לרוב האנשים יש תחושה שהאקלים משפיע על החותם התרבותי של העם.  הרי נדמה שככל שאדם מתרחק מקו המשווה, כך הוא יותר מנומס - אך פחות סחבק.  עם זאת, מזג האוויר הוא עניין מדיד ומדויק, אך מזג האדם הוא עניין מורכב וחמקמק.  מצבי רוח כגון עצבני, שמח, חשדן, או דאגן קשים למדידה ולכימות, ומסתמכים בעיקר על סקרים ושאלונים שניתנים במחקרים מסוימים.  הדיכאון הוא מדיד, בשל סיווגו כהפרעה נפשית והיכולת האפקטיבית לטיפול על ידי תרופות.  מכיוון שכך, לפחות על פי סטטיסטיקה של חולים, ניתן להראות קורלציה בין דיכאון לזמן החשיפה היומי לאור, שנקבע על ידי הגיאוגרפיה והעונה.

דיכאון עונתי (הפרעה רגשית עונתית SAD) – היא הפרעה נפשית עם סימפטומים של דיכאון המתרחשת אצל אנשים בעונה מסוימת (בדרך כלל בחורף) שנה אחרי שנה.  ההפרעה נגרמת כנראה לא בגלל טמפרטורה אלא בגלל אורך היום, או מידת החשיפה לאור, המווסתת הפרשה וייצור של הורמונים הקשורים למחזור הצירקאדיאני (circadian rhythm). לרוב בעלי החיים ואפילו לצמחים ולחיידקים ישנו מחזור (ריתמוס) יומי, המתבטא ברמה המערכתית וברמה התאית.  המחזור שולט בזמני השינה והעירות, זמני האכילה, טמפרטורת הגוף, הפרשת הורמונים ופעילות מוחית.  הגורם המווסת את המחזור היומי הוא אור – קולטנים מיוחדים ברשתית מחוברים בעקיפין לבלוטת האצטרובל במח שאחראית ליצור ההורמון מלטונין. מלטונין אינו מיוצר בבני אדם בחשיפה לאור (חוץ מאור אדום), ונוכחותו או העדרו במחזור הדם מהווה אינדיקציה לגוף ולמערכותיו מהו הזמן היומי.  בגלל שמשך היום אינו קבוע ומשתנה עונתית, בבעלי חיים רבים השינוי ברמות המלטונין היומיות מווסתות דפוסי התנהגות שנתיים כגון זמן הרבייה או שנת-חורף (היברנציה).


 המחזור הצירקדיאני ודפוסי פעילות בבני אדם.  תמונה לקוחה מויקיפדיה.

מה למלטונין ולמצב הרוח? ובכן, ההורמון מלטונין מיוצר על ידי אנזימים שמשתמשים בנוירוטרנסמיטר סרוטונין כחומר מוצא.  כלומר, כשריכוזי המלטונין עולים ריכוזי הסרוטונין יורדים, ומכיוון ששחרור סרוטונין במח גורם לנו להיות פעילים ושמחים (צחוק גורם לשחרור סרוטונין וסרוטונין גורם לשמחה במעגל היזון חיובי) אז ירידה בריכוזו גורם לנו להיות יותר מדוכדכים.

השכיחות הגבוהה של SAD באזורים צפוניים, בהם כמות האור בחורף היא מועטה או לא קיימת, גרמה לחוקרים לחשוב שמקור הדיכאון הוא מחסור באור, בשל משך היום הקצר משמעותית.  בארצות הברית שכיחות המחלה בפלורידה היא כ – 1% מהאוכלוסייה הבוגרת בעוד שבאלסקה המספר מגיע לכ 9%.  באירלנד ובארצות סקנדינביה יותר מ 10% מהאוכלוסייה סובלת מדיכאון עונתי.  עובדה מעניינת היא שבאיסלנד מספר האנשים שסובלים מ SAD הוא קטן מאוד, כשההסבר לכך הוא או גנטי (רגישות פחותה למלטונין) או תזונתי (כל איסלנדי אוכל בממוצע כ 100 קילו דגים בשנה).

יש שגורסים שהתופעה היא שייר התנהגותי מהעבר, שמצביע על מנגנון היברנציה כשל דובים.  התיאוריה גורסת שמצב רוח דיכאוני גורם לירידה לפעילות ומצריך פחות אנרגיה, ושלאדם הקדמון לא היו מספיק מקורות מזון בחורף.  העובדה שדיכאון עונתי שכיח יותר בנשים העלה את ההשערה שהמנגנון ייתכן וקשור בבקרה על תזמון תקופת הרבייה.

מאת: אוני צברי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.