וריאנט דלתא של הקורונה מדבק הרבה יותר מקודמיו, לכן יש גם יותר הדבקה של מחוסנים, בעיקר בעלי מחלות רקע. מדוע זה קורה ולמה עכשיו חשוב אפילו יותר להתחסן?

התשובה הקצרה היא: כן. גם מחוסנים עלולים להידבק בקורונה, ואולי אפילו להדביק. אולם זהו נושא מורכב, וכך גם התשובה לכך. בכתבה זו ההתייחסות היא רק לחיסון ה-mRNA של פייזר, שבו מחסנים בישראל. 

האם מחוסנים יכולים להידבק?

חודשיים לאחר תחילת מבצע החיסונים נגד קורונה בישראל, כבר דיווחנו כאן על ממצאים מעודדים מאוד. רן בליצר מקופ"ח כללית הוביל מחקר גדול מאוד שפורסם בכתב העם New England journal of Medicine, וכלל כ-600 אלף מחוסנים מול 600 אלף לא מחוסנים. המחקר הראה שלחיסונים יש יעילות של 94-92 אחוזים במניעת הדבקה, תסמינים או מחלה קשה. במחקר שבוצע בקרב עובדי מערכת הבריאות בבית חולים במרכז הארץ, נמצא ש-19 מתוך כ-5,500 מחוסנים (0.3 אחוזים) נדבקו והיו אסימפטומטיים, ושמונה בלבד נדבקו וחוו תסמינים (0.14 אחוזים). לעומת זאת, בקרב כ-700 לא מחוסנים, 17 היו אסימפטומטיים (2.4 אחוזים) ו-38 חוו תסמינים (5.4 אחוזים). כלומר מחוסנים מוגנים פי שמונה מלא-מחוסנים מהדבקה וממחלה לא תסמינית ופי 40 ממחלה תסמינית. אולם ההגנה אינה 100 אחוזים.

בנוסף, במכתב למערכת כתב העת, בליצר ועמיתיו הוסיפו שהחיסונים יעילים פחות (85-80 אחוז) מבחינת הדבקה והופעת תסמינים או התדרדרות למחלה קשה, אצל אנשים בעלי שלוש מחלות רקע קשות, או יותר, וכן אצל חולים במחלות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ומחלות כליות. מחקרים נוספים הראו שחולים במחלות מסוימות מגיבים אחרת לחיסון. לדוגמה, רק כשליש ממושתלי הכליה בישראל פיתחו נוגדנים לאחר קבלת החיסון. כמחצית ממושתלי כבד לא פיתחו נוגדנים וממצא דומה התגלה גם בקרב מושתלי לב. עם זאת, מחקר אחר במושתלי לב הראה תוצאות חמורות יותר, בהן רק 18 אחוזים מהמושתלים פיתחו נוגדנים.  בקרב חולי לוקמיה, בין 55 אחוזים ל-80 אחוזים מהחולים שחוסנו בין טיפולים פיתחו נוגדנים, אך רק 16 אחוזים מאלו שקיבלו חיסון תוך כדי טיפול ללוקמיה פיתחו נוגדנים. בקרב חולי סרטן אחרים (כגון מעי גס, ריאות, מוח וכו') כ-90 אחוזים פיתחו נוגדנים. חולי טרשת נפוצה המטופלים בתרופות אוקרליזומאב ופינגולימוב כמעט לא פיתחו נוגדנים לאחר החיסון, לעומת חולים שטופלו בתרופה קלדריבין. המחקרים האלו, ואחרים, מראים שהחיסון אינו מגן במאה אחוזים מהדבקה, וכי שיעור ניכר מהחולים במחלות רקע מסוימות מפתחים תגובה חיסונית חלשה בעקבות החיסון, לכן הם עדיין בסיכון להדבקה, ואף למחלה.

תא B (אדום) מגייס תא T עוזר (טורקיז) למאבק בנגיף קורונה (למעלה) | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY
מחלות רבות עלולות להשפיע על התגובה החיסונית: תא B (אדום) מגייס תא T עוזר (טורקיז) למאבק בנגיף קורונה (למעלה) | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY

חסינות עדר

המציאות הדגימה לנו כי כאשר אחוז גבוה מהאוכלוסיה מחוסן, אפקט חסינות העדר מגן גם על אלו שאינם מחוסנים. מחקר של רועי קישוני מהטכניון, שפורסם בכתב העת Nature Medicine, הראה כי ככל ששיעור  ההתחסנות גבוה יותר, כך גדלה גם ההגנה על האוכלוסייה הכללית. המחקר השווה את רמות ההתחסנות והתחלואה בקרב 177 קהילות בארץ. החוקרים מצאו שעל כל עליה של 20 אחוזים ברמת ההתחסנות בקהילה, פחתה במחצית ההדבקה בקרב לא-מחוסנים. סביר ביותר שהגנה כזו מקיפה גם מתחסנים שלא פיתחו תגובה חיסונית מספקת. נכון לחודש יוני 2021, כ-60 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל מחוסנים או מחלימים מקורונה, וזה הספיק להגנה מפני נגיף הקורונה המקורי ומפני וריאנט אלפא (שמכונה גם "הווריאנט  הבריטי"). אולם הופעת וריאנטים חדשים ומדבקים יותר פוגמת בחסינות העדר.

 וריאנטים

ההגנה שמספק החיסון תלויה במשך החשיפה לאדם חולה, לדוגמה – דקות אחדות בקופה במרכול לעומת שעות יחד במטוס; לרמת החשיפה, לדוגמה, מקום סגור ולא מאוורר לעומת שטח פתוח, שימוש במסכה; וכן, בווריאנט של הנגיף. הופעת וריאנטים חדשים היא חלק בלתי נפרד ממגפה. ככל שיש יותר נדבקים וחולים בעולם, כך גוברים הסיכויים להופעת וריאנט מדבק יותר, אלים יותר, או כזה שהחיסון פחות מותאם לו. חשוב לציין שמבצע החיסונים אינו גורם להופעת וריאנטים עמידים, מפני שהחיסונים מקטינים את מספר הנדבקים, וכן את מספר הנגיפים שנוצרים בתאים של מחוסן, לפני שמערכת החיסון משמידה אותו.

 מחקר של מוטי גרליץ מאוניברסיטת תל-אביב הראה שהחיסונים יעילים בהפחתת תחלואה מול וריאנט אלפא, כשהוא הגיע לישראל. וריאנט זה מדבק יותר מהנגיף המקורי, אך נראה שהחיסונים היו יעילים ביותר גם נגדו, וחסינות העדר שאליה הגענו הספיקה להגנה טובה מפניו. עם זאת, במחקר של עדי שטרן מאוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף שירותי בריאות כללית, שפורסם בכתב העת Nature Medicine, נמצא שההגנה מהחיסון עבור הווריאנט בטא (המכונה "הנגיף הדרום אפריקאי") כבר פחות טובה, שכן התגלו יותר מקרים מהצפוי של הדבקות בווריאנט הזה. המחקר גם מצביע על כך ש"חלון ההזדמנויות" של הנגיף הוא קטן יחסית, ומירב ההדבקות בווריאנט בטא אירעו בחלון הזמן שבין שבוע לשבועיים לאחר קבלת המנה השניה של החיסון, אך לא לאחר מכן. עם זאת, מדובר על מספר מקרים מועט ונדרש מחקר נוסף. 

המחקר של שטרן ועמיתיו הצביע על הבעיה שממנה חוששים במשרד הבריאות, כלומר הופעה של וריאנט שהחיסון יעיל נגדו מעט פחות. וריאנט בטא ככל הנראה מדבק באותה מידה כמו וריאנט אלפא, אולי אפילו פחות. אולם, וריאנט דלתא ("הווריאנט ההודי") מדבק בכ-60 אחוזים יותר מווריאנט אלפא. מחקרים ראשוניים מראים שהחיסונים מעט פחות יעילים נגדו (88 אחוזי יעילות, לעומת כ-94 אחוזים מול וריאנט אלפא). לעומת זאת, בינתיים נראה שהחיסונים עדיין מאוד יעילים מבחינת מניעת אשפוזים (כ-95 אחוזים) – המטרה העיקרית של פיתוח החיסונים. ההתפרצויות הן בעיקר בקרב לא-מחוסנים (כגון ילדים ובני נוער שעדיין לא התחסנו) אך גם מעט בקרב מחוסנים. 

בכתבה שפורסמה ב-N12, אמרה גליה רהב שככל שיש יותר נדבקים, כך עולה הסיכוי לכך שיהיו ביניהם מחוסנים. יחד עם זאת, רוב המחוסנים חווים מחלה אסימפטומטית, או עם תסמינים קלים בלבד. השילוב של מידבקות גבוהה מצד אחד, והגנה מעט פחות טובה של החיסון מצד שני, גורם להתפרצויות הקורונה שהופיעו בישראל בחודש האחרון, כלומר לירידה בחסינות העדר. הפתרון לכך הוא העלאת אחוזי ההתחסנות באוכלוסייה, כאשר ההערכות לגבי וריאנט דלתא הן שנצטרך לעלות מ-60 אחוזים כיום לכ-80 אחוזים מכלל האוכלוסייה.

הכנות למבצע חיסונים במומבאי, הודו | צילום: Manoej Paateel, Shutterstock
וריאנט דלתא, שהתגלה בהודו, מדבק ב-60 אחוז יותר. הכנות למבצע חיסונים במומבאי, הודו | צילום: Manoej Paateel, Shutterstock

האם מחוסנים יכולים להדביק?

התשובה לשאלה זו היא "ככל הנראה כן", אך המידע לגבי זה עדיין אנקדוטלי. לדוגמה, לאחרונה דווח שאב מחוסן נדבק בקורונה בדובאי והדביק את שני ילדיו. אולם הנסיבות הפרטניות לא פורסמו ויש שאלות חשובות שאין עליהן תשובה בינתיים. לדוגמה: האם האב חולה במחלת רקע שפוגעת ביעילות החיסון? האם המחלה של האב הייתה תסמינית? בכל מקרה קשה לאמוד סטטיסטיקה ממקרים אחדים ויש צורך במחקרים מקיפים שיענו על שאלות אלו ושאלות נוספות.

מחקר של רועי קישוני מהטכניון, שפורסם בחודש מרץ בכתב העת Nature Medicine, מצא שאצל מחוסנים שנדבקו בנגיף יש פחות עומס נגיפי מאשר אצל לא מחוסנים. כלומר, הסיכוי של אנשים מחוסנים להפיץ את הנגיף פחותים מאשר אצל לא-מחוסנים. לעומת זאת, העובדה שרוב המחוסנים שנדבקים הם ללא תסמינים ואולי לא יודעים שנדבקו תורמת לכך שהם עלולים להדביק יותר, שכן גם אסימפטומטיים מדבקים

עובדת בבית חולים בסלוניקי, יוון מקבלת חיסון קורונה | צילום: Ververidis Vasilis, Shutterstock
החיסון עדיין מספק הגנה טובה מאוד, גם אם לא מוחלטת. עובדת בבית חולים בסלוניקי, יוון מקבלת חיסון קורונה | צילום: Ververidis Vasilis, Shutterstock

לסיכום

מי שהתחסן לקורונה בטוח במידה גבוהה מפני הידבקות, אך לא במאה אחוזים. מחוסנים יכולים להידבק, בייחוד כאשר נחשפים לחולה קורונה למשך זמן רב ובמקום סגור ולא מאוורר וללא מסכות. מחלות רקע מסוימות מפחיתות מיעילות החיסון ולכן על חולים אלה להיזהר כפליים. מחוסנים שנדבקו, ככל הנראה יכולים גם להדביק אחרים בסביבתם, אך נושא זה עדיין נמצא בבדיקה. מחמת הזהירות, על מחוסן שנדבק לשהות בבידוד לפי הוראות משרד הבריאות. 

הפתרון הטוב ביותר להפחתת התחלואה בארץ הוא הגדלת חסינות העדר, כלומר העלאת אחוז המתחסנים באוכלוסייה. ככל שיותר אנשים יתחסנו, כך הנגיף – לא משנה מאיזה וריאנט – לא יוכל להתפשט באוכלוסייה ולהדביק מחוסנים ולא-מחוסנים. אם בנוסף לכך נקפיד לעטות מסכות במקומות סגורים, ונמנע מנסיעה למדינות ששיעורי התחלואה בהן גבוהים, נוכל לצמצם את התחלואה בארץ ולהגיע שוב לחסינות עדר.