האם יש אמת בהצהרות של פוליטיקאים שבקרוב נצטרך לקבל חיסון נוסף לקורונה? מה ידוע כיום על משך ההגנה החיסונית של מחוסנים ושל מחלימים?

תושבי ישראל שהורידו את התו הירוק שלהם אחרי שקיבלו את המנה השנייה של החיסון לקורונה, נוכחו בוודאי שהתוקף שלו הוא לחצי שנה בלבד. האם המשמעות היא שנצטרך להתחסן שוב בעוד חצי שנה? בניגוד להתבטאויות של פוליטיקאים שנשמעו לאחרונה, התשובה רחוקה מלהיות חד-משמעית.

הניסויים הקליניים בחיסונים של מודרנה ופייזר החלו במרץ ובמאי 2020 והם אושרו באישור חירום של מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) בדצמבר. כדי לקצר ככל האפשר את ההליכים בלי לפגוע במבדקי הבטיחות והיעילות, החיסון אושר חודשיים לפחות אחרי שמחצית מנבדקי השלב השלישי והמכריע של הניסויים הקליניים קיבלו את מנת החיסון השנייה. בימים כתיקונם היו ממתינים עוד כמה חודשים לפחות, כדי ללמוד עוד על יעילות החיסון ובמיוחד על משך הזיכרון החיסוני, אבל תקופה שבה משתוללת מגפה עולמית קטלנית איננה תקופה רגילה והמשמעות של המתנה כזאת היא מוות מיותר של מאות אלפי בני אדם ותחלואה נוספת של מיליונים. לכן העדיפו ללמוד את המידע הזה "תוך כדי תנועה".

עם זאת, יש דברים שאנחנו כבר יודעים. מחקר של חברת מודרנה שהתפרסם בחודש ינואר בחן את כמות הנוגדנים המנטרלים בדמם של משתתפי השלב הראשון של הניסויים הקליניים והראה שרמות הנוגדנים בדמם נותרו גבוהות גם אחרי ארבעה חודשים מקבלת המנה הראשונה (שלושה חודשים מהשניה). לפיכך נראה שהחיסון יעיל לארבעה חודשים לפחות. לפי הערכות החברה החיסון אמור להישאר יעיל אפילו למשך שנתיים. חברת פייזר עוד לא פרסמה נתונים מעבר לממצאי הניסויים הקליניים, אבל מדובר בחיסונים כמעט זהים, עם פרופיל בטיחות ויעילות מאוד דומה. יתר על כן, רמת הנוגדנים בדם היא רק מדד אחד ליעילות החיסון לאורך זמן, ולא החשוב ביותר. גם אם היינו רואים ירידה ברמת הנוגדנים היא לא הייתה מעידה בהכרח על אובדן הזיכרון החיסוני.

נתון מעודד נוסף הוא התגובה החיסונית לחיסון לעומת זאת שרואים אצל אנשים שהחלימו מהמחלה. כמה מחקרים הראו שרמות הנוגדנים בדמם של מחוסנים גבוהות משמעותית מאלו שיש למחלימים, וגם התגובה התאית, שמשמשת ראיה טובה יותר ליעילות החיסון, נשמרת. המשמעות היא שהתגובה החיסונית חזקה יותר אצל מחוסנים, וייתכן שגם יעילה יותר, דבר שעשוי להשפיע לטובה גם על משך הזיכרון החיסוני.

כשמסתכלים על מחקרים שנעשו על מחלימים רואים שיש דעיכה מסוימת ברמות הנוגדנים בחודשים שאחרי היעלמות התסמינים, אך כמה מחקרים כבר מראים שגם אחרי שמונה חודשים יש עדיין ראיות לקיומם של נוגדנים לנגיף ולזיכרון חיסוני. אם נוסיף לכך את ההיקף הנמוך של תחלואה חוזרת אצל אנשי צוותים רפואיים, החשופים מאוד לחולי קורונה, נראה שההגנה נמשכת אפילו יותר זמן. יש להניח שהחיסון מתנהג בצורה דומה ושהזיכרון החיסוני נמשך לפחות כמו בהחלמה מהמחלה. כמובן נדע את זה בוודאות רק בבוא הזמן.


האם המשמעות היא שנצטרך להתחסן שוב בעוד חצי שנה? בניגוד להתבטאויות של פוליטיקאים שנשמעו לאחרונה, התשובה רחוקה מלהיות חד-משמעית. צילום: גיל כהן מגן Shutterstock

האם החיסון יעיל נגד הווריאנטים?

חיסון נועד להגן מפני זן מסוים של מחולל המחלה, או כמה זנים. כאשר נגיף הקורונה עובר שינויים, ובמיוחד אם הם חלים בחלבון ה-Spike שנגדו פועלים רוב החיסונים כיום פרט לאלה שמיוצרים בסין, יעילות החיסון עלולה להיפגע. הסיבה היא שהנוגדנים שמערכת החיסון מייצרת מותאמים לזהות מבנים מסוימים על גבי החלבון, ואם המבנים האלה ישתנו יותר מדי, הנוגדנים יתקשו לזהות אותם, ואולי לא יזהו אותם כלל. חשש זה קיים לגבי חלק מהווריאנטים של נגיף הקורונה, כלומר הנגיפים שצברו שינויים (מוטציות) שעולים להשפיע על תפקודם ועל עמידותם לחיסון. מחקרים מראים שהחיסונים מזהים היטב חלק מווריאנטים אלו, כגון הווריאנט הבריטי, אבל פחות יעילים בזיהוי הווריאנט הדרום אפריקאי או הברזילאי.

המשמעות אינה שהחיסון מאבד לחלוטין את יעילותו, אלא שאנו עלולים לראות יותר מקרים של הדבקה עם תחלואה קלה, כפי שרואים בקבוצות הניסוי הדרום אפריקאיות של החיסונים של אסטרה-זניקה, נובה-וקס וג'ונסון אנד ג'ונסון. נראה כי החיסון של פייזר, שבו משתמשים בישראל, עדיין יעיל גם נגד הווריאנט הדרום אפריקאי. נדע זאת בוודאות רק אחרי שיתחסנו בו מספיק אנשים באזורים שבהם הווריאנטים האלה נפוצים.

ייתכן שבהמשך נצטרך לקבל מנת חיסון נוספת כדי לחזק את הזיכרון החיסוני, בתקווה שהוא יזהה טוב יותר את הווריאנטים, או לחליפין מנת חיסון שעבר התאמה למוטציות החדשות. החברות פייזר ומודרנה בוחנות בימים אלו את שתי האפשרויות. תרחיש כזה עלול לקצר את התוקף של החיסון ולחייב קבלת מנה נוספת בעוד כמה חודשים, אך בשלב זה אי אפשר לדעת אם זה יהיה המצב.

אם כן, תוקף החיסון נכון להיום, על בסיס הידע המדעי הקיים, הוא לפחות חצי שנה. ייתכן שהוא נשאר יעיל לתקופה הרבה יותר ארוכה, אך לא נדע לבטח עד שיעבור מספיק זמן. לשמחתנו יש כבר קבוצות ניסוי שקיבלו את החיסונים לפני כמעט שנה, כך שאפשר לבדוק את המצב אצל משתתפי הניסויים ולהיערך בהתאם וסביר שבקרוב יתפרסמו ממצאים נוספים. ייתכן גם מצב שבו הנגיף ישתנה מספיק כדי שנצטרך לקבל מנה נוספת של חיסון מותאם לווריאנטים החדשים, אך גם את זה לא נדע בחודשים הקרובים. כמו שחיכינו עד עכשיו, גם בנושא הזה ניאלץ להתאזר בסבלנות לפני שנקבל תשובות.

בכל מקרה אין סיבה שזה ישפיע על ההחלטה אם להתחסן או לחכות. עדיפה הגנה זמנית, ואפילו אם היא חלקית לגבי וריאנטים מסוימים של הנגיף, על פני חוסר הגנה והדבקה במחלה שבהיעדר חיסון עלולה להיות קשה וממושכת.