השאלה המלאה: אומרים שצריך לשים את הסוכר בקפה אחרי המים, ואז הגרגירים פחות צפים. למיטב זיכרוני משיעורי ביולוגיה בכיתה י", סוכר מסיס במים ולכן לא אמורה להיות חשיבות לשאלה מתי שמים אותו. מה דעתכם עליו?



שלום דורון,

לפי אזכור הגרגירים אני מבין שאתה מתכוון להכנה של מה שנקרא "קפה בוץ", שבו מערבבים באותה כוס גרגירי קפה טחון יחד עם מים וסוכר – ולפיכך הייתי אומר שיש בסיס מדעי לטענה.

בקשר לגרגירים הצפים, העובדה שהם צפים בהתחלה אבל שוקעים כשמערבבים את הקפה חזק מספיק מעידה שהם אינם צפופים פחות מהמים, כך שבאופן עקרוני הם אמורים לשקוע בהם. הם צפים למעשה על מתח הפנים של המים, ולכן יכול להיות שהוספת גרגירי הסוכר מלמעלה עוזרת לפרוץ את מתח הפנים וגורמת להם לשקוע. דוגמאות לתופעה תוכל לראות בניסויים שלנו האטב הצף  וסביבון, פלפל וסבון, וגם בכתבה מקיפה על מתח הפנים.


פולי קפה קלויים | תמונה: רוברט קנאפ, ויקיפדיה

בנוסף יש עוד סיבה הגיונית להוסיף את הסוכר אחרי המים: חומרי הטעם עוברים מגרגירי הקפה אל המים במיצוי, בתהליך שנקרא דיפוזיה (פעפוע). ככל שהמים יכילו יותר מומסים אחרים, כמו סוכר, הם יפריעו לדיפוזיה, בדומה למה שקורה באוסמוזה. לכן עדיף להתחיל את הכנת הקפה עם מים ללא מומסים, ורק אחרי שסיימנו למצות את הקפה בנוזל להוסיף את המומסים – כולמר את הסוכר.

עם זאת, חשוב לדעת שמה שכתבתי כאן הוא רק הניתוח התיאורטי של המצב. בפועל, אם נרצה להיות בטוחים בתשובה נצטרך לבצע ניסוי מבוקר שבו נמדוד את כמות הגרגירים הצפים ואת תכולת חומרי הטעם. והכי חשוב, נצטרך לעשות מחקר אקראי על קבוצת נסיינים גדולה שתטעם (בלי לדעת מראש מי הוא מי!) קפה שהוכן בדרך האחת ובדרך השנייה ולראות באיזו מהן אכן מקבלים משקה טעים יותר. הנה לך מחקר שאנשים יהיו מוכנים לשלם כדי להשתתף בו!

בומרנג – בחזרה אליך
האם אותו דבר נכון גם לקפה נמס?

לחיים!

ד"ר אבי סאייג
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.