מהי חשיבה קונסיפרטיבית? מדוע קשה כל כך להפריך תיאוריות קונספירציה? ומה ההבדל בינן לבין תיאוריות מדעיות אמיתיות?

הרבה סיפורים משונים מתרוצצים סביב מגפת הקורונה העולמית. אחד מספר שנגיף הקורונה הונדס במעבדה סודית בווהאן שבסין ושוחרר לעולם כנשק ביולוגי. אחר מאשים את ביל גייטס בכך שהוא עומד כביכול מאחורי הפצת המחלה כחלק ממזימה להשתלט על העולם דרך טכנולוגיית 5G. ויש גם מי שטוענים שהחיסון לקורונה מכיל שבב אלקטרוני שבאמצעותו הממשלה יכולה לעקוב אחרי אנשים.

אין ספק ששמעתם לפחות אחת מהטענות הללו בשנה האחרונה, או כל אחת מאינספור תיאוריות קונספירציה אחרות שצצו במקביל להתפרצות המגפה שהפכה את חיינו על ראשם. כנראה גם תהיתם עד כמה הן אמינות, ואולי גם עשיתם בירורים אלה ואחרים כדי להעמיק את הבנתכם: קראתם בלוגים וכתבות באינטרנט, שוחחתם עם חברים והאזנתם להרצאות ולהסכתים (פודקאסטים). אולי אפילו חשבתם, ולו לרגע קצר, שיש שמץ של אמת לפחות באחת מהתיאוריות הללו.

ברכותינו – גם החשיבה שלכם קונספירטיבית. כלומר, גם אתם אנושיים. מהי חשיבה קונספירטיבית, מה מבדיל בינה לבין חשיבה ביקורתית-מדעית ומהי הדרך הנכונה והבטוחה לנווט בתוך מבול המידע ותיאוריות הקונספירציה המציפים אותנו כיום?

קנוניה או סיפור?

נתחיל בתרגיל מחשבתי קצר שהעלה הפסיכולוג רוב בראדרטון (Brotherton) בספרו "מוחות חשדניים" משנת 2015. קראו את שני הקטעים הבאים:

1. ב-11 בספטמבר 2001 השתלטו חוטפים על מטוסים וריסקו אותם על מגדלי התאומים בניו יורק, בניין הפנטגון בוושינגטון ובשדה בפנסילבניה. באירועים האלה נהרגו 2,996 אנשים. ההתקפה תוכננה בחשאי בידי ארגון אל-קעידה.

2. ב-11 בספטמבר 2001 השתלטו חוטפים על מטוסים וריסקו אותם על מגדלי התאומים בניו יורק, בניין הפנטגון בוושינגטון ובשדה בפנסילבניה. באירועים האלה נהרגו 2,996 אנשים. ההתקפה תוכננה בחשאי בידי ממשלת ארצות הברית.

איזה משני הקטעים משקף לדעתכם תיאוריית קונספירציה?

קרוב לוודאי שרובכם תאמרו שרק הקטע השני הוא תיאוריית קונספירציה. ההבדל היחיד בין שני הקטעים הוא בזהות הגוף שעליו מוטלת האחריות על ההתקפה. הקטע הראשון מצביע על העובדה הידועה שאוסמה בין-לאדן וארגון אל-קעידה תכננו את הפיגועים וביצעו אותם. בקטע השני נרמז שמדובר בפעולה פנימית, מאורגנת ומוסווית היטב, של גורמים בתוך הממשל בארצות הברית, שנועדה לרתום את דעת הקהל לתמיכה במלחמה נגד הטרור במזרח התיכון.

כבר מההסבר אפשר להבין את ההבדל בין קונספירציה פשוטה – דהיינו קנוניה, מזימה או קשר – לבין תיאוריית קונספירציה. קונספירציה מוגדרת כהתארגנות סודית של קבוצת אנשים בעלי כוח שנועדה להשיג רווח כלכלי או פוליטי, לפגוע באנשים אחרים או לגרום לנזק רחב היקף לחברה. לפי ההגדרה הזאת אנו אכן מוקפים כל העת בקנוניות. אך תיאוריית קונספירציה היא עניין מורכב יותר.

בדומה לקונספירציה רגילה, תיאוריית קונספירציה טוענת שקבוצה סודית של אנשים בעלי כוח הניעה אירועים מסוימים. אולם יש בה רבדים נוספים. היא מניחה ששום דבר אינו כפי שהוא נראה ומציגה את הקבוצה העומדת מאחורי המזימה כאנשי זדון בעלי יכולות עילאיות, העומדים בראש ארגונים סודיים שפועלים באופן מתואם וקפדני להסתרת האמת. מאמיני תיאוריית הקונספירציה נוטים להתמקד בהצבעה על סטיות חריגות בתוך מגוון המידע הקיים ולאושש דרכן את אמונתם. ומעל לכול, בשונה מתיאור של קנוניה מציאותית, תיאוריית קונספירציה אינה ניתנת להפרכה.

מגדלי התאומים בקו הרקיע של מנהטן, לפני שקרסו בפיגועי 11 בספטמבר 2001 | צילום: 360b, Shutterstock
תיאוריות שאי אפשר להפריכן, משום שמאמיניהן תמיד יטענו להסתרה. מגדלי התאומים בקו הרקיע של מנהטן, לפני שקרסו בפיגועי 11 בספטמבר 2001 | צילום: 360b, Shutterstock

ה"אמת" הנסתרת מעין

תיאוריות קונספירציה קיימות בתרבות האנושית משחר הימים. לעיתים הן מתמקדות באירועים היסטוריים משמעותיים ומציעות להם הסבר חלופי – למשל הטענות שנאס"א זייפה את הנחיתה על הירח, או שיצחק רבין, ג'ון קנדי והנסיכה דיאנה חוסלו בידי ארגונים ממשלתיים. לפעמים מדובר בתיאוריות כלליות ומתמשכות יותר על ארגונים סודיים שבוחשים בקדרה מאחורי הקלעים, כמו מזימותיהם של זקני ציון, הבונים החופשיים או האילומינטי, בניסיונם להשתלט על העולם.

חלק מהתיאוריות אפשריות מבחינה טכנולוגית, כמו הפצת מחלות מהונדסות כנשק ביולוגי, אבל לא פעם הן בדיוניות לחלוטין, למשל התיאוריות על הקשר להסתרת החייזרים שנחתו כביכול באזור 51 בארצות הברית או על אנשי לטאה שהסתננו לעולמנו במסווה. בדרך כלל הן ייצאו נגד מוסדות רשמיים ובעלי שררה, כמו ממשלות, תנועות אידיאולוגיות או תאגידי ענק, נגד בעלי שררה כנשיא ארצות הברית או נגד בעלי הון כמו ביל גייטס וג'ורג' סורוס.

כמו כן, רבות מהתיאוריות הללו יוצאות נגד המדע והידע המקובל. כך עושים מתנגדי החיסונים, מכחישי ההתחממות הגלובלית, מתנגדי המזון המהונדס גנטית וכמובן ה"שטוחיסטים" המאמינים שכדור הארץ שטוח. לא כל תיאוריות הקונספירציה שקריות בהכרח, אך אם נתקלתם בתיאוריה שעומדת לפחות בחלק מהתנאים שצוינו למעלה, מוטב שתבחנו אותה בספקנות רבה.

מחקרים מראים ששיעור האנשים המאמינים בתיאוריות קונספירציה נשאר יציב לאורך השנים, אם כי סוגי התיאוריות ואופיין בהחלט מתאימים את עצמם לרוח התקופה ולאירועים. מהפכת המידע של העשורים האחרונים, ובמיוחד האינטרנט, הגדילו את הזמינות של תיאוריות הקונספירציה ואת הנגישות שלהן לקהל הרחב ואפשרו למאמינים בהן לתקשר בקלות עם אחרים בעלי תפיסות דומות – אך לא הובילו לשינוי בשיעור האנשים המאמינים בהן. הממצא הזה מרמז שכנראה למרות שפע המידע הכוזב המציף את האינטרנט, יש מספיק מקורות מידע מהימנים ורוב האנשים יודעים להבין מה נכון ומה לא.

"מרכז חייזרים" תיירותי בנוואדה, סמוך ל"אזור 51"  צילום: Clayton Harrison, Shutterstock
למרות שפע הכזבים, רוב האנשים יודעים מה נכון ומה לא. "מרכז חייזרים" תיירותי בנוואדה, סמוך ל"אזור 51" | צילום: Clayton Harrison, Shutterstock

מנעד של קונספירציות

אם בין תיאוריות הקונספירציה הרשומות למעלה יש לפחות אחת שלדעתכם יש בה שמץ של אמת, אין לכם מה לדאוג. לפי ג'וזף יוז'ינסקי (Uscinski) מאוניברסיטת מיאמי, אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום תיאוריות הקונספירציה, כל אדם ניצב אי שם על המנעד של תכונת החשיבה הקונספירטיבית. במילים אחרות, כולנו נוטים כך או אחרת לחפש מזימות וקנוניות, מתוך חשד כלפי קבוצות רשמיות בעלות כוח שאיננו אוהבים.

במחקרים שנעשים בנושא, בעיקר בארצות הברית, נוהגים למדוד את רמת החשיבה הקונספירטיבית על פי מידת ההסכמה של הנשאלים עם שלושת המשפטים הבאים: "חיינו נשלטים בעיקר על ידי מזימות הנרקמות במחשכים"; "אף על פי שאנו חיים בדמוקרטיה, השליטה נמצאת תמיד בידי מעטים"; ו"האנשים שמנהלים את המדינה בפועל נסתרים מעיני הציבור". ככל שאדם מסכים יותר עם המשפטים האלה, החשיבה שלו יותר קונספירטיבית.

לדברי יוז'ינסקי, אנשים עם נטייה חזקה לחשיבה קונספירטיבית יאמינו בתיאוריות קונספירציה רבות, ולעיתים אף סותרות – למשל שסוכנים מבית המלוכה הבריטי רצחו את הנסיכה דיאנה, אבל גם שהיא זייפה את מותה ומתחבאת במקום מסתור. מעבר לכך, יש סבירות גבוהה שאותם אנשים יחזיקו גם באמונות פסאודו-מדעיות כמו אסטרולוגיה, הומאופתיה או תקשור עם העולם הבא. רובם גם מרגישים חסרי כוח או חסרי שליטה בעולם, ומביעים איבה כלפי מוסדות רשמיים כמו הממשלה, ארגוני בריאות גדולים, תאגידים גדולים וכן הלאה.

בה בעת, המחקרים לא מצאו קשר בין דרגת החשיבה הקונספירטיבית לרמת משכל או ליכולות שכליות אחרות. כלומר, אנשים שנוטים לחשיבה קונספירטיבית אינם פחות נבונים משאר האנשים.

יש גורמים נוספים שמשפיעים על הנטייה שלנו להאמין בתיאוריות קונספירציה – לדוגמה הצורך בהשתייכות חברתית, או הזדהות אידיאולוגית עם קבוצה בעלת תפיסות דומות. הקבוצה שאנו חברים בה מעניקה לנו סביבה תומכת ומוגנת, שאנו מרגישים בה חופשיים לבטא את דעותינו – כל עוד הן מתאימות לקונצנזוס הקבוצתי.

שלט נגד ביל גייטס בהפגנת מחאה על סגרי הקורונה בלונדון, 2020 | צילום: JessicaGirvan, Shutterstock
כולנו קצת קונספירטיביים. שלט נגד ביל גייטס בהפגנת מחאה על סגרי הקורונה בלונדון, 2020 | צילום: JessicaGirvan, Shutterstock

העולם השטוח כמקרה מבחן

הסרט התיעודי "כדור הארץ שטוח" (Behind the Curve) משנת 2018 עקב אחר קבוצת תומכי תיאוריית כדור הארץ השטוח בארצות הברית. הסרט הראה שמדובר באנשים רגילים, שניחנים בחשיבה ביקורתית ובספקנות, אך מקדישים את זמנם לביצוע מחקרים מעמיקים וניסויים מדעיים שמטרתם להוכיח שהארץ אינה  כדור, אלא דיסקית שטוחה. לטענתם, במשך מאות שנים ממשלות העולם קשרו קשר להסתיר מהציבור את העובדה שהארץ שטוחה ושאנו כלואים בתוך כלוב מלאכותי ענק, עם פנסים מסתובבים שמדמים את תנועת השמש והירח. מופרך? נכון. ועדיין ה"שטוחיסטים" מפיצים ברחבי העולם, כולל ישראל, כמויות עצומות של מידע בשלל בלוגים, אתרים, הסכתים, כתבות, כנסים ועוד.

באחת הסצנות מספר בוב, מחברי הקבוצה, על ניסוי שהם עשו כדי להוכיח שכדור הארץ אינו מסתובב על צירו. הם רכשו מכשיר איכון (GPS) מתקדם בעשרות אלפי דולרים, ותכננו ניסוי קפדני המודד את זווית השינוי במכשיר פעם בשעה. הוא טען גם שכל תוצאה השונה משינוי של 15 מעלות בשעה תוכיח שכדור הארץ אינו משלים סיבוב סביב עצמו כל 24 שעות.

ואכן, התוצאה שהם קיבלו היתה 15 מעלות בדיוק. כאן נחשף ההבדל המשמעותי בין חשיבה קונספירטיבית לחשיבה מדעית-ביקורתית. במקום שהממצאים יגרמו לו להטיל ספק בהשערה המקורית שלו, בוב בחר לפקפק באמינות המדידה. הוא טען שיש הפרעת מדידה המגיעה מגורמים חיצוניים, ולכן עליהם לבנות מתקן נוסף שבו ישימו את מכשיר האיכון ויבודדו אותו מהשפעות חיצוניות.

אפשר לשער שגם אם בוב וחבריו יבנו מתקן כזה הם יקבלו תוצאה זהה, ולכן יחפשו הסברים נוספים לכך שהמכשיר מספק תוצאות שגויות לדעתם. הם יעשו הכול על מנת להימנע מקבלת המסקנה הפשוטה שכנראה כדור הארץ הוא אכן כדור (יחסית) ומסתובב על צירו.

יש אנשים שלוקחים את הרעיון הזה ברצינות "כדור" הארץ בצורה שטוחה | איור: AuntSpray, Shutterstock
יש אנשים שלוקחים את הרעיון הזה ברצינות "כדור" הארץ בצורה שטוחה | איור: AuntSpray, Shutterstock

מבנה עמיד בפני הפרכה

הסצנה הזאת מדגימה את הכשל העיקרי של תיאוריות קונספירציה – הן בלתי ניתנות להפרכה. תומכיהן ימצאו תמיד הסברים לכל ממצא שאינו תומך בתיאוריה שלהם – כל דבר בין טעות מדידה לבין מזימה מתוחכמת של ארגונים סודיים שפועלים להסתיר את האמת.

פסיכולוגים התנהגותיים קוראים לתופעה הזאת "הטיית האישור" (Confirmation bias) – הנטייה האנושית להתמקד בנתונים שתומכים בעמדתנו ולהמעיט בחשיבותם של נתונים שסותרים אותה, אם לא להתעלם מהם לגמרי. מחקרים מראים גם שההטיה אינה תלויה ברמת המשכל או בכישורי החשיבה האחרים של האדם – כך שאפילו אנשים מבריקים במיוחד יעדיפו להתמקד בממצאים התומכים ברעיון שלהם ויתעלמו מכל השאר.

דוגמה מצוינת לכך הוא סיפורו של אחד המדענים הגדולים במאה ה-20, לינוס פאולינג, שזכה בפרס נובל בכימיה וגם בפרס נובל לשלום. למרות תרומתו העצומה למדע, פאולינג האמין עד יומו האחרון שוויטמינים יכולים לרפא מחלות קשות כמו סרטן, ונלחם בתוקף נגד כל מאות המחקרים הרפואיים שהוכיחו לאורך השנים שאין לוויטמינים כל תועלת במאבק נגד גידולים סרטניים.

לינוס פאולינג | צילום: Nobelprize.org, Wikipedia, נחלת הכלל
המדען המעוטר החליט להתעלם מכל מאות המחקרים שלא תמכו בדעתו. לינוס פאולינג | צילום: Nobelprize.org, Wikipedia, נחלת הכלל

לנטרל את ההטיות

תהליך המחקר המדעי מבוסס בין השאר על ההכרה בהשפעה האפשרית שעלולה להיות להטיית האישור ולהטיות חשיבה אחרות על תהליך החיפוש אחרי האמת. לכן חשוב מאוד לשמור בקפידה על אובייקטיביות ועל סמיות (מהמילא "סומא" – עיוור), כלומר לוודא שאין למדענים או לנבדקים יכולת לדעת מהם הממצאים "הרצויים" ולהתאים את עצמם אליהם. ההקפדה נדרשת כבר במהלך ביצוע הניסוי ואיסוף הנתונים, וגם בניתוח הממצאים ובעת הבאתם לביקורת עמיתים.

ענין חשוב נוסף בתהליך החקר המדעי הוא עקרון ההפרכה האמפירית, שהגדיר פילוסוף המדע קרל פופר (Popper). העיקרון קובע שהמדע מתקדם על ידי הפרכה של תיאוריות בעזרת הוכחות, ניסויים ונתונים סותרים (Popper, 1959). כלומר, על מנת להוכיח תיאוריה מדעית לא מספיק לאסוף נתונים שיתמכו בה, אלא יש להראות שאין ממצאים שסותרים אותה. אפשר לעשות את זה במגוון דרכים, למשל לנסח השערת חקר מנוגדת ולתכנן לפיה ניסוי שינסה להוכיח אותה, או להשתמש בקבוצות ביקורת במהלך הניסוי. כל עוד לא נמצאו הוכחות שיסתרו אותה, התיאוריה המדעית תישאר תקפה.

מאחורי התפיסה הזאת עומדת ההבנה שהידע המדעי משתנה ומתפתח בהתמדה. כל תיאוריה, חוק או כלל מדעי יישארו מקובלים כל עוד לא נמצאה דרך להפריך אותם. כפי שהסביר פילוסוף המדע תומס קון (Kuhn), זה לא בהכרח קל. לטענתו, שינוי פרדיגמה, כלומר מצב שבו הקהילה המדעית זונחת תיאוריה מקובלת ומאמצת תיאוריה חדשה שמתאימה יותר לממצאים הקיימים, הוא אירוע נדיר יחסית במדע. בפועל רוב המחקרים שנעשים מחזקים את התיאוריות המקובלות. כך שהשיטה המדעית אינה מושלמת, אך היא הרבה יותר מדויקת ונכונה מכל שיטה אחרת המוכרת לנו.

מה הקשר בין שוקו, קצפת ותיאוריה מדעית? הפיזיקאי ניל דגראס טייסון מדגים את עקרון ההפרכה (באנגלית): 

הצדקה מול הפרכה

עקרון ההפרכה האמפירית מנוגד לשיטת בדיקת העובדות של מאמיני תיאוריות קונספירציה. המאמינים בהן לא מנסים להפריך את התיאוריה שלהם, אלא מחפשים דרכים להצדיק אותה, לרוב תוך התעלמות מכל הממצאים הסותרים. הם כבר יודעים את התשובה, וכל שנותר להם לעשות זה למצוא את ההוכחות שיחזקו את טענתם.

חשוב לעמוד גם על ההבדל בין תיאוריה מדעית לתיאוריה קונספירטיבית. תיאוריה מדעית מתארת רעיון שנחקר, נבדק ואומת בידי כמה מדענים לאורך זמן, ומייצג את התפיסה המקובלת ביותר על הקהילה המדעית לעת עתה. אין לבלבל בין זה לבין השימוש היומיומי במושג "תיאוריה", שמתייחס בעצם להשערה שעדיין לא נחקרה. תיאוריה קונספירטיבית, בהתאמה לשימוש היומיומי במושג הזה, היא רעיון שלא הוכח בצורה מדעית ואינו מייצג את התפיסה המקובלת על המומחים בתחום.

פילוסוף המדע קרל פופר | צילום: LSE library, ויקיפדיה
המדע מתקדם באמצעות הפרכה של תיאוריות, על בסיס ראיות מוצקות. פילוסוף המדע קרל פופר | צילום: LSE library, ויקיפדיה

יש הרבה מן המשותף לחשיבה הביקורתית-מדעית ולחשיבה הקונספירטיבית. שתיהן מעלות שאלות ומטילות ספק בתפיסות המקובלות, ושתיהן יצירתיות וחותרות לחשוף את האמת. עם זאת יש פער עצום ביניהן בנכונות של העוסקים בהן להתאים את תפיסתם להוכחות המצטברות. כולנו נוטים במידה מסוימת לחשיבה קונספירטיבית, ולכן חשוב שנהיה מודעים להשפעותיה על מערכת האמונות וקבלת ההחלטות שלנו.

זה לא פשוט, במיוחד בתקופה המורכבת, הלא ברורה והמאתגרת שבה אנו חיים. המוטו של סדרת הטלוויזיה "תיקים באפלה" משנות ה-90, שהייתה הייצוג האולטימטיבי של הגישה הקונספירטיבית, היה "האמת נמצאת שם בחוץ". המוטו הזה נכון, וכנראה לא נגיע לעולם לאמת המוחלטת. השאלה היא מהו המסלול שבו נבחר לצעוד ובאילו עיניים נבחן את התמרורים הנקרים בדרכנו.

ד"ר תום ביאליק, עמית מחקר באוניברסיטה החופשית של ברלין ובעל הבלוג: חינוך, מדע ומה שבינהם