשר וסייגים לתוצאות
מאמרים מדעיים מסתיימים בדרך כלל בתיאור הסייגים של המחקר, כגון מאפייני האוכלוסייה שנבדקה, הקושי להסיק ממנה על קבוצות אחרות ועוד. אמנם במקרה שלפנינו הכתבה התבססה על הודעה לעיתונות, ולא על המאמר האקדמי עצמו (שעוד לא פורסם), כך שיהיה מוגזם לצפות מהכתב שיזהה את כל מגבלות המחקר, אך דווקא זה דורש משנה זהירות נוסף. לכל הפחות יש לכתוב שהתוצאות המלאות לא פורסמו עדיין ולא עברו בקרה של הקהילה המדעית.

בנוסף, גם בלי מלוא הפרטים, אפשר לדעת כבר מהנתונים שפורסמו לא מעט מהסייגים המתבקשים. לדוגמה, הניסוי בוצע על אוכלוסיות מסוימות (אמריקאים בגיל מסוים, עם לחץ דם גבוה קיים וסיכון למחלות לב, או מעל גיל 75), כך שלא בטוח שתוצאותיו יהיו נכונות לבני 35 או לאנשים בלי בעיות קודמות של לחץ דם גבוה. צריך גם לראות איך התוצאות משתלבות עם הרגלי הנבדקים (למשל עישון ותזונה) ומהן תופעות הלוואי של הטיפולים התרופתיים.

שאלה נוספת, שהעלו הכותבים, היא אם הניסוי תוכנן עם נקודות עצירה מוגדרות מראש (למשל פעם בשנתיים). אם ניסוי כזה נעשה לא כשורה, הוא עלול להוביל למסקנה שגויה מסיבות סטטיסטיות, כגון תיקון להשוואות מרובות.

5. היעדר פרטים על הגורמים שמימנו את המחקר
בכתבה לא צוין מי מימן את המחקר – במקרה הזה ה-NIH, שהוא גוף בריאות ציבורי של ממשלת ארה"ב. פריט המידע הזה חשוב מאוד כיוון שהוא משפיע על מידת האמון שלנו בתוצאות הניסוי. אילו היינו מגלים, לדוגמה, שהמחקר מומן על ידי חברות תרופות, ייתכן שהיינו חושדים שמערך הניסוי מוטה למען תוצאות שיעודדו רכישת יותר תרופות להורדת לחץ דם. בניסוי של גוף ממשלתי הסבירות להטיה כזאת עדיין קיימת, אבל היא צפויה להיות יותר נמוכה.

6. אי מתן פרטים על שם המחקר, החוקרים או קישור לאתר
למחקר הזה יש שם (SPRINT) ואתר אינטרנט יפה ומפורט. קישור לאתר או להודעות לעיתונות שפורסמו בעיתונים פופולריים וכתבי עת מדעיים היה מאפשר לקוראים המתעניינים למצוא מידע נוסף ולאמת את הפרטים שהופיעו בכתבה.

מה שמצער במיוחד הוא שנראה שאכן מדובר במחקר מוקפד במיוחד, שנערך על מדגם גדול, במימון ממשלתי ובמערך מסודר ונמצא בפסגת הפירמידה של המחקרים שאפשר לסמוך עליהם. אבל בגלל ההצגה הפשטנית של הממצאים תגובות רוב הטוקבקיסטים מעידות דווקא על חוסר אמון קיצוני בממצאים. דיווח מהימן יותר היה מועיל הן לקוראים והן לאתר המפרסם עצמו, ומעיד על עבודה עיתונאית טובה יותר.
ולסיום

כתבה על אותו מחקר התפרסמה גם בעיתון "הארץ". תרצו לבדוק אילו מהביקורת שנכתבו על ynet תקפות גם שם?
-------
תיאור המחקר מתבסס על פרטים מאתר האינטרנט של SPRINT ומהפרסומים שלהם על מבנה המחקר, וגם מהכתבה האינפורמטיבית שפורסמה בניו יורק טיימס.

טל גלילי
בלוגר במדריך לטרמפיסט בסטטיסטיקה ודוקטורנט בסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב
הכתבה מבוססת על פוסט שפרסם בתאריך 11.9.15.



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.