למרות ההבטחה לבדיקות מהירות שיחזירו תוצאות תוך רבע שעה, חלק מהערכות המהירות אינן מדויקות מספיק או שטרם הוכיחו עצמן

בימים האחרונים מתרבות הידיעות בכלי התקשורת על קיומן של בדיקות מהירות לגילוי קורונה המחזירות תשובה בתוך דקות ספורות. בפועל, הכותרת "בדיקות מהירות" מכנסת תחתיה מגוון טכנולוגיות שנבדלות אלה מאלה במאפיינים רבים. במה בעצם מדובר, ומהם החסרונות הגורמים לאנשי מקצוע רבים לפקפק בחלק מהאופציות?

מטרתן של הבדיקות היא לאתר נשאים כדי למתן את קצב ההפצה של הנגיף ולקטוע את שרשראות ההדבקה. מהירות היא מרכיב חשוב בהגשמת המטרה הזאת, אבל היא רק אחד מהפרמטרים שיקבעו עד כמה הבדיקה תסייע להשיגה. לא פחות ממנה חשובות התפוקה והאמינות. למשל בדיקה מהירה מאוד, שמשיקולים לוגיסטיים או תקציביים אפשר לעשות רק פעם בשלושה ימים, תהיה פחות יעילה מבדיקה שמחזירה תשובה בתוך כמה שעות אך אפשר לעשות אותה כל יום. כמובן בדיקה מהירה שנותנת הרבה תוצאות שגויות עלולה לגרום יותר נזק מתועלת.

תור לבדיקות קורונה ברכב בטקסס, ארה"ב | צילום: michelmond, Shutterstock
מהירות היא רק פרמטר אחד של יעילות הבדיקות. תור לבדיקות קורונה ברכב בטקסס, ארה"ב | צילום: michelmond, Shutterstock

בדיקות אנטיגניות

באתרי החדשות הוזכרה לאחרונה יוזמת התאחדות התעשיינים להציב במפעלים ברחבי הארץ מערך של הבדיקות האנטיגניות "סופיה", שמחזירות תשובה בתוך 15 דקות. גם משרד הבריאות רכש כ-300 מכשירים כאלה. בשונה מבדיקות ה-PCR הנפוצות (ליתר דיוק: qRT-PCR או qPCR), הבדיקות האלה לא מנסות לגלות את החומר הגנטי של הנגיף, אלא מתמקדות בזיהוי חלבונים מהמעטפת שלו, המכונים אנטיגנים. אלה יכולים למשל להיות חלבוני ה-Spike של נגיף הקורונה, אותם "שפיצים" המוכרים כל כך מתמונות האילוסטרציה שלו.

מצד אחד, ברור היתרון בכך שהבדיקות האנטיגניות מספקות תשובה מהירה. מצד שני, הן פחות רגישות מבדיקות ה-PCR הרגילות, שמאפשרות לגלות נשא גם בתחילת מהלך המחלה ובסופו, כשיש לחולה רק מעט נגיפים. בדיקות אנטיגניות, לא יזהו בדרך כלל את החולים האלה. בתהליך התיקוף נמצא שהרגישות שלהן לעומת בדיקות ה-PCR עומדת על 84 אחוז בלבד אצל חולים שמראים תסמינים ו-62 אחוז אצל נדבקים נטולי תסמינים. המשמעות היא ששניים מכל חמישה נשאי קורונה שאין להם תסמינים יקבלו תשובה שלילית כשלמעשה הם נושאים את הנגיף ועלולים להדביק אחרים.

המגבלה הזאת מוכרת היטב. כבר באישור החירום שקיבלה הערכה ממינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) צוין שהיא מיועדת למי "שאובחנו בידי רופא כחשודים בכך שלקו זיהום נשימתי עקב תסמינים תואמי COVID-19, ורק בחמשת הימים שלאחר הופעת התסמינים". כלומר מלכתחילה היא לא מיועדת לחולים א-סימפטומטיים או לאלה שנמצאים בשלבים המוקדמים או המאוחרים של המחלה.

הבדיקות האנטיגניות, אם כן, לא מתאימות לבדיקות סקר על אוכלוסייה שאינה סובלת מתסמינים ברורים של המחלה, כגון חום גבוה ושיעול יבש, לכן לא ברור מדוע הודיעה התאחדות התעשיינים על הפיילוט הזה בכניסה למפעלים. המקום היחיד שבו בדיקות כאלה עשויות לסייע הוא בקליטת חולים סימפטומטיים בחדרי מיון, וגם שם משרד הבריאות הנחה לגבות את התוצאות בבדיקת PCR.

בדיקה אנטיגנית | צילום: ilze kalve, SHutterstock
שניים מכל חמישה נשאי קורונה שעלולים להדביק אחרים יקבלו תשובה שלילית. בדיקה אנטיגנית | צילום: ilze kalve, SHutterstock

בדיקות שטרם הבשילו

סגן שר הבריאות, יואב קיש, הודיע לאחרונה על ניסויים שנערכים בשלוש טכנולוגיות נוספות לזיהוי מהיר של חולי קורונה, שפיתחו חברות הזנק ישראליות. הראשונה היא בדיקה של חברת NewSight, המשתמשת בספקטרוסקופיה (ניתוח החזר האור) של דגימת רוק כדי לקבוע בתוך שניות ספורות אם יש בה נגיפים. בדיקה נוספת היא ערכה לזיהוי קורונה שפיתחה חברת Nanoscent על סמך החתימה המולקולרית של הנגיף באוויר שהנבדק נושף. ולבסוף, חברת סאנולה מציעה לאתר חולים באמצעות האזנה בסטטוסקופ מתוחכם.

הטכנולוגיות הללו נמצאות בשלב מוקדם של הוכחת היתכנות. גם אם יבשילו, וכלל לא מובן מאליו שזה יקרה, סביר להניח שיהיו יקרות ליישום ולא מתאימות להפעלה בתפוקה רחבה.

 עמדות בדיקת נוסעים בנמל התעופה של רומא, איטליה | צילום: Alessia Pierdomenico, Shutterstock
בדיקות מהירות לא בהכרח יתאימו ליישום בהיקף נרחב. עמדות בדיקת נוסעים בנמל התעופה של רומא, איטליה | צילום: Alessia Pierdomenico, Shutterstock

בדיקות PCR מהירות

פתרון אפשרי נוסף הן בדיקות PCR משודרגות שמאפשרות לקבל תשובות זריזות. חברות שמייצרות ערכות PCR שמספקות תשובה בתוך כחצי שעה כבר קיבלו אישור חירום של ה-FDA, בהן הערכות של חברת GeneXpert ושל חברת Visby, שנמצאות כבר בשימוש בארץ בהיקף מצומצם.

חברת ויסבי, שהקים אדם דה-לה-זרדה הישראלי, עוררה בארץ הד תקשורתי ניכר, בעיקר מפני ששר הביטחון, בני גנץ, הודיע בתחילת אוקטובר על רכישת 300 ערכות מתוצרתה. גנץ הכריז אז שערכת הבדיקה האישית והחד-פעמית הזאת תאפשר "לבדוק במהירות באופן יומיומי צוותי רפואה, בתי אבות, טיפול בחשש להתפרצות בבתי ספר, עובדים במפעלים חיונים ובמקרים נוספים".

אם כל אדם אכן יוכל לעשות מדי יום בדיקה מהירה ואמינה, סביר להניח שנוכל לבלום את המגפה בתוך זמן קצר. אולם נכון לעכשיו התרחיש הזה אינו ריאלי עם אף אחת מהערכות המהירות הקיימות, גם בגלל יכולת האספקה של היצרנים וגם בגלל העלות שלהן לציבור. ערכות כאלה יכולות לאפשר סביבה נקייה יחסית מקורונה באירועים מיוחדים או במתחמים ספציפיים, בהשקעה של כמה עשרות דולרים לערכה. הן פחות רלוונטיות לבדיקות סקר המוניות, מאחר שקצב הייצור שלהן עומד על כמה עשרות אלפי יחידות בחודש, או מאות אלפים במקרה הטוב, ומחירן גבוה.

 הערכה של חברת Visby | צילום מתוך אתר Visby
ערכות יעילות לאזורים מוגבלים, אך לא לבדיקות סקר נרחבות. הערכה של חברת Visby | צילום מתוך אתר Visby

כיסוי ודיוק כתחליף למהירות

אם אין בדיקות מהירות שיוכלו לשנות את חוקי המשחק, האם נגזר עלינו להמשיך להתנהל באותן שיטות מוגבלות שיש בידינו כעת? לאו דווקא. מומחים רבים מעריכים שלמעשה הפתרון המועדף נמצא בהישג יד, והוא לא מחייב בדיקה המחזירה תשובה בתוך דקות ספורות.

ב-7 באוקטובר מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה פרסם מסמך המפרט איך אפשר להגדיל משמעותית את תפוקת מערך הבדיקות הקיימות, להוזילן ולהגיע בתוך כמה שבועות להספק של מאות אלפי בדיקות ליום. אפשר להכפיל פי כמה את התפוקה באמצעות שינויים קלים ליישום, כגון נטרול הנגיף שבדגימה באמצעות תמיסה או חימום, הגדלת מספר המבחנות במגש שבמכשיר ואיגום מטושים או דגימות – כלומר מיזוג הבדיקות של כמה עשרות נבדקים לדגימה אחת.

שינוי אפשרי נוסף הוא מעבר לדיגום עצמי, באמצעות יריקה למבחנה, במקום הדיגום העמוק שמחייב כיום כוח אדם רב ועמדות ייעודיות. כמה מחקרים הראו שבדיקת רוק אינה רגישה פחות מדגימה עמוקה. ערכת בדיקה שפותחה באוניברסיטת ייל קיבלה אישור חירום מה-FDA באמצע אוגוסט וערכות דומות אושרו גם בבריטניה, וכן ביפן ובמדינות נוספות.

מערכת PCR אוטומטית | צילום: VOISIN / PHANIE / SCIENCE PHOTO LIBRARY
שיטות כמו איגום בדיקות ודגימה עצמית יכולות לייעל מאוד את מערך הבדיקות הקיים. מערכת PCR אוטומטית | צילום: VOISIN / PHANIE / SCIENCE PHOTO LIBRARY

מערך בדיקות PCR משודרג כמו שמוצע במסמך יאפשר לפרוש רשת רחבה שתוכל כנראה לאתר כמעט את כל הנשאים ולאשר ברמת ודאות גבוהה שאוכלוסיות שלמות אכן נקיות מהנגיף. מאחר שאין צורך בדוגמים, אלא רק בנקודות איסוף של דגימות עצמיות, אפשר לפרוס רשת של נקודות איסוף שתשרת ברוטציה אוכלוסיות יעד שיוגדרו לפי מוקדי התפרצות ומגזרים מועדפים – למשל צוותים רפואיים, עובדי סיעוד וכדומה. אדם ימסור בדרכו לעבודה מבחנה עם רוק ועד הצהריים יקבל תשובה ברמת דיוק גבוהה, שאינה נופלת מהקיים כיום. אמנם לא מדובר בתשובה מיידית, אך אם היא חיובית אפשר לבודד מיד ולבדוק את כל האנשים שבאו במגע עם הנבדק.

מבחינה תקציבית, העלות של הפעלת מערך כזה תהיה נמוכה משמעותית מזו של הבדיקות המהירות, מכיוון שהמעבדות כבר קיימות וידרשו שינויים מזעריים בלבד. לעומת זאת, מכשירי הבדיקה המהירה וכוח האדם הנדרש לנטילת הדגימות יעלו כנראה הרבה יותר. התשתית הטכנולוגית ליישום המערך שהציע מרכז המידע והידע הלאומי כבר קיימת. מה שנדרש הוא התשתית הלוגיסטית המתאימה לאיסוף הדגימות, וכמובן החלטה על עצם יישום האסטרטגיה.

תודה לד"ר שי פליישון על הייעוץ המדעי לכתבה