ודאי שיש שיטות כאלה -- גלי רנטגן ואולטראסאונד הם דוגמאות מוכרות. כאשר אנו אומרים שחפץ הוא אטום, אנחנו מתכוונים לכך שהחומר ממנו עשוי החפץ לא מעביר אור נראה, אלא מפזר או בולע אותו במקום. אור נראה הוא קרינה אלקטרומגנטית בטווח מסוים של תדרים. חומר שאטום לאור נראה אינו בהכרח אטום לקרינה אלטרומגנטית בתדרים אחרים. לכן ניתן לשאול לגבי כל חומר, באלו תדרים של קרינה אלקטרומגנטית הוא שקוף ובאלו הוא אטום. כלומר אלו תדרים הוא מעביר, ואלו הוא בולע ומפזר. אם אנו מוצאים תדרים בהם החומר שקוף, ניתן להשתמש בקרינה בתדרים אלה כדי "לראות דרך" החומר.


ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית.

למשל, העור אטום לקרינת אור נראה אך שקוף לקרינת רנטגן, שהיא קרינה אלקטרומגנטית בטווח תדרים מסוים. גם הרקמות הפנימיות שקופות לקרינת רנטגן, אך העצמות אטומות לקרינה זו. לכן אם נקרין אדם בקרינת רנטגן, נוכל באופן עקרוני "לראות" את מבנה העצמות שלו -- הן יופיעו כ"צל" בצד השני של האדם. כמובן שאנחנו לא רואים קרינת רנטגן ישירות, ולכן השימוש הזה דורש תהליך נוסף שימיר את קרינת הרנטגן לאור נראה.


תצלום הרנטגן הראשון.

דוגמה נוספת: אלומיניום אטום לאור נראה, אך שקוף לקרינת גאמה -- עוד סוג של קרינה אלקטרומגנטית.
חוץ מקרינה אלקטרומגנטית ניתן להשתמש בגלים אחרים, כמו למשל גלי קול. גם כאן התגובה של חומר מסוים לגלים משתנה עם התדר. לדוגמה, אולטראסאונד הם פשוט גלי קול בתדר הגבוה מהתדר שבני אדם יכולים לשמוע, וניתן להשתמש בהם כדי "לראות" את מבנה הרקמות של האדם.

מאת: גיא גור-ארי
המחלקה לחלקיקים אלמנטריים
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים

אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.