ריקבון שורש היא תופעה מוכרת לגננים הביתיים המצויים.  מי לא ניסה לתת לצמח האהוב שלו מים לשבועיים בפעם אחת בשל חופשה\עצלנות גרידא, רק כדי למצוא אותו מדולדל וגוסס כשחוזרים הביתה\טורחים לשאול לשלומו.

ריקבון שורש נובע בשל העובדה שריכוז החמצן במים בטמפרטורת החדר הוא נמוך מאוד, וקצב הדיפוזיה אל תוך תאי השורש הוא נמוך עוד יותר. מכיוון שהשורש אינו עושה פוטוסינתזה, האנרגיה הזמינה לתאי השורש מגיעה מתהליך הנשימה שמתרחש במיטוכונדריה.  ללא חמצן לא יכול התא לפרק את הסוכר שמוסע אליו מהעלים וליצר ATP, התאים מתים, והרקמה מתחילה לעבור תהליכי התפרקות אשר מואצים על ידי מגוון פטריות וחיידקים שמשגשגים בסביבה המימית.


מערכת צינורות להובלת חמצן (aerenchyma) בצמח ביצה(Schoenoplectus validus) .  תמונה לקוחה מויקיפדיה.

צמחי מים נהנים מהעובדה שהשורש אינו צריך ברוב המקרים להחזיק את הגוף של הצמח מכיוון שבדרך כלל קיימים איברי ציפה, אזורים מיוחדים בעלה, גבעול, או בשורש שלוכדים גזים וגורמים לצמח לצוף.  כמו כן, מכיוון שהעלים בדרך כלל במגע עם המים התפתחו מנגנונים המאפשרים כניסה של מים ישירות אל העלים, ובשל כך השורש אינו צריך להיות גדול ומסיבי.  בצמחי מים רבים נוצרים חללים גדולים בין תאי השורש שיוצרים מערכת צינורות (אארונכימה) להובלת חמצן  שמיוצר בתהליך הפוטוסינתזה בכלורופלסטים בעלים .

מאת: אוני צברי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.