האם תקופת ההסגר והלחץ הנפשי עקב המגפה גורמים לנו לחלום יותר? ומה בנוגע לתוכן החזיונות הליליים שלנו?

משבר הקורונה הביא שינויים רבים לחיינו. אצל חלקנו השינוי הזה אינו מוגבל לשעות היום, אלא מתבטא גם בשינה. ברשתות החברתיות מצטברים יותר ויותר דיווחים של אנשים שמספרים על סיוטי לילה וחלומות מוחשיים במיוחד, עם רגשות סוערים וזיכרון חד יותר של האירועים שחוו בחלום. האם מדובר בתוצר לוואי של המגפה?

השאלה מדוע אנחנו חולמים העסיקה את האנושות משחר ההיסטוריה. תרבויות קדומות ראו בחלומות אמצעי להעברת מסרים בין האלים לעולם הארצי. בראשית המאה ה-19 החלו אנשים לחפש הסברים מדעיים יותר לחלומות, ונולדו תיאוריות רבות על תפקידם של החלומות. חלקן טוענות שהחלום משרת תפקיד רגשי עבורנו, על פי אחרות יש לו תפקיד בתהליכי למידה וזיכרון ובעיבוד המידע שצברנו בשעות היום, ויש גם כאלה שחושבים שהחלומות הם בכלל תהליך שקשור לחילוף החומרים (מטבוליזם) בגופנו. למרות המאמצים הרבים לפצח את התעלומה, אין עדיין הסבר חד משמעי לתפקיד שממלאים החלומות במוחנו.

מחקרים פסיכולוגיים רבים ניסו לבחון את ההשפעה של מצבים מסוימים בחיינו על תוכן החלומות שאנו חווים. מתברר לדוגמה שההשפעה של סרטים אלימים על תוכן החלומות נוטה להיות קטנה למדי. לעומת זאת, מצבי לחץ בחיים האמיתיים משפיעים עלינו מאוד. למעשה, טראומות כמו מלחמה, חטיפה או התעללות מינית, עלולות להשפיע על תוכן החלומות של מי שחוו אותן למשך שנים רבות. ככל שעוצמת הרגש גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי שהאירוע ישתלב בחלומותינו. לכן הגיוני להניח שמתח וחרדה, כמו אלה שאנו חווים מאז התפרצות מגפת הקורונה, יתבטאו גם בתוכן החלומות שלנו.

נערה ישנה עם מסכת פנים | צילום: Mariia Yakovenko, Shutterstock
האם חלומות מפחידים ומוחשיים הם תוצר לוואי של המגפה? נערה ישנה עם מסכת פנים | צילום: Mariia Yakovenko, Shutterstock

ישנים טוב יותר

אז הלחץ אכן משפיע על תוכן החלומות, אבל למה אנשים רבים מדווחים שהם חווים חלומות חיים ומוחשיים יותר מהרגיל? לתופעה הזאת יש שני הסברים אפשריים: ראשית, ייתכן שבגלל המתח והדאגות, שנתם של אנשים רבים נודדת והם מתקשים להירדם. במצבים של מחסור בשינה, המוח מנסה לפצות על הזמן האבוד בכך שהוא מאריך את משכה של שנת רע"מ (שינה עם ריצודי עיניים מהירים, או REM)זהו שלב השינה המאופיין בגלי מוח הדומים לאלה שיש לנו כשאנחנו ערים, ובו מתרחשת רוב החלימה. כיוון שאנחנו חולמים יותר, אנו גם זוכרים יותר פרטים ממה שחלמנו.

הסבר אפשרי נוסף הוא שעקב ההסגר אנו מבלים הרבה יותר שעות בבית, בלוח זמנים חופשי מהרגיל שמאפשר לנו לקום בלי צורך בשעון מעורר. שינה ארוכה, וכך גם יקיצה טבעית אחרי שנת רע"מ, עשויה להוביל לזיכרון טוב יותר של חלומות. 

אם אתם חווים חלומות לא נעימים ומחפשים דרכים להקל על עצמכם, המרכז לחקר השינה והעֵרות באוניברסיטת מסי בניו זילנד פרסם דף המלצות ובו שורה של הצעות שיעזרו לשפר את איכות השינה גם בתקופת מגפת הקורונה. בין השאר המומחים ממליצים להקפיד על דפוסי שינה קבועים, לעמעם את האורות בבית בשעות הלילה ולא לצפות במסכים ובתוכניות חדשות ואקטואליה במשך שעתיים לפחות לפני השינה. כמו כן הם ממליצים להימנע משתיית משקאות שמכילים קפאין בשעות הערב המאוחרות, ועוד.