נוסח השאלה המלא: האם ניתן לשבט וליצור מחדש חיות שנכחדו? כמו ממותה, מואה או ציפור הדודו? האם יש מספיק חומר גנטי לבצע זאת?

פארק היורה! זה מה שעלה לי בראש ברגע הראשון בו קראתי את שאלתך - בהחלט פנטזיה ראויה למימוש. התשובה לשאלתך היא: כיום - בלתי אפשרי, בעתיד - אולי בעלי חיים מסוימים. על מנת להבין את הקשיים, שהצורך בחומר גנטי הוא רק אחד מהם, אתאר קצת מהו תהליך השיבוט של בעל חיים. אשתמש בשיבוט של הכבשה דולי, כדוגמה.

לשיבוט של בעל חיים דרושים שלושה מרכיבים: 1. ה-DNA של בעל החיים אותו רוצים לשבט. 2. ביצית, אליה ניתן להחדיר את הגנום, אשר ממנה יתפתח העובר. 3. אם פונדקאית, אשר ברחמה יושתל ויתפתח העובר. כעת נתאר מה דרוש על מנת להשיג את המרכיבים האלו.

תהליך שיבוט הכבשה דולי.

על מנת שיהיה בידינו את ה-DNA של בעל החיים הנכחד, יש צורך שתאים מבעל החיים ישמרו בתנאים המשמרים את שלמות הגנום. ה-DNA מאוד רגיש לתנאי יובש לדוגמה. הסיכוי שהאנושות תשים את ידיה על DNA של ממותה, אשר הינו במצב תקין הוא אפסי. לעומת זאת, לגבי בעלי חיים אשר נכחדים בימים אילו ניתן לשמור דגימות תאים או דגימות DNA בתנאים שיאפשרו את שימורם עד שתהיה הטכנולוגיה לשבטם.

כמו ה-DNA כך גם לגבי הביצית. הסיכוי שהאנושות תשים ידיה על ביצית תקינה של ממותה הוא אפס. הסיכוי שהחדרת DNA מממותה (אשר אינו בנמצא) לביצית של פילה, תאפשר התפתחות של עובר ממותה תקין הוא אפסי גם כן.

חשוב לציין, כי מעבר לעובדה שהעובר מתפתח מהביצית המופרית, הביצית מהווה גם את המקור למיטוכונדריה ול-DNA המיטוכונדריאלי של העובר. גם השיבוט של הכבשה דולי, לא היה מושלם מבחינה זו. דולי נשאה גנום מיטוכונדריאלי של תורמת הביצית ולא של הכבשה ממנה שובטה; כלומר היא לא הייתה שיבוט זהה ב-100% מבחינה גנטית. שיבוט מושלם הכולל גם את ה-DNA המיטוכונדריאלי הוא בעייתי, שכן גם אם ניתן היה להחדיר לביצית מיטוכונדריה שמקורן בכבשה המשובטת, לא ניתן לנקות ביצית ממאות המיטוכונדריה המקוריות שלה.

הבעיה השלישית – אותה לא ניתן לפתור באמצעות הקפאת דגימות – היא העדר רחם מתאים לגידול העובר. ההתפתחות העוברית, תלויה לגמרי בסביבת הרחם התומכת ומכווינה אותה. כיום המדע רחוק ביותר ממיפוי כלל הצרכים הפיסיים והכימיים של העובר, על מנת לאפשר התפתחות עובר חוץ-גופית. גם השתלת עובר ברחם של מין קרוב צפויה להיות בעייתית ברוב המקרים.

לסיכום, למרות שטכנולוגיית השיבוט עשויה להיות שימושית בעתיד, לא הייתי מהמר עליה כדרך לשימור המגוון הביולוגי בעולם.
 


ממותה שעירה. יש מצב לקאמבק?

מאת: דניאל בן-הלוי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.