השאלה המקורית: האם נכונה השמועה שקרישת הדם מגיעה לשיאה ביום השמיני, או שאין ממש בטענה הזו? כפיר



קרישת הדם היא תהליך מורכב שבמרכזו עומדת הפיכת נוזל הדם לחומר מוצק. המטרה העיקרית שבשבילה קיים המנגנון הזה היא למנוע איבוד דם בעקבות נזק לכלי הדם, וכך לאפשר ליצור החי לשמור על מחזור דם תקין.

כאשר דם מתחיל לזרום מכלי דם שניזוק, הוא נחשף לחלבון בשם vWF (וילנברד פון  פקטור), שבדרך כלל נמצא בדופן כלי הדם ואינו בא במגע עם הדם כל זרימת הדם תקינה. כאשר החלבון בא במגע עם דם הוא מגייס את החלבון קולגן, וכן נוגדנים וחומרי קרישה נוספים. טסיות הדם העגלגלות, שבמצב תקין זורמות במחזור הדם, נתפסות בקלוגן, שופכות את תוכנן ומשנות את צורתן לצורה דמוית כוכב, שעוזרת להן להישאר צמודות לקולגן). תוכן הטסיות שהופרש בסביבת הפצע עוזר למשוך טסיות נוספות אל האזור הפגוע. כמו כן הוא עוזר לחלבון פיברינוגן להיצמד לאזור הפציעה.

הפיברינוגן הוא חלבון שכיח בדם (כארבעה אחוזים מכלל החלבונים בדם), וכל עוד אין פציעות הוא מסיס בפלזמת הדם ולכן זורם בה בחופשיות. פציעות גורמות לאנזים בשם ת'רומבין לפעול על הפיברינוגן ולהפוך אותו לפיברין, שהוא הצורה הלא מסיסה של החלבון. כיוון שהפיברין אינו מסיס, הוא אינו ממשיך לזרום במחזור הדם אלא שוקע באזור הפצע ואוטם אותו.

לאור כל זה, ברור שמנגנון קרישת הדם הוא תהליך מורכב התלוי בגורמים רבים ולא די בבחינת גורם אחד כדי להעריך את יכולת הקרישה.


מנגנון קרישת הדם | התרשים לקוח מוויקיפדיה

אם הבנתי נכון, שאלתך מתיחסת ליום השמיני שאחרי הלידה – היום שבו היהודים נוהגים לבצע את טקס ברית המילה. הספרות ההלכתית גדושה בתיאורים מדעיים כביכול על כך שהיום השמיני הוא היום האידיאלי לביצוע הטקס, כיוון שתהליך קרישת הדם של תינוקות מגיע לשיאו ביום הזה. הספרות המדעית, לעומת זאת, אינה מתייחסת באופן מיוחד דווקא ליום השמיני ומנסה לבחון פרמטרים רבים הקשורים במנגנון הקרישה ולראות איך הם מתפתחים אצל תינוקות רכים.

לפי מה שמצטייר מהספרות המדעית, נראה שחלק מגורמי הקרישה נמצאים אצל התינוק כבר ביום היוולדו, בעוד אחרים מתפתחים רק אחרי הלידה, בתוך כמה שבועות ואף חודשים. כמו כן, בארצות הברית נוהגים רבים למול תינוקות לא יהודים משיקולים בריאותיים, בדרך כלל 5-3 ימים אחרי הלידה. אין כל ראייה שהתינוקות האלה סובלים מדימום קשים יותר מתינוקות יהודים שנימולים ביום השמיני.


ברית מילה יהודית | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; צולמה בידי Cheskel Dovid

לפיכך, אין ראיות לכך שהיום השמיני נבחר מסיבה הקשורה למנגנון קרישת הדם ולא מסיבה טובה אחרת – אך אין ספק שאצלנו, היהודים, היום הזה קיבל משמעות מיוחדת.

רות חייט
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.