בשבוע שעבר נמדדו 49.3 מעלות בבקעת הירדן ועומס חום קיצוני בכל הארץ. האם זה אומר שההתחממות הגלובלית כבר כאן? לא בטוח, אבל יש די והותר הוכחות אחרות

הכתבה פורסמה במקור בתאריך 16.8.15 באתר NRG. 

חודש אוגוסט נפתח בסערה והביא עמו גל חום קיצוני שהתאפיין צריכת שיא של חשמל ובטמפרטורות גבוהות בהרבה מהממוצע החודשי. באזור בקעת הירדן אף נמדדה טמפרטורת שיא של 49.3 מעלות. אף שאירועים קיצוניים כאלה אינם חריגים באקלים הישראלי וחוזרים על עצמם אחת לכמה שנים, חוקרים רבים בארץ ובעולם סבורים שאכן חלה עלייה משמעותית במספר התופעות האקלימיות הקיצוניות בעולם בעקבות התחממות כדור הארץ.

כיום שוררת הסכמה גורפת בקהילה המדעית שכדור הארץ מתחמם. במאה השנים האחרונות הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עלתה בכ-0.9 מעלות ובשלושת העשורים האחרונים הטמפרטורה הממוצעת של פני כדור הארץ היתה גבוהה יותר מאשר בכל עשור אחר שנמדד מאז 1850. ולא רק זה, אלא שכל עשור היה חם יותר מקודמו. עלייה כזאת אולי לא נשמעת משמעותית, אבל אפילו עלייה של עשירית מעלה בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עלולה לגרור שינויים מרחיקי לכת באקלים ולתופעות טבע קיצוניות.

תהליך ההתחממות הגלובלית נגרם מתהליך טבעי שנקרא "אפקט החממה". בכל רגע נתון כדור הארץ נשטף בקרינה שמגיעה מהשמש. כשליש ממנה פוגע בעננים, חלקיקים וגזים שנמצאים באטמוספרה וחוזר לחלל, ואילו שאר הקרינה חודרת את האטמוספרה ונספגת בקרקע.

במקביל, כדור הארץ פולט קרינה תת-אדומה שמוחזרת בחלקה לקרקע אחרי שהיא פוגעת בגזים כמו מים ופחמן דו-חמצני שנמצאים באטמוספרה. הגזים האלה נקראים "גזי חממה" והם פועלים כמעין שמיכה שמונעת מהחום של כדור הארץ לברוח לחלל, כמו יריעות שסוגרות חממה. אלמלא האפקט הזה הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ היתה  כמינוס 19 מעלות והחיים כפי שאנו מכירים לא היו יכולים להתקיים.


אפקט החממה | איור: שאטרסטוק.

הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה ממלא תפקיד מרכזי באפקט החממה וכבר לפני עשור הבינו חוקרים שהאקלים בעולמנו רגיש מאוד לכל שינוי מזערי בריכוזו. זו בדיוק הנקודה שבה אנחנו, בני האדם, נכנסים לתמונה.

מאז 1950 נרשמה עלייה משמעותית בריכוז גזי החממה (מתאן, חמצן דו-חנקני ובעיקר פחמן דו-חמצני) באטמוספרה, בהשפעת התהליך המואץ של פיתוח תעשייתי ושריפת דלקי מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי) ובגלל בירוא יערות שהפחית את תהליך הפיכת הפחמן הדו-חמצני לחמצן וגלוקוז בתהליך הפוטוסינתזה. בשנים הללו נמדד ריכוז גזי החממה הגבוה ביותר שהיה בכדור הארץ לכל הפחות ב-800 אלף השנים האחרונות. עליית ריכוז גזי החממה באטמוספירה תורמת באופן ישיר לאפקט החממה וגורמת לעלייה בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ.  

תהליך טבעי או מעשה ידי אדם?
אולם אף שהאצבע המאשימה מופנית בעיקר אלינו, יש גם חוקרים שסבורים שעליית הטמפרטורה הממוצעת ושינויי האקלים בכדור הארץ הם תהליכים טבעיים שהשפעתנו עליהם מזערית לכל היותר. התפרצויות געשיות ושינויים בעוצמת הקרינה שמגיעה מן השמש, למשל, הם תהליכים טבעיים שהיתה להם במשך השנים השפעה מכרעת על האקלים בכדור הארץ.

גם אם מפתה לקבל את הטיעונים האלה, העובדה היא ששינויי הטמפרטורה שנמדדו בעשורים האחרונים עומדים בקנה אחד עם העלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני שנפלט כתוצאה מפעילות של בני האדם. מאז שנת 1950, שבה החלו לראות האצה בעלייה של ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, טמפרטורת האטמוספרה והאוקיינוסים עלתה, כמות הקרח והשלג בכדור הארץ ירדה וקצב העלייה של גובה פני הים עלה. כמו כן נצפו בשנים הללו שינויים אקלימיים והופיעו עוד ועוד תופעות של מזג אוויר קיצוני. לאירועים האלה יש כיוון ברור: עלייה במספר גלי החום הקיצוניים וירידה במספרם של אירועי קרה קיצוניים בעולם.

עם זאת עומס החום הקיצוני שפקד אותנו לאחרונה איננו אירוע חריג בקיץ הישראלי, ולכן בהחלט לא סביר שהוא נגרם ישירות כתוצאה מההתחממות הגלובלית. כמו כן, מכיוון שמערכת האקלים של כדור הארץ סבוכה מאוד ותהליך התחממותו איננו אחיד בכל חלקיו, גם סופות שלג וטמפרטורות נמוכות מאוד בחורף אינן מעידות שהתופעה בהכרח נבלמה.

נכון להיום הדעה הרווחת בקרב מרבית החוקרים היא שההתחממות הגלובלית נגרמת מפליטת גזי חממה, ולכן הפחתת פליטתם תתרום לא רק להורדת הטמפרטורות אלא גם תעניק לכולנו אוויר נקי יותר ועתיד ירוק.    

רן טבעוני
דוקטורנט, המחלקה לחומרים ופני שטח
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך במענה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.