הטעות באיור ה-DNA ותיקונה, המחוות לזוכי פרס נובל, והמדענים הבלתי נראים. כך נראה המדע בישראל מבעד לאלבום הבולים הלאומי. וגם: מהי האוניברסיטה המבוילת ביותר?

ראיתי את מדינת ישראל – והיא נהדרת. זוהי מדינה של יופי וצבעים, עשירה בחיות בר, עצים ופרחים. היא עומדת בחוד החנית של המדע והטכנולוגיה העולמיים, נהנית משיתופי פעולה עולמיים בכל התחומים ומעריכה את מדעניה ומהנדסיה. היא ערה מאוד לבעיות אקולוגיות, מטפחת שמורות טבע, משקיעה ברפואה, במחקר ובחדשנות, מכבדת את ההיסטוריה שלה אך גם נושאת את מבטה אל העתיד. הארץ האוטופית הזאת קיימת באמת. לא בחלומות – בבולים.

ארץ הבולים היא מעין מראה שמשקפת פנים אמיתיות של ישראל – אבל בצורה מסוננת ומתווכת. בולים מראים את הפנים הטובות והיפות שלנו ומשקפים את האופן שבו ישראל רוצה לראות את עצמה. בתוך כך הם משקפים, ולו באופן חלקי, את האידיאלים והערכים של המדינה בתקופה שבה יצאו.

בחינה של קטלוג בולי ישראל ב-73 שנות קיומה יכולה, אם כן, ללמד לא מעט על התהליכים שהתרחשו בנוגע ליחסה של ישראל למדע, לטכנולוגיה ולטבע. עד כמה אנחנו מעריכים את המדענים שלנו? ואת המדעניות? האם אנחנו עדיין שואפים להלביש את ארצנו "שלמת בטון ומלט"? ועד כמה אנחנו פתוחים להישגי המדע העולמי?

קבלה שיש לה משמעות | צילום: Bjoern Wylezich, שאטרסטוק
הפני השחור – הבול הראשון בעולם. קבלה שיש לה משמעות | צילום: Bjoern Wylezich, שאטרסטוק 

קבלה מעוצבת

הבול הראשון בעולם הונפק במאי 1840 בבריטניה, כאמצעי תשלום על משלוח דברי דואר. ערכו היה פני אחד והוא הציג את תמונתה של הנסיכה (לימים המלכה) ויקטוריה על רקע שחור. על כן הוא כונה "הפני השחור". עד מהרה העתיקו מדינות נוספות את שיטת התשלום הזאת, ותוך שנים לא רבות התפתחה סביב הבולים גם תרבות בינלאומית של אספנות.

בולים הם מונופול של המדינה וסמל של הריבונות שלה, בדומה לשטרות כסף ומטבעות. לכן אחת הפעולות הראשונות שעשתה מדינת ישראל עם הקמתה הייתה להנפיק בולים משלה. כבר ב-16 במאי 1948, מיד אחרי הכרזת המדינה הופצה סדרת בולים ראשונה, ומאחר שהם עוצבו לפני שהוחלט מה יהיה שמה של המדינה החדשה, נכתב עליהם "דאר עברי" במקום "ישראל".

על החשיבות שהמדינה רואה בבולים שהיא מנפיקה מעיד גם התהליך הארוך שעובר כל בול מההצעה המקורית עד לסניפי הדואר. הוא נמשך בדרך כלל שנתיים, וכולל הקפדה הן על ההיבטים המקצועיים והאמנותיים והן על הפן האידיאולוגי.

אחדים מבולי הדאר העברי. המחשת הריבונות של המדינה שזה עתה הוקמה
אחדים מבולי הדאר העברי. המחשת הריבונות של המדינה שזה עתה הוקמה

התהליך, שמעוגן בתקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), מתחיל בוועדת התכנון לנושאי בולים, שמתכנסת פעם בשנה ודנה בהצעות מהציבור לנושאים מתאימים. הוועדה, שחבריה מייצגים כמה ממשרדי הממשלה, וכן את התאחדות בולאי ישראל וכמובן השירות הבולאי עצמו, מעבירה את המלצותיה לשר התקשורת, שבוחן אותן ומעביר את המלצותיו לאישור ועדת השרים לענייני טקסים וסמלים. משאושרו הנושאים לשנה מסוימת, השירות הבולאי בוחר בדרך כלל שלושה מעצבים לפחות, או מפרסם מכרז פתוח לעיצוב הבול. ועדת שיפוט, בהשתתפות אנשי אקדמיה, מעצבים ונציגי ציבור, מתכנסת לבחור את העיצוב הסופי, ובחירתה נשלחת לאישור שר התקשורת.

"הבול הוא הראי של המדינה", מסביר בריאיון לאתר מכון דוידסון טיבי יניב, שכיהן במשך 26 שנה כמנכ"ל התאחדות בולאי ישראל והיה שנים רבות נציגה בוועדה לתכנון בולים ובוועדת השיפוט. "בלשון גסה נקרא לזה 'תעמולה של המדינה'. ההיבט האמנותי של הבול חשוב, אבל התוכן ניצב מעליו. העיצוב חייב לשקף כבר במבט ראשון את המסר הלאומי והקונצנזוס הלאומי".

במחקר משנת 2014 על ייצוג הספורט בבולי ישראל הסבירו חוקרי התקשורת יחיאל לימור ואילן תמיר: "מאחר שבולים הם מסמך רשמי, המונפק אך ורק על ידי ממשלות, אפשר ללמוד מהם על ההיסטוריה והתרבות של המדינה, על הדיוקן החברתי-פוליטי שלה, על ערכים תרבותיים, אמנותיים ואסתטיים, על הניסיון להבנות את המציאות של ההווה ושל העבר, ואפילו על מצבה הכלכלי ועל יכולתה הטכנולוגית".

בולים ללא גבול. גיליון שביל ישראל, 2013
בולים ללא גבול. גיליון שביל ישראל, 2013 

ללמוד מהבולים

מדי שנה מופקים בישראל כמה עשרות בולים, חלקם בודדים ואחרים בסדרות של שני בולים או יותר. במקרים נדירים יוצאת סדרה ענקית, כמו הגיליון של עשרה בולים שהופק בשנת 2013 והציג מקטעים של שביל ישראל בתוך מפת המדינה. מספר הבולים השנתי עולה בהדרגה ואיתו עולה מגוון הנושאים. לדוגמה בשנת 1960 הופקו בישראל עשר סדרות בולים בלבד, רובן של בול בודד, לעומת 22 סדרות בשנת 2020.

לדברי יניב, מגוון הנושאים האפשרי מוגבל גם על ידי כך שהשירות הבולאי מחויב באופן מסורתי להנפיק באופן קבוע כמה בולים בנושאים קבועים. מדי שנה מופק בול ליום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה, ובשנים האחרונות גם ליום השואה, וכן בול לאחד מחגי ישראל. כל חמש שנים מוקדש בול גם ליום העצמאות, ובולים נוספים מוקצים לאירועים בינלאומיים כמו המשחקים האולימפיים ומשחקי המכבייה.

"יש שאיפה לאיזון בתוכנית השנתית", מציין יניב. "בדרך כלל יהיו בולים בנושאי טבע והישגי ישראל במדע ובטכנולוגיה. כמו כן נזהרים לא להוציא בולים בנושאים שנויים במחלוקת ומשתדלים שהנושאים יהיו מיוחדים, חשובים, לאומיים ומגוונים".

ובכל זאת, המחלוקות הפוליטיות בארץ באות לידי ביטוי גם בבולים. מחקר משנת 2017 מצא לדוגמה שזהות מפלגת השלטון מכתיבה משקפת במידה מסוימת את תיחום גבולות המדינה בבולים. ממשלות שמאל לא מפיקות בולים של אתרים ביהודה, שומרון ורצועת עזה, וכשממשלת ימין הפיקה את גיליון שביל ישראל, המפה שהוצגה בו טשטשה לחלוטין את קיומו של הקו הירוק.

מחקרים אחרים מצאו שבולי ישראל מייצגים את הספורט בארץ כפעילות פנאי ותרבות, אך לא כתחום תחרותי הישגי, שכן ישראל מעולם לא הפיקה בול המוקדש להישג ספורטיבי כמו זכייה במדליה אולימפית. בזה תחום הספורט שונה למשל מהמדע, שהישגיו מתוארים בבולים לא מעטים. מחקרים אחרים מצאו שיש תת-ייצוג של התרבות העברית העכשווית בבולים, ושל נשים בכל התחומים – אם כי לדברי יניב בשנים האחרונות יש מגמה לקדם דמויות של נשים בבולים.

 לבולים דווקא יש. בולי המדע הבדיוני, 2000
למדע, גם אם הוא בדיוני, אין גבולות. לבולים דווקא יש, או לפחות שובל. בולי המדע הבדיוני, 2000

מדע כגאווה לאומית

למדע, לפחות להלכה, אין גבולות, והוא נועד לקדם את האנושות כולה. מבט על בולי ישראל משקף תמונה אחרת, שמבליטה את הצד הלאומי והיהודי של הישגים מדעיים. מבדיקה של כל בולי המדינה מהקמתה עד תחילת נובמבר 2021 עולה ש-19 בולים בלבד בנושאים מדעיים הציגו תכנים אוניברסליים (17 אחוז מכלל בולי המדע) לעומת 78 (69 אחוז) שהתמקדו בהישגי המדע המקומי ועוד שמונה (7 אחוזים) ששילבו בין מקומי ואוניברסלי ו-12 שעסקו במדענים יהודים. בתחום הטכנולוגי הפער היה גדול אפילו יותר ועמד על 123 בולים מקומיים (83 אחוז) לעומת 25 בלבד בנושאים אוניברסליים. פער דומה היה גם בבולי הטבע. רק בתחום הרפואה הגיעו התכנים האוניברסליים כמעט לשליש מכלל הבולים, אולי בגלל ריבוי המועדים הבינלאומיים המתייחסים למחלות – למשל חודש המאבק בסרטן השד.

בין הנושאים האוניברסליים היו סדרת מאה שנה לטיסת האחים רייט, בולי מדע בדיוני (2000), בול לנושא איכות הסביבה (1993), בול לכבוד הדואר האלקטרוני (1990), סדרה של שישה בולים המוקדשת למערכת השמש (2006) ובול חקר הזיקנה (1975) שהונפק לרגל מלאות 25 שנה לאיגוד הבינלאומי לגרונטולוגיה. היהדות הופיעה בין השאר בסדרת בולים של מוסדות יהודיים להשכלה גבוהה בארצות הברית (1986) או, בעקיפין, ובבולי חיות מהתנ"ך (2005).

שכיחות הבולים האוניברסליים לעומת הדגש המקומי לפי נושאים
שכיחות הבולים האוניברסליים לעומת הדגש המקומי לפי נושאים

בולים אחרים מדגימים עד כמה גדול הדגש ששמים מקבלי ההחלטות בתכנון הבולים על ההקשר המקומי של בולי ישראל. בשנת 2009 הופקה סדרת בולים לכבוד שנת האסטרונומיה הבינלאומית. הבול הראשון יוחד ל"מטה יעקב" – מכשיר ניווט על פי הכוכבים שפותח בימי הביניים, ומיוחס לרלב"ג. שני האחרים עסקו בתופעת העידוש הכבידתי, שגילה אלברט איינשטיין (יהודי) ובגלאי LISA המבוססת על אינטרפרומטר לייזר. ואילו בול שנת האור הבינלאומית (2015) הוקדש לפרס נובל שקיבלו המדענים בעלי האזרחות הישראלית אריה ורשל ומייקל לויט, יחד עם מרטין קרפלוס היהודי-אמריקאי, ולחלקם בפענוח תפקידו של החלבון קולט האור רודופסין בעין.

הקשר יהודי בבולי טבע. חיות מהתנ"ך
הקשר יהודי בבולי טבע. חיות מהתנ"ך

מחקר משנת 2013 שבחן את היחס בין לאומיות לקוסמופוליטיות בבולי ישראל מצא כי תוכן הבולים בישראל הוא לאומי מאוד, וביתר שאת בשנים הראשונות של המדינה. מאז סוף שנות ה-50 רואים עלייה הדרגתית בשיעור הבולים האוניברסליים, עם חזרה זמנית לכיוון לאומי יותר בעשור השלישי. לטענת החוקרות, עינת לחובר ודליה גבריאלי נורי, השינוי הזה משקף תהליך של מעבר מתפיסה עצמית של "עם קטן מוקף אויבים" לראיית עצמנו כחברים במשפחת העמים.

אותה מגמה ניכרת בשנים האחרונות גם בכך שכמעט כל שנה יוצא בול משותף לישראל ולמדינה אחרת ברחבי העולם. למשל בולי סחלבים בשיתוף אקוודור, נדידת ציפורים (בולגריה) וכן הלאה. התרחבות המבט הגלובלי ניכרת גם בתחום בולי המדע. בעוד שבעשור הראשון למדינה היה רק בול אחד שהוקדש למדע העולמי – הבול הראשון שהופק לרגל מותו של אלברט איינשטיין – בעשורים האחרונים כמותם ושכיחותם גדלה מאוד. בשנת 2000 לבדה הופקו, נוסף על בולי המדע הבדיוני, גם בול בריאות השיניים (רפואה), תקשורת אישית ניידת (טכנולוגיה) שהציג טלפון סלולרי ש"גויר" על ידי קוצים דמויי צבר, וארבעה בולי מילניום שהוקדשו לחדשנות מדעית וטכנולוגית.

התעלמו מהעשייה המדעית שלו לטובת פעילותו הפוליטית
בולי חיים ויצמן (1952) העשייה הפוליטית האפילה על העשייה המדעית שלו 

מיצאו את המדענים

אף שניכר מבולי המדינה שישראל הממוסדת מעריכה הישגים מדעיים, לא לגמרי ברור מיהם האנשים שעושים את המדע פורץ הדרך הזה. למה? כי אין כמעט בולי מדענים.

הסיבות לזה רבות, אך העיקרית שבהן היא שמדובר במדיניות. ראשית, בישראל לא מנפיקים בולים לזכר בני אדם בעודם בחיים. שנית, לדברי יניב נהוג לחכות עשר שנים לפחות ממותו של אדם ועד להנצחתו בבול, או שנה כשמדובר בראשי ממשלה ונשיאים. בפועל, בחינת הבולים מגלה שהכלל הזה הופר לא מעט משיקולי אקטואליה ומסיבות נוספות. בנוסף, לפעמים יימנעו מהנצחת אדם ראוי, "כדי לא ליצור תקדים שיחייב בעתיד להנציח אישים אחרים עם רקורד דומה", מסביר יניב. כשמנכים מהמבחר הדל הזה של מועמדים שעונים לקריטריונים הקשיחים הללו את הבולים שהופקו לזכר מדינאים חשובים, לא נשאר מקום רב לאנשי מדע, תרבות, ספורט, חינוך, רפואה וכל השאר.

הבול הראשון לזכר מדען הופיע כבר ב-1952, בעקבות מותו של הנשיא הראשון חיים ויצמן, אולם מדובר בבול ממלכתי שלא מתייחס לעשייה המדעית שלו. כך נעשה גם בבול לזכרו של נשיא המדינה והכימאי אפרים קציר ב-2011. רק ב-2019, בבול לכבוד 70 שנה למכון ויצמן למדע, הופיעה דמותו של ויצמן בהקשר מדעי.

ב-1953, כשהפיקו בול לקונגרס הבינלאומי לתולדות המדע, בחרו להקדיש אותו דווקא לרבי משה בן מימון (הרמב"ם), שאומנם תרם להתפתחות החשיבה המדעית והרציונלית, אך אינו מדען במובן המודרני של המילה. אחרי בול איינשטיין ב-1956 חלפו 30 שנה בלי בולי מדענים בכלל וכמעט בלי בולי אישים מכל סוג שהוא. בהמשך זכה איינשטיין לשני בולים נוספים – האחד במסגרת סדרת תרומת היהודים לתרבות העולם (1998/9) והשני בבול לשנת הפיזיקה הבינלאומית (2005). באחת החותמות שהופקו לכבוד הבול הזה אף נפלה טעות משעשעת: הנוסחה המפורסמת E=MC2, התהפכה ל-E=CM2.

בול הפיזיקה והחותמת השגויה
מה היחס בין המסה לאנרגיה? בול הפיזיקה והחותמת השגויה

בסך הכול מאז קום המדינה הופקו בולים לכבוד שלושה פיזיקאים, שני כימאים, שני ביולוגים, שלושה אנשי רפואה, מתמטיקאי אחד, שבעה היסטוריונים, שלושה גיאוגרפים, סוציולוג אחד, וגם מגלה ארצות (כריסטופר קולומבוס), שני ממציאים (האחים רייט) ואסטרונאוט (אילן רמון).

כשמדובר בזוכי פרס נובל. המדינה מצאה דרך לכבד את המדענים בעקיפין, באמצעות ההישג המדעי שלהם. שנת הכימיה הבינלאומית ב-2011, לדוגמה, סיפקה עילה מצוינת להפיק בולים לכבוד פרס נובל שבו זכתה עדה יונת ממכון ויצמן למדע שנתיים קודם לכן על גילוי מבנה הריבוזום – שציור שלו מוצג על גבי הבול. הבול השני בסדרה הציג את החלבון יוביקוויטין, הקשור לפרס נובל שבו זכו אהרן צ'חנובר ואברם הרשקו מהטכניון בשנת 2004. בשני הבולים לא הוזכר שמם של המדענים.

ב-2014 חגגה ישראל הבולאית באותה צורה את זכייתו של דן שכטמן בפרס נובל בכימיה על גילוי הקוואזי-גבישים, בבול לשנת הקריסטלוגרפיה הבינלאומית, וב-2015, כאמור, נעשה אותו דבר גם לכבוד לויט והרשל. נכון להיום עדה יונת היא האישה המדענית היחידה שהוקדש לה בול, וגם הוא ללא ציון שמה או תמונתה. כל השאר הם גברים.

מאה שנה לטיסה הראשונה של האחים רייט, סדרה משנת 2003
מופת עולמי למצוינות טכנולוגית: מאה שנה לטיסה הראשונה של האחים רייט, סדרה משנת 2003

דמות המדע בבולים

אף שהמדענים כמעט לא מופיעים בבולים, המוסדות שבהם הם פועלים זוכים לחשיפה רבה. רובה מגיע בימי שנה "עגולים" להקמתם, אבל לפעמים הם מוזכרים גם בשל העשייה המדעית שלהם – במיוחד במדעי הטבע. בין המוסדות להשכלה גבוהה ולמחקר בארץ בולט במיוחד מכון ויצמן למדע, שנוסף על בולים לכבוד 25 שנה ו-70 שנה להקמתו זכה פעמיים שיפיקו בולים לכבוד הישגיו: שלושה בולים לכבוד המחקר במכון לרגל יום העצמאות ה-16 ובול לכבוד הקמת מאיץ החלקיקים (1977). אחריו נמצאים הטכניון והאקדמיה לאמנות בצלאל (3 בולים לכל מוסד), האוניברסיטה העברית ומכון וולקני (2), אוניברסיטת תל אביב (בול אחד, וכן סדרת בולים לכבוד מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט הפועל בתחומיה), ואוניברסיטאות בר אילן ובן גוריון (בול אחד לכל אחת). אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת אריאל לא הונצחו בבולים.

לאלבום הבולים של מכון ויצמן למדע

סיפור מעניין במיוחד יש לאחד מבולי המחקרים משנת 1964 שהוקדש למקרו-מולקולות בתא החי. היה זה הבול הראשון בעולם שהציג את מולקולת ה-DNA, שרק שנתיים קודם לכן זכו ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק בפרס נובל על גילוי המבנה שלה – אבל נפלה בציור טעות משמעותית אך חמקמקה: כיוונו של הסליל הכפול של המולקולה המפורסמת היה הפוך. רק ב-2019 תוקנה הטעות, בבול לכבוד 70 שנה למכון, שהפעם הציג את הסליל בכיוון הנכון.

בול המחקר משנת 1964 והבול המתוקן מ-2019
ה-DNA צויר הפוך. בול המחקר משנת 1964 והבול המתוקן מ-2019

בנוסף הופקו בולים לכבוד הקמת הכור הגרעיני בנחל שורק (1960), מחווה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה במפקד האוכלוסין (2008), בול יובל לשירות המטאורולוגי (1986), ובולים למצפי הכוכבים בגבעתיים ובמצפה רמון (2021). גם מוסדות רפואיים לא מעטים חגגו יום הולדת בבולים – למשל מגן דוד אדום, קופות חולים, בתי החולים שערי צדק והדסה, ועוד.

כצפוי, בולים רבים בארץ חוגגים את הישגי המדינה. בולטים בהם במיוחד ההישגים הטכנולוגיים של ישראל (52 בולים) שמיוצגים למשל בבולי האסטרונאוט הישראלי הראשון, כיבוש השממה, התפלת מי ים, שיגור הלוויין אופק 3 וכמובן שלל פיתוחים של התעשייה הצבאית והתעשייה. בתחום הישגי המדע (20 בולים) הופקו כאמור בולים לכבוד זוכי פרס נובל והישגים מדעיים של מוסדות מחקר. להישגים אקולוגיים יוחדו חמישה בולים, למשל לרגל פתיחת פארק אריאל שרון בחירייה, המוקדש למיחזור פסולת, והרפואה חגגה ארבעה הישגים: ביעור המלריה ופיתוח התומכן (סטנט), מסתם הלב המלעורי (Percutaneous heart valve) המותקן בצנתור והדפיברילטור להשתלה בתחום הקרדיולוגיה.

הבול הראשון בעולם שהוקדש לפרקטל.
קבוצת ג'וליה. הבול הראשון בעולם שהוקדש לפרקטל.

תחומי המחקר המיוצגים ביותר בישראל הבולאית הם רפואה ווטרינריה (39 בולים) וארכיאולוגיה (20 בולים), כנראה עקב תרומתה לתיירות וכמובן ריבוי האתרים הארכיאולוגיים בישראל. במדעים המדויקים עומדות בראש האסטרונומיה (15 בולים), הפיזיקה והכימיה (14 בולים לכל תחום). עשרה בולים הוקדשו במשך השנים לאקולוגיה, אך פרט להם יש עוד בולים רבים שמציגים חיות שנמצאות בסכנת הכחדה וכך מעבירים גם הם מסר אקולוגי. למחקר ביולוגי הוקדשו שבעה בולים בלבד, לעומת ריבוי הבולים המוקדשים לצמחים ובעלי חיים (יותר ממאה). הגיאולוגיה, המתמטיקה ומדעי המחשב הסתפקו בשלושה בולים לכל תחום, ובול בודד הוקדש למטאורולוגיה. בין בולי המתמטיקה טיבי יניב מתגאה במיוחד בבול הפרקטל משנת 1997, שהיה הבול הראשון בעולם שהציג פרקטל – צורה גיאומטרית שחוזרת על אותו דפוס בכל קנה מידה. בשובל שלו תמצאו את הנוסחה המדויקת של פרקטל הקרוי "קבוצת ג'וליה".

הבולים מעידים גם על מקומם המרכזי של מדעי הטבע בישראל, לעומת תחומי המחקר האחרים. מדעי הרוח (ללא ארכיאולוגיה) זכו ל-11 בולים בלבד, מהם שבעה בולי היסטוריונים. ומדעי החברה? חמישה בולים בלבד, מהם ארבעה שהוקדשו לראשית המחקר הגיאוגרפי של ישראל ובול אחד של הסוציולוג היהודי החשוב אמיל דורקהיים – הרבה פחות ממספרם של בולי המחקר והפיתוח החקלאי בישראל (15), שישראל מתגאה בו מאז ומתמיד.

הטכנולוגיה הצבאית כמקור גאווה ישראלי
בול כיפת ברזל. הטכנולוגיה הצבאית כמקור גאווה ישראלי

שינוי בתמונות

כשמסתכלים על כל מכלול הבולים בישראל, נראה שלטכנולוגיה הצבאית יש מקום מרכזי בגאווה המקומית שלנו, דבר שמעיד על מקומו המרכזי של הצבא בחיינו. מתוך 149 בולים בנושאים טכנולוגיים, יותר משישית (28 בולים) מציגים כלי רכב צבאיים, פיתוחים חדשניים כמו משגרי "כיפת ברזל" ומחוות לתעשייה הצבאית. אולם מעניין שזאת תופעה חדשה יחסית. אומנם בולים של מטוסי קרב הופקו כבר ליום העצמאות ב-1962, אולם חלק הארי של כלי המשחית הצבאיים הופיע בשני העשורים האחרונים בלבד.

תופעה דומה מאוד, והרבה יותר חזקה, רואים בבולי הטבע. ב-13 השנים הראשונות לא היו בכלל בולים של בעלי חיים או צמחים, פרט לבולי יום הזיכרון. ב-1962 הופיעה סדרה ראשונה של בולים על דגי ים סוף, ומאז החל זרם הולך וגובר של בולי טבע. מאז שנת 2000 הטבע הוא הנושא הדומיננטי ביותר ואין שנה שאין בה לפחות סדרה אחת של בולי חיות, פרחים או צמחים.

כיום שוק האספנים כרוך אחריהם, וההיצע גדל בהתאם
בולי הטבע הראשונים הופיעו רק ב-1962. כיום שוק האספנים כרוך אחריהם, וההיצע גדל בהתאם

"בשנים האחרונות השוק הבולאי מצטמצם, עקב פריחת האינטרנט, ובמדינות רבות מפיקים בולים מתוך כוונה למשוך את האספנים ברחבי העולם. הם השוק העיקרי כיום", מסביר טיבי יניב. מכיוון שרבים מהאוספים הם ממוקדי נושא, השירות הבולאי לא מתעלם מדרישות השוק. "בשנים שבהן היה פופולרי לאסוף בולי אמנות, גם ישראל הוציאה בולים של אמנים ישראליים. כשהיה פופולרי חקר החלל, אז ישראל אומנם לא כל כך הוציאה הרבה, אבל בכל זאת היו כמה. נושאי טבע ובעלי חיים פופולריים תמיד. כמו כן, בשנים האחרונות קידום התיירות חשוב למדינה, ולכן גם לשירות הבולאי".

למרות דעיכת השימוש היומיומי בבולים, מספר הבולים שמודפסים בארץ רק גדל משנה לשנה, ומדינת ישראל משתמש בהם כשגרירים שמציגים את פניה היפות בפני קהילת האספנים הבינלאומית. ימים יגידו מה צופן העתיד למדיום הססגוני הזה. בינתיים אנחנו יכולים ליהנות מיופיין של כל אותן יצירות אמנות זעירות בארבעה צבעי דפוס, ובאותה הזדמנות ללמוד מהן דבר או שניים על עצמנו ועל ערכי המדינה שלנו.