גשר ייחודי מחבר בין שני חצאי המוח ומתאם את פעילותם. אבל מה קורה כשהוא איננו? מתברר שאנו יכולים לפעמים להסתדר גם בלי הקורפוס קלוסום – אחד החלקים המסקרנים במוח

המוח האנושי הוא אחת ממכונות החישוב המורכבות בתבל, הוא מכיל מעל 86 מיליארד תאי עצב (נוירונים) וצורך רבע מהאנרגיה שהגוף מייצר. המוח מחולק לשני חצאים (הֵמִיסְפֵרוֹת) ששולטים על חלקי הגוף בהצלבה, כלומר הצד הימני של המוח שולט בחצי הגוף השמאלי, וההמיספרה השמאלית שולטת בחצי הגוף הימני. שני החצאים מחוברים זה לזה באמצעות צביר עצבים המכונה קורפוס קלוסום, או כְּפִיס המוח בעברית. דרכו עובר המידע בין שני צידי המוח והם מתאמים את פעילותם למכלול אחד של חשיבה, תנועה וחישה.

באופן גס ביותר, אפשר לחלק את תפקודי המוח לתפקודי חישה ותנועה (סנסו-מוטוריקה), ולתפקודי חשיבה ועיבוד מידע (קוגניציה). סוג התפקודים הראשון הוא למעשה הקלט והפלט שלנו – קליטת מידע מהחושים (הצד הסנסורי) והנעת שרירי הגוף (הצד המוטורי). התפקודים הקוגניטיביים רחבים יותר וכוללים עיבוד מידע המגיע מהחושים, חשיבה, שפה, זיכרון, קבלת החלטות ועוד.

מצד לצד

התפקודים הסנסו-מוטוריים של המוח כמעט זהים בשתי ההמיספרות, הודות לכך ששני צידי הגוף האנושי פחות או יותר סימטריים. לכן בשתי ההמיספרות יש אזורים שאחראים על ראייה, שמיעה, הנעת הידיים וכן הלאה. לעומתם, התפקודים הקוגניטיביים אינם מחולקים באופן שווה כל כך. 

כשאנחנו נולדים, כבר קיים במוח פחות או יותר מספר תאי העצב המלא שילווה אותנו בהמשך חיינו, מלבד שינויים קטנים הנובעים מחלוקה וממוות תאי. לאחר הלידה שני חצאי המוח מתפקדים בצורה דומה מאוד זה לזה, אך בשנים הראשונות של ההתפתחות, בשלב המכונה "התקופה הקריטית", המוח עובר מעין "חיווט מחדש" שחותך קישורים עצביים מסוימים ויוצר אחרים. בשלב הזה, בעזרת שינויים בחיבורים בין התאים, ההמיספרות עוברות התמקצעות וכל אחת מתעצבת כדי להתאים את עצמה לתפקודים קוגניטיביים מסוימים.

לרוב, ההמיספרה הימנית מתמקדת בעיבוד מידע הקשור לתפיסת זמן, התמצאות במרחב וזיהוי דפוסים, ואילו בהמיספרה השמאלית נמצאים האזורים הקשורים בשפה ובדיבור. עם זאת, בקרב חלק מהאוכלוסייה, 30% אצל שמאליים ו-10% אצל ימניים, אזור הדיבור במוח מצוי דווקא בהמיספירה הימנית. למרות ההתמקצעות, שני חלקי המוח מסוגלים במידה מסוימת למלא את התפקידים שהצד השני מתמחה בהם. ההתמקצעות מאפשרת תיאום יעיל יותר בין ההמיספרות המוח, שכן עתה במקום להעביר לצד השני את כל פרטי החישוב שנעשים בצד האחר, אפשר להעביר רק את התוצאה.

אילוסטרציה של הקורפוס קולוסום ומיקומו במוח | Shutterstock, decade3d - anatomy online
שני החצאים של המוח מחוברים זה לזה באמצעות צביר עצבים המכונה קורפוס קלוסום, או כְּפִיס המוח בעברית. אילוסטרציה של הקורפוס קולוסום ומיקומו במוח | Shutterstock, decade3d - anatomy online

לנתק את החיבור

הקורפוס קלוסום ממלא תפקיד קריטי בתיאום בין שני חלקי המוח. עם זאת, כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת התגלה כי אפשר להסירו בניתוח או לחתוך את סיבי העצבים העוברים בו, כדי לסייע לאנשים שסובלים מהתקפים אפילפטיים קשים העוברים מצד אחד של המוח לצידו השני. המהלך זה מאפשר לרסן את ההתקפים, ועל כן מבצעים אותו עד היום במקרים שבהם זה נדרש, אך הוא לא חף מתופעות לוואי. הסרת הקורפוס קלוסום יוצרת נתק בין שני חלקי המוח וגורמת לתסמונת "המוח המפוצל" (Split-brain syndrome).

התפקוד של אנשים שעברו הסרת קורפוס קלוסום נראה תקין תחילה, אך בחינה מעמיקה יותר של תופעות הלוואי חשפה ממצאים דרסטיים על אודות התודעה האנושית בכללותה. בניסויים שנעשו בשנות ה-60 וה-70 נמצא כי שני חצאי המוח עשויים להיות חלוקים ביניהם באופן יסודי בנוגע לפעולות בסיסיות. בניסוי הציגו הוראות לכל אחד מחצאי המוח באמצעות שני מסכים שנמצאו כל אחד בצד אחר של שדה הראייה. והפלא ופלא – כשהנבדק התבקש לבחור אובייקט, כל יד שלו בחרה באובייקט אחר. 

מעבר לכך, כששאלה הוצגה לצד שמאל בלבד (כלומר, לחצי הימני של המוח) יד שמאל בחרה באובייקט. אולם כששאלו אותו אם הוא מחזיק בחפץ הוא ענה בשלילה, שכן החצי השמאלי של המוח, האחראי על הדיבור, לא ידע שהוא מחזיק בו. בנוסף, בעלי מוח מפוצל מסוגלים לבצע משימות שייראו כמעט בלתי אפשריות לשאר בני האדם, למשל לצייר שני ציורים שונים במקביל בשתי הידיים. בעלי התסמונת מעידים גם כי כשהם בוחרים בגדים או אוכל, יד שמאל עשויה פעמים רבות "לא להסכים" עם בחירתם.

פיצול שני חצאי המוח חושף שתי ישויות נפרדות. אומנם הצד השמאלי של המוח הוא זה שמדבר, אך ניכר שקיימת ישות נוספת בצד הימני של המוח, שמסוגלת להשיב על שאלות עם תחביר פשוט ויש לה דעות משלה. מעבר לכך, אף שהצד הימני אינו מסוגל לדבר, הוא זה שאחראי על זיהוי פרצופים והבנת זמן ומרחב, כך שאי אפשר לשייך את התודעה אך ורק לצד השמאלי, המדבר. במצב רגיל שני החצאים פועלים בתיאום זה עם זה, כך שאי אפשר באמת להפריד את התודעה לחצאיה. חשוב לזכור שחלוקת התפקידים בין שני חצאי המוח אינה מוחלטת, וכי קיימים תפקודים מקבילים בכל אחת מהן. לדוגמה, החצי השמאלי במוח מסוגל לזהות תצורות גיאומטריות ותבניות באופן מוגבל, שכן היכולת הזו דרושה לו לקריאה. במקביל, החצי הימני מסוגל להבין שפה, גם אם באופן מוגבל ביותר.

נתק מוּלד

תסמונת המוח המפוצל לא חייבת לנבוע רק מהתערבות כירורגית, אלא יכולה להיות מולדת. עם זאת, התסמינים שחווים ילדים שנולדו ללא קורפוס קלוסום נראים חלשים יותר. מחקר של מדענים משווייץ ומאוסטרליה הראה כי המוח המתפתח מסוגל לפצות במידה מסוימת על היעדר קורפוס קלוסום, וליצור נתיבים עצביים חלופיים המקשרים בין חצאי המוח. מעבר לכך, החוקרים הראו גם כי תאי עצב שתפקידם המקורי היה לחבר את שני חלקי המוח מופנים במקום זאת אל תוך ההמיספרות ויוצרים קישורים נרחבים בתוכן. תפקידם של הקשרים האלה אינו ברור עדיין, אך נראה כי הם נועדו  לפצות על היעדר התיאום בין שני חלקי המוח. 

הקורפוס קלוסום, אם כן, חשוב ביותר לתיאום הפעילות של כל חלקי מוחנו. הסרתו חושפת נדבך נוסף בתודעה האנושית, ומראה כי למרות ההבדלים בין שני חצאי המוח, שניהם מסוגלים לקיים אותה, יחד או כל אחד לחוד.