אלים מהמיתולוגיה, שמות של מדענים, מזלות, קואורדינטות ומספרים סידוריים. איך נותנים שמות לגופים שמרחפים סביבנו בחלל?

בספר המדע הבדיוני ההומוריסטי "לא מזיק ברובו" סיפר הסופר דאגלס אדמס שמדענים מצאו כביכול כוכב לכת נוסף במערכת השמש, מעבר למסלול של פלוטו. "עתה כשמצאו אותו שמחו מאוד, וכולם השתתפו בשמחתם מקרב לב, וכן הלאה", כתב אדמס. "ניתן לכוכב הלכת השם פֶּרְסֶפוֹנֶה, אבל עד מהרה זכה לכינוי רוּפֶּרט, על שם התוכי של אסטרונום אחד – סיפור מרגש אם כי מייגע היה קשור לכך – והכול היה נפלא מאוד ונהדר מאוד" (הוצאת כתר. עברית: גבי פלג, ע' 29).

האם באמת אפשר לקרוא לכוכב לכת על שם תוכי? כשבוחנים לעומק את שמות הגופים השמימיים במערכת השמש ומחוצה לה, מגלים תערובת של מסורות שראשיתן בימי קדם, לצד מחוות לגדולי המדענים וחוקרי הארצות, וגם שורה של כללים הגיוניים המתובלים בהחלטות שרירותיות.

כוכבי הלכת: אלים שבשמיים

כוכבי הלכת הקרובים ביותר אלינו במערכת השמש קיבלו את שמותיהם כבר בעת העתיקה. הרומאים קראו להם על שם אלי הפנתאון החשובים, וכך כוכב חמה זכה לשם מרקורי, על שם אל המסחר הרומי מרקוריוס, נוגה נקרא ונוס על שם אלת האהבה, מאדים זוהה עם אל המלחמה מרס, ומעבר להם נמצאו אבי האלים יופיטר ואל החקלאות והקציר סטורן.

בהמשך, כשתמונת מערכת השמש החלה להתרחב ולהתעבות המשכנו לתת לגופים שמות באותו אופן. ראשית זכה כדור הארץ עצמו לשם הלטיני טרה (Terra), על שם אלת האדמה הרומית. בהמשך, כשהתגלו כוכבי הלכת הרחוקים יותר במערכת השמש, קיבלו גם הם שמות של אלים: אורנוס על שם היישות במיתולוגיה היוונית שסימלה את השמיים, ונפטון על שם אל הים הרומי.

גם גופים אחרים שהתגלו עד המאה ה-20 זכו לשמות דומים: כוכב הלכת פלוטו, שמוגדר כיום כוכב לכת ננסי, כוכב הלכת הננסי קרס, האסטרואידים פאלאס, וסטה ויונו ועוד. גם חלק ניכר מהירחים של כוכבי הלכת במערכת השמש זכו לשמות מיתולוגיים, כמו פובוס החג סביב מאדים, וקרוי על שמו של אל הפחד והבעתה היווני ששמו קשור גם למילה "פוביה" – הפרעת פחד בפסיכולוגיה. ואם תהיתם למה דווקא הוא, נזכיר שפובוס היה בנו של אל המלחמה היווני ארס – אותו אל שהרומאים קראו לו מרס.

מה לגבי העברית? השמות של כוכבי הלכת הוותיקים, שהיו מוכרים בימי קדם, מתועדים לראשונה כבר בתלמוד, והתייחסו בדרך כלל לתכונותיהם. נוגה נקרא כך משום שהיה הכוכב הבהיר ביותר בשמיים; מאדים התייחס לצבעו האדום; כוכב חמה נקרא במקור פשוט "כוכב", ובהמשך הצטרפה אליו המילה חמה עקב היותו כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש; יופיטר הפך בעברית לצדק, היות שהאל יופיטר היה הממונה על החוק והצדק; ושבתאי נחשב בימי קדם לכוכב הלכת השביעי (אחרי השמש, הירח, כוכב חמה, נוגה, מאדים וצדק), אף על פי שבמציאות הוא השישי במרחקו מהשמש – ועל כן נקרא על שם היום השביעי – שבת.

בשנת 2009 קבעה האקדמיה ללשון העברית את השמות העבריים לכוכבי הלכת אורנוס ונפטון. אורנוס נקרא אוֹרוֹן, במחווה לאורו הקלוש כשצופים בו מכדור הארץ ונפטון הוא רָהַב – שמו התנ"כי של שר הים (איוב כו, יב).

**ציור שחור לבן של אל עם כרכרה בשמיים**
כוכבי הלכת הקרובים ביותר אלינו במערכת השמש קיבלו את שמותיהם כבר בעת העתיקה. | ציור: Dhiraj Gursale, Shutterstock

כוכבים אחרים וגלקסיות

מה בנוגע לכוכבים אחרים? הסמכות לתת שמות לגופים שמימיים ניתנה לאיגוד האסטרונומי הבינלאומי. אחדים מהכוכבים הרחוקים זכו לשמות כבר בימי קדם, למשל כוכב הצפון פולריס. אולם ככל שהתגלו יותר ויותר כוכבים בחלל נהיה ברור שצריך למצוא שיטה אחרת לזהות אותם. פשוט יש יותר מדי כוכבים – מיליארדים רבים, ואין מספיק אלים בכל המיתולוגיות בעולם אפילו בשביל שבריר זעום משלל הכוכבים, הערפיליות והגלקסיות המוכרים לנו, ואלה שעוד נלמד להכיר בהמשך.

במשך השנים הוצעו דרכים רבות לקטלג את כל הכוכבים הרבים האלה, והתוצאה הייתה שלחלקם ניתנו שמות שונים במקומות שונים. אחד הכוכבים הבהירים ביותר בשמי הלילה, לדוגמה, הוא כוכב שמוכר בציבור בעיקר בשם ביטלג'וז (Betelgeuse). השם הזה הוא למעשה עיוות של השם שנתנו לו האסטרונומים המוסלמים בימי הביניים: יד אל-ג'וזאא (يد الجوزاء) או בית אל-ג'וזאא. שמו הלטיני הוא בכלל אלפא אוריוניס, כלומר הכוכב הבולט ביותר במערכת אוריון, ושני השמות מוכרים. רבים מהכוכבים האחרים מוכרים רק ברצפים משונים של מספרים ואותיות שמציינים את הקואורדינטות שלהם בשמיים. כוכבי לכת שחגים סביבם ייקראו בשם הכוכב בתוספת אות קטנה באנגלית לפי מרחקם מהכוכב, החל מהאות b והלאה.

עוד דרך לזהות גרמי שמיים היא על פי קבוצות כוכבים – למשל ה"מזלות" קשת, שור, אריה וכו'. אומנם אין למזלות כל משמעות מדעית, מפני שרבים מהם כוללים כוכבים רחוקים מאוד זה מזה שבמקרה נמצאים באותו מקטע של השמיים כפי שהוא נראה מחצי הכדור הצפוני של כדור הארץ, אבל אסטרונומים נעזרים בהם כדי לקבוע נקודות ציון בשמיים.

**תמונה של גלקסיה**
ככל שהתגלו יותר ויותר כוכבים בחלל נהיה ברור שצריך למצוא שיטה אחרת לזהות אותם | צילום: Antares_StarExplorer Shutterstock

כשהתברר לאסטרונומים שיש סוגים שונים של כוכבים, החליטו להוסיף לחלקם קידומות שמגדירות מה הם. לדוגמה, סופרנובה, כוכב בעל מסה אדירה שהתפוצץ בסוף ימיו, מקבלת את ראשי התיבות SN ואחריהם שנת הגילוי שלה וסימון באותיות לפי סדר הגילוי באותה שנה. לפיכך הסופרנובה השלישית שהתגלתה בשנת 2004 תיקרא SN 2004C. ואילו פולסארים, כוכבים שפולטים פעימות של קרינת רדיו בקצב קבוע, נקראים PSR עם שורת מספרים שמציינים את תכונותיהם ונטייתם. וחורים שחורים? אם הם נמצאים במרכז גלקסיה, הם ייקראו על שם הגלקסיה שלהם. אם לא, יש דרכים אחרות ולא לגמרי עקביות לתת להם שמות.

ולבסוף הגלקסיות – להן יש רק מספרים סידוריים, לפי הקטלוג שבו הן מתועדות. רק למעטות מהן ניתנו שמות, כמו גלקסיית שביל החלב שבה אנחנו נמצאים או שכנתנו אנדרומדה.

המדריך למטייל בירח

מה בנוגע לשכננו הקרוב ביותר – הירח של כדור הארץ?

אם צפיתם לאחרונה בירח המלא ראיתם בוודאי שפני הירח אינם חלקים, ויש בהם אזורים כהים ובהירים שמעידים על קיומם של מבנים גיאולוגיים מורכבים. אולם רק בראשית המאה ה-17, כשגלילאו גליליי הפנה את הטלסקופ שלו לעבר הירח התברר בוודאות שהוא מכוסה הרים ועמקים. ב-1651 פרסמו בעקבותיו האסטרונומים הישועיים פרנצ'סקו גרימלדי (Grimaldi) וג'ובאני ריצ'ולי (Riccioli) את מפת הירח המפורטת ביותר, שהשמות המופיעים בה נמצאים בשימוש עד היום לתיאור חלק ניכר מפני הצד הקרוב של הירח.

השניים זיהו על פני הירח מישורים גדולים שנראו להם כמו אוקיינוסים, ומכאן נולדו שמות כמו ים השלווה, ים הרוגע ואוקיינוס הסערות. היום אנו יודעים שמדובר במישורי בזלת גדולים שנוצרו בהתפרצויות געשיות בעבר הרחוק של הירח. למכתשים הם קראו על שם אנשי מדע – למשל מכתש קופרניקוס, מכתש טיכו (ברהה) וכמובן מכתשים על שם עצמם.
מפת הירח של ריצ'ולי וגרימלדי (1651). השמות נקלטו ונמצאים בשימוש עד היום | נחלת הכלל
מפת הירח G.B. Riccioli 1651| מקור: Almagestum Novum

ב-1959, כשהחללית הסובייטית "לונה 3" צילמה לראשונה את הצד הרחוק של הירח, שאינו נראה מכדור הארץ, ניצלה ברית המועצות את זכות הראשונים כדי לקרוא לאזורים על הירח על שם אתרים ברוסיה ("ים מוסקבה") ומדענים רוסים כמו קונסטנטין ציאולקובסקי שעל שמו נקרא מכתש. בשנים הבאות, כשמשימות נוספות הביאו תמונות יותר ויותר מפורטות, התמלאה המפה בשמות של מדענים ומהנדסים מכל רחבי העולם, כגון מארי קירי – שהייתה אחת הנשים היחידות שהונצחו במפת הירח. נאס"א, מצידה, הוסיפה שמות משלה למקומות שחלליות פרויקט אפולו גילו או ביקרו בהם, כגון מכתשים קטנים על שם ניל ארמסטרונג, באז אולדרין ומייקל קולינס, חברי צוות אפולו 11.

אז איך יקראו לכוכב הלכת הבא שיתגלה במערכת השמש? למרבה הצער זה לא יהיה רופרט. מכירים אל שמסמל משהו מאוד מאוד רחוק ומסתורי?