הם מספקים לנו חמצן, בתי גידול עשירים ופורים לבעלי חיים רבים ומסייעים לבלום את אפקט החממה. אבל מתברר שלא כל כך פשוט לספור אותם

קשה לדמיין את עולמנו בלי עצים. אחרי הכול, הם חשובים מאוד לא רק לאקולוגיה, ואפילו לאיכות האוויר שאנחנו נושמים, אלא גם נפוצים להפליא – יותר ממחצית מהחומר החי בכדור הארץ נמצא בעצים. יערות הם מערכות אקולוגיות חשובות במיוחד על היבשה, היות שהם משמשים בתי גידול למגוון רב של יונקים, ציפורים, חרקים, צמחים וחיידקים. בנוסף הם לוקחים חלק בתהליכים ביו-גיאוכימיים, כמו קיבוע חנקן ופחמן דו-חמצני.

עצים משחקים תפקיד חשוב גם בשינויי האקלים שעימם אנו מתמודדים כיום, היות שיש להם השפעה ישירה על כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה. מדובר באחד מגזי החממה הנפוצים ביותר, שמונע פליטת חום מכדור הארץ לחלל וכך תורם להתחממות הגלובלית. עצים, וגם צמחים אחרים, אצות וחיידקים מסוימים (ציאנובקטריה), מבצעים את תהליך הפוטוסינתזה. בתהליך הזה הצמחים מנצלים את אנרגיית השמש כדי לקלוט פחמן דו-חמצני מהאוויר ולהפוך אותו למולקולות של הסוכר גלוקוז. הגלוקוז מספק אנרגיה ואבני בניין עבור הצמח ועבור כל היצורים שניזונים ממנו, ובתהליך הפוטוסינתזה גם נפלט חמצן לאטמוספרה.

בהדמיות המבוססות על מדידות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, שערכה סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, רואים ריכוז גבוה מאוד של פחמן דו-חמצני באזורים מתועשים, ובפרט ביבשות צפון אמריקה, אסיה ואירופה, משום שהוא תוצר לוואי של שריפת פחם ודלק. עם זאת, בחודשי האביב והקיץ, כשהיום מתארך ויש יותר שעות אור, צופים בירידה בכמויות הפחמן הדו-חמצני, באוויר, שמיוחסת להתגברות תהליך הפוטוסינתזה עקב החשיפה המוגברת לאור השמש. לפי הערכות, בירוא יערות גשם בשני העשורים האחרונים הביא לעלייה של 20-12 אחוז בכמות גזי החממה העולמית.

יערות הם מערכות אקולוגיות חשובות במיוחד על היבשה. יער האמזונס בפרו | צילום: qualtaghvisuals, Shutterstock
יערות הם מערכות אקולוגיות חשובות במיוחד על היבשה. יער האמזונס בפרו | צילום: qualtaghvisuals, Shutterstock

420 עצים לאדם

חשוב אפוא להעריך את כמות העצים הנמצאים בשטחים היבשתיים של עולמנו. הנתון יאפשר להעריך את צפיפות העצים באזור מסוים, ולהסיק מכך על בריאות המערכת האקולוגית בסביבה הזאת. אותו נתון יכול לשמש גם מדד להתאמה של מינים רבים של צמחים ובעלי חיים לסביבה. בנוסף, מעקב אחר מספר העצים יכול לספק לנו מידע מדויק על תהליכי הרס היערות או שיקומם, שמתרחשים באופן טבעי או בהתערבות אנושית.

במחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת Nature נעזרו מדענים בצילומי לוויין, לצד יותר מ-420 אלף מדידות קרקעיות של צפיפות עצים שנעשו ביותר מחמישים מדינות ברחבי העולם. עד אז התבססו מקבלי ההחלטות והמדענים בעיקר על צילומי לוויין כדי להעריך את גודל השטחים המיוערים, אך לא התייחסו למספר העצים וצפיפותם. הצלבת הנתונים משני המקורות אפשרה לחוקרים להעריך את כמות העצים גם במקומות שלא נעשו בהם מדידות קרקעיות. לדוגמה, היות שמדידות בשטח הראו שבמקומות עתירי משקעים צפיפות העצים גבוהה, נוכל להשתמש באותם נתוני צפיפות גם למקומות עם כמות משקעים דומה שלא נעשו בהם מדידות בפועל.

לפי ממצאי החוקרים, היו בעולם בזמן המחקר כשלושה טריליון עצים – פי 7.5 מההערכה הקודמת שעמדה על 400 מיליארד עצים בלבד. דרך אחרת להתייחס לזה היא שהיות שבשנת 2015 חיו בכדור הארץ 7.2 מיליארדי בני אדם, יש בכוכב הלכת שלנו כ-420 עצים לעומת כל אדם.

באזורים הממוזגים נמצאים קצת פחות מרבע (24 אחוז) מהעצים בעולם, ואילו כמות העצים ביערות הטרופיים והסובטרופיים מוערכת בכ-42 אחוז מכלל העצים בעולם. לפי הערכות, ביערות האמזונס לבדם יש כ-390 מיליארד עצים. עם זאת, יותר מ-15 מיליארד עצים נכרתים מדי שנה.

המודעות לחשיבותם של העצים ברמה העולמית עולה בהתמדה בימינו, ובמקומות רבים בעולם אנו עדים למיזמים לאומיים של נטיעות עצים בהיקפים גדולים. אך מול המגמות החיוביות הללו, לחצים כלכליים מעודדים כריתת עצים לצרכים חקלאיים ותעשייתיים. גם שינויי אקלים מביאים לשריפות יער רבות, כמו אלה שנראו בשנה החולפת באגן האמזונס. כל אלה פוגעים קשות בריאות הירוקות של העולם, לא פעם באופן בלתי הפיך, ויידרשו שנים כדי להבין את כל ההיבטים של השפעתם על העולם.