הבטיחות, היעילות, תופעות הלוואי והטכנולוגיה החדשנית. כל מה שצריך לדעת על החיסון הראשון שאושר נגד הנגיף הקטלני

 

**הכתבה עודכנה בתאריך 18.3.21**

איך החיסון עובד?

החיסונים של החברות פייזר וביונטק ושל חברת מודרנה מכילים מולקולה בשם RNA, שבה מוצפנות הוראות ההפעלה לבניית חלבון נגיפי בשם "זיז" (spike) – אותו חלבון שנותן לנגיף הקורונה את מראהו הקוצני וגם מאפשר לו לחדור לתאים של בני אדם ולהדביק אותם. את ה-RNA מזריקים לשריר, הוא נכנס לתוך התאים שם וגורם להם לייצר עותקים רבים של החלבון הנגיפי. בניגוד להדבקה בנגיף אמיתי כאן התאים מייצרים חלבון אחד, ולא את הנגיף כולו.

תוך זמן לא רב, מערכת החיסון שלנו מזהה שמשהו לא כשורה – היא מגלה שהתאים שקלטו את החיסון מייצרים חלבון שהם לא אמורים לייצר ולומדת את המבנה שלו. בבוא היום, כשהאדם המחוסן ייחשף לנגיף האמיתי, מערכת החיסון שלו תזהה אותו מיד ותפעל נגדו. כך אנחנו מדלגים על תהליך למידה ארוך, של שבועיים בערך מרגע ההדבקה, ומאפשרים לגופנו ללמוד את הנגיף בלי להתמודד באותה עת עם מתקפה אמיתית.

איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ
איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ, על פי ציוץ של Zavén Sargsyan

 

מה ההבדל בין החיסון של פייזר למודרנה?

שני החיסונים מבוססים על טכנולוגיה דומה, יעילותם דומה והם ניתנים בשתי מנות. הפרש הזמנים בין מתן שתי המנות הוא שלושה שבועות בחיסון של פייזר וארבעה שבועות בזה של מודרנה.

ההבדל העיקרי בין החיסונים היה באחסון שלהם. את החיסון של פייזר היה צריך להחזיק בטמפרטורה של 70 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. בפברואר אישר ה-FDA לאחסן את החיסונים שלהם בטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס מתחת לאפס בדומה לחיסון של מודרנה. אפשר לשמור את החיסון במקרר, בטמפרטורות של 8-2 מעלות צלזיוס, למשך חמישה ימים, ומחוץ למקרר במשך כשעתיים. החיסון גם דורש מיהול, כלומר הוספת תמיסת מלח (סליין), לפני השימוש. 

את החיסון של מודרנה אפשר לשמור בהקפאה רגילה של 20 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, למשך חצי שנה לפחות. אפשר גם לשמור אותו במקרר למשך 30 יום, ובטמפרטורת החדר עד 12 שעות. הוא לא דורש מיהול לפני השימוש.

האם החיסונים צפויים למגר את המגפה?

סביר מאוד להניח שהחיסונים ימגרו בסופו של דבר את המגפה, אך אישור החיסון לא אומר שנחזור לשגרה בקרוב. לשם כך יידרשו לפחות כמה חודשים. המכשול הראשון שעומד בדרך לחזרה לשגרה הוא זמינות החיסונים. יעבור זמן עד שיהיו די חיסונים לכלל האוכלוסייה. לשמחתנו בארץ נראה שיש מספיק מנות, אבל זה לא המצב בשאר העולם. נראה שנאלץ להמשיך להתגונן מפני הנגיף בדרכים המוכרות – ריחוק פיזי ועטיית מסכות לצד החזרה לשגרה.

עיכוב נוסף נובע מכך שדרוש זמן לכל מחוסן לפתח חסינות לנגיף. החיסון ניתן בשתי מנות, שביניהן יש פער של קרוב לחודש. אחרי המנה השנייה יחלפו עוד כשבועיים לפני שנחשב מחוסנים.

בנוסף, לא ידוע לכמה זמן החיסון מגן מפני המחלה. ייתכן שהחסינות תדעך עם הזמן ויהיה צורך בזריקות דחף כדי לשמר את הזיכרון החיסוני של גופנו ולוודא שנישאר מוגנים מפני הנגיף. כמו כן, ידוע שהחיסון מגן ממחלה, אך לא ברור עדיין עד כמה הוא מונע גם את עצם ההדבקה בנגיף, ולכן את האפשרות שמחוסנים יידבקו, יישארו בריאים אך יעבירו את מחולל המחלה לאחרים. כל עוד לא נדע במידה גבוהה של ודאות שהחיסון מונע הדבקה של בני אדם, גם מחוסנים יצטרכו להמשיך לנקוט צעדים כדי לוודא שלא יידבקו בנגיף וידביקו אחרים. עם זאת, יש כבר ראיות ראשוניות שהחיסון אכן מונע הדבקה בנגיף או לפחות מקטין את הסיכון להידבק בו, אבל כמו בהרבה מקרים במשבר הזה, נצטרך להתאזר בסבלנות ולחכות שיצטברו מספיק ראיות.

בכל מקרה, קשה להאמין שהחיסונים יכחידו בעתיד הקרוב נגיף כה נפוץ, שהתפשט כבר בכל רחבי העולם. נראה שנגיף הקורונה SARS-CoV-2 כאן כדי להישאר, ושנצטרך להמשיך לחסן נגדו, כפי שאנו עושים עם נגיפים אחרים.

איך יודעים שהחיסון יעיל?

החיסון של חברת פייזר עבר את שלושת השלבים של הניסויים הקליניים בכ-44 אלף בני אדם וכמקובל וקיבל אישור חירום של ה-FDA לאחר בדיקה דקדקנית של מומחים רבים. כל המחקרים וכל התוצאות פורסמו באתר ה-FDA והדיון שודר בשידור חי ביוטיוב.
מאז שהחיסון אושר נערכו מספר מחקרים גדולים, חלק מהם בישראל והממצאים שהתקבלו מאשרים את ממצאי הניסויים הקליניים שהחיסון בטוח ויעיל. בנוסף יש ראיות ראשונות שגם אצל מי שנדבק הוא גם מפחית את העומס הנגיפי. יש שאלות שמטבע הדברים נותרו פתוחות, כמו משך הזיכרון החיסוני, מידת ההגנה מווריאנטים ועד כמה הוא מגן מהדבקה ומונע נשאות של הנגיף. את התשובות לשאלות האלה נגלה לאורך זמן. למידע נוסף על יעילות החיסון

לכמה זמן הוא יעיל?

היות שהניסוי בחיסון החל לפני כשנה בלבד, אי אפשר לדעת בדיוק כמה זמן הוא נשאר יעיל. עם זאת, ממצאי הניסויים שנעשו על בני אדם ובעלי חיים אחרים מעלים שרמות הנוגדנים בדם נשארות גבוהות גם אחרי ארבעה חודשים ממתן החיסון, דבר שמעיד על תגובה חיסונית חזקה. קיים סיכוי שכעבור שנה נצטרך לקבל מנה נוספת, בדומה לחיסונים אחרים, אבל מוקדם מדי לדעת. למידע נוסף על הזיכרון החיסוני

איך יודעים שהחיסון בטוח?

החיסון של פייזר ניתן למאות מיליוני בני אדם בחודשים האחרונים ולא נמצאו שום תופעות לוואי חמורות. האישור לחיסון ניתן חודשיים אחרי שמחצית ממשתתפי הניסוי הקליני קיבלו את מנת החיסון השנייה שלהם – די והותר זמן כדי לזהות תופעות לוואי חריגות. המעקב אחרי משתתפי הניסוי נמשך גם כעת, כדי לוודא שלא יצוצו בהמשך תופעות לוואי בלתי צפויות. רשויות הבריאות השונות, ובינהן גם משרד הבריאות הישראלי, עוקבות גם הן אחר תופעות הלוואי השונות באוכלוסיית המתחסנים. למידע נוסף על בטיחות החיסון

למי לא מומלץ לקבל את החיסון?

החיסון של חברת פייזר אושר לשימוש מגיל 16 ומעלה. הוא לא מיועד כרגע לילדים צעירים יותר, מאחר שהניסוי לא כלל את קבוצת הגיל הזאת. כמו כן, אין לחסן אנשים עם היסטוריה של תגובה אלרגית חמורה (אנפילקסיס) לאחד מרכיבי החיסון או למנה קודמת שלו.

אין מניעה לחסן נשים הרות או מניקות. הניסויים בחיסון לא תוכננו לבדוק נשים בהיריון או מניקות, אך לאור מידע ראשוני, ניסויים בחיות, ומנגנון הפעולה של החיסון, האיגוד האמריקאי (ACOG) והישראלי למיילדות וגינקולוגיה, ה-CDC וגם משרד הבריאות קבעו כי ניתן לחסן נשים אלה. במיוחד לאור הסיכון המוגבר לסיבוכים מקורונה של נשים בהיריון. 

מהן תופעות הלוואי הידועות?

על פי תוצאות הניסויים הקליניים, בהן נערך מעקב הדוק אחר המחוסנים, תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא כאב במקום הזריקה (84 אחוז). תופעות לוואי לא נדירות אחרות כוללות סחרחורות (62 אחוז), כאבי ראש (55 אחוז), צמרמורות (38 אחוז), כאבי פרקים (23 אחוז) וחום (14 אחוז). הסיכון לתופעות לוואי חמורות יותר עומד על פחות מחצי אחוז, ולא תועדו במהלך הניסוי הענק בחיסון שום תופעות לוואי מסכנות חיים. במקרים נדירים מאוד ישנה תגובה אלרגית לחיסון. התופעה נפוצה במיוחד אצל אנשים עם היסטוריה של תגובות אלרגיות חמורות (אנשים שנדרשים לשאת עליהם מזרק אפיפן). תופעה זו מתרחשת בתוך זמן קצר מהזריקה ולכן נדרשים המתחסנים להמתין במקום 15 דקות לאחר קבלת החיסון. בממצאי "עולם אמיתי" שיעור תופעות הלוואי הקלות המדווחות היה נמוך יותר, ככל הנראה בגלל תת דיווח. על פי נתונים של משרד הבריאות הישראלי, שיעור התופעות המשמעותיות עומד על כ-0.03% וברוב המקרים שיעור הופעתן דומה לשיעור ההופעה באוכלוסיה הלא מחוסנת. למידע נוסף על בטיחות החיסון

מה עם תופעות לוואי נדירות או ארוכות טווח?

ככל הידוע לנו לא אמורות להיות תופעות כאלה, שכן נדיר מאוד שלחיסון יש תופעת לוואי מעבר לתקופה הקצרה שאחרי קבלתו. עם זאת, במדע משתדלים להניח כמה שפחות ולבדוק כמה שיותר. לפיכך הניסויים הקליניים נמשכים והמתנדבים שקיבלו את החיסונים נשארים במעקב רציף אחרי כל תופעת לוואי או סיבוך שעלולים לצוץ.

אז למה לא מחכים שנה או שנתיים כדי לדעת בוודאות?
הסיבה פשוטה – המחיר יהיה הרבה יותר מדי גבוה. זה אמנם החיסון הראשון בטכנולוגיה הזאת שמאושר לשימוש, אך בניסויים קליניים שנערכו בשנים האחרונות בטכנולוגיית RNA לא נמצאו תופעות לוואי ארוכות טווח שאמורות לעורר חשש. מעבר לכך, הנגיף עצמו גורם שלל סיבוכים קצרי טווח, ועכשיו מתחילים לראות גם סיבוכים ארוכי טווח שהוא מעורר, כך שנראה שהסיכון הפוטנציאלי שעלול להיות לחיסון הוא כאין וכאפס לעומת הסכנה הנשקפת מהמחלה עצמה.

שמעתי שמועה מפחידה על החיסון, איך אפשר לדעת אם להאמין לה?

אנחנו רואים הרבה שמועות מסתובבות על החיסון ברשתות החברתיות, באפליקציות המסרים ובכלי התקשורת. חשוב קודם כול לא להילחץ. ככל שהשמועה קיצונית יותר, סביר יותר להניח שהיא חסרת בסיס. בידקו במקורות מהימנים, התייעצו עם אנשי רפואה מוסמכים, ובשום אופן אל תקבלו החלטה לכאן או לכאן על סמך מידע לא מאומת. וזיכרו, אם האזהרה חשובה באמת, תיתקלו בה בהמון מקומות, כגון מהדורות החדשות, אתרי מדע, פרסומי משרד הבריאות ועוד – לא רק בהודעות עלומות בווטסאפ.

זה באמת עדיף על פני המחלה?

כן! בהחלט! החיסון יעיל, יש לו תופעות לוואי מעטות, וגם אם יתברר שהזיכרון החיסוני שלו קצר יחסית, נוכל לקבל מנת דחף כעבור שנה. המחלה, לעומת זאת, עלולה להידרדר לדלקת ריאות, אשפוז ממושך בטיפול נמרץ ואפילו מוות – ולא רק של קשישים. לאחר מכן רבים מהחולים חשים חולשה וזקוקים לזמן רב כדי לחזור לעצמם. ואם לא די בזה, יש עדויות להדבקה חוזרת של מחלימים בחלק מהווריאנטים. הנגיף צץ בעולם לפני כשנה, כך שאיננו יודעים עדיין מספיק על ההשפעות ארוכות הטווח שלו. ניסויים על עשרות אלפי בני אדם ותוצאות שמגיעות מכל העולם מראות שהחיסון עדיף בכל מדד על פני הדבקה בנגיף הפראי. למידע נוסף על בטיחות החיסון מול סכנות המחלה

כשפיתחו את החיסון לא עשו כל מיני קיצורי דרך?

פיתוח של חיסון נמשך בדרך כלל כמה שנים. חלק ניכר מהזמן הזה מתבזבז על בירוקרטיה, גיוס משאבים, גיוס מתנדבים והמתנה לתור בגופי פיקוח כמו מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) לבדיקת כל שלב ושלב בניסויים. 

כבר בתחילת המגפה היה ברור שכדי לצאת ממנה נזדקק לחיסון. לכן הוחלט לקצץ כל מה שלא יפגע ביעילות ובבטיחות. ממשלות רבות, וארצות הברית בראשן, השקיעו מיליארדי דולרים בחברות שהראו פוטנציאל להגיע לחיסון בזמן סביר. בנוסף, חלק משלבי הניסויים נעשו בחפיפה קלה לשלב שקדם להם, בלי לחכות לסיומו, וכמובן גיוס המתנדבים היה פשוט – אנשים עמדו בתור להצטרף לניסויים הקליניים.

יתר על כן, אחד מהגורמים שנוטים לעכב ניסויים בחיסונים חדשים הוא הצורך לחכות עד שמספיק ממשתתפי הניסוי יידבקו במחלה, כדי שיהיה אפשר לבדוק כמה מהם קיבלו את החיסון וכמה היו בקבוצת הביקורת. היות שאנחנו נמצאים בעיצומה של מגפה שנגרמת בידי נגיף מידבק מאוד, הגיעו ליעד בתוך חודשים ספורים. 

הנושא היחיד שבו קיצרו תהליכים היה במתן אישור החירום. היות שלהמתנה כזאת יהיה מחיר גבוה מאוד בחיי אדם ובסבל, הוחלט להסתפק בהמתנה של חודשיים ממתן המנה השנייה למשתתפי הניסוי ועד להגשת החיסון לאישור חירום. הניסוי לא נגמר, והמתנדבים עדיין מנוטרים, אבל הוחלט לאשר כבר את מתן החיסון כדי להציל  חיים. הסיכון אינו גבוה, ובוודאי נופל בהרבה מהסכנות הכרוכות במחלה עצמה.

שמעתי שהחיסון פוגע בפוריות של נשים. זה נכון?

ממש לא. אין כל סיבה ביולוגית הגיונית לדבר כזה. החיסון גורם לגוף ליצור נוגדנים נגד חלק אחד קטן של נגיף הקורונה והם מסוגלים לפגוע רק בו. זאת ועוד, הדבקה בנגיף עצמו גורמת למחלה וכן ליצירת נוגדנים אצל הנדבקים. אילו היה בסיס כלשהו לשמועה היינו רואים כבר פגיעה בפוריותן של נשים שחלו בקורונה. זה לא קרה כלל. בניגוד לשמועה נפוצה, אין מידע גם בנוגע לפגיעה בפוריות גברים ואין שום מנגנון ביולוגי סביר שיגרום לזה לקרות. למידע נוסף

מה בנוגע לחיסון הרוסי?

החיסון ספוטניק V, שפותח ברוסיה, עבר שני שלבים של הניסויים הקליניים ואושר לשימוש ברוסיה בלי שעבר את השלב השלישי. כיום נערך גם השלב הזה בכמה מדינות ברחבי העולם, אבל עוד לא התפרסמו ממצאים ונבדקו בידי גורם בלתי תלוי, כך שקשה לדעת אם הוא בטוח ויעיל.

החיסון עצמו מבוסס על  מנגנון של "וקטור נגיפי" כלומר לקחו נגיף שאינו מסוכן לבני אדם ושיבטו לתוכו את הוראות הבנייה של אחד החלבונים של נגיף הקורונה. הנגיף המהונדס אמור להדביק תאים בגופם של המחוסנים ולגרום להם לייצר את החלבון. זוהי שיטה מוכרת שכבר אושרה לשימוש על בני אדם ונחשבת בטוחה. עם זאת, כל עוד החיסון לא עבר את שלושת שלבי הניסויים הקליניים ותוצאותיו נבחנו בידי רשות בריאות אובייקטיבית, אין דרך לדעת אם הוא אכן בטוח ויעיל.

והחיסון של המכון הביולוגי?
החיסון של המכון הביולוגי החל לאחרונה את השלב השני של הניסויים הקליניים, שנועד לבדוק את יעילותו. גם החיסון הזה מבוסס על נגיף שאינו מסוכן לבני אדם ומכיל את ההוראות לבניית אותו חלבון נגיפי. נצטרך להתאזר בסבלנות ולראות אם החיסון יעבור בהצלחה את הניסויים הקליניים.

האם הווריאנטים השונים כמו הבריטי והדרום אפריקאי עלולים לפגוע ביעילות החיסון?

לאחרונה התגלו מספר וריאנטים חדשים של נגיף הקורונה כמו הבריטי, הברזילאי והדרום אפריקאי. אותם וריאנטים הם אותו נגיף עם כמה שינויים קלים. חלק מהשינויים הם בחלבון נגדו מכוון החיסון, שעלולים באופן תאורטי להפחית מיעילות החיסון. בחלק מהווריאנטים נצפתה עלייה מסויימת  בהדבקה חוזרת, מה שמעיד על כרסום בהגנה החיסונית בקרב מחלימים. ממחקרים עולה שככל הנראה החיסון עדיין יעיל נגד הווריאנטים. יעילותו עלולה להיות נמוכה יותר נגד חלק מהווריאנטים אך הוא עדיין יעיל, במיוחד נגד תחלואה קשה. אם בזמן כלשהו יהיה צורך לעדכן את החיסון אפשר לעשות זאת בקלות יחסית ובמהירות בחיסוני RNA, ללא צורך במלאכת פיתוח ארוכה ותהליכים אישור מורכבים כמו שעברנו בחודשים האחרונים.

שמעתי שהחיסון עלול לשנות את ה-DNA שלי, זה יכול להיות?

לא. החיסון מכיל מולקולה בשם RNA, זו מולקולה שקיימת גם בתאים שלנו באופן טבעי והתפקיד שלה הוא לתווך מידע מהחומר התורשתי שלנו (DNA) לייצור החלבונים שבונים את התא ומפעילים אותו. בתנאים בתא מולקולת ה-RNA לא יכולה להגיע לגרעין, שם נמצא ה-DNA. גם אם הייתה מסוגלת להגיע לגרעין התא, אין שם מנגנון שיאפשר את הפיכתה לחומר תורשתי, DNA, והשתלבות בתוכו. אילו זה היה אפשרי היינו בצרות צרורות ולא בגלל החיסון אלא בגלל הטמעה של מולקולת RNA טבעיות שלנו. 

שמעתי שהחיסון יעיל כבר במנה הראשונה, למה לא לוותר על השניה ולאפשר לעוד אנשים להתחסן?

לחיסון יש יעילות מסויימת כבר במנה הראשונה, כשבועיים לאחר קבלתה. עם זאת זו לא היעילות המיטבית, ואפשר לראות זאת במיוחד ברמות הנוגדנים של אנשים שקיבלו את המנה השניה. היא כן מספקת הגנה מסוימת אבל עדיין קיימת סכנה להידבק. כמו כן, לא ידוע לכמה זמן הגנה זו נמשכת, הניסויים שבדקו זאת בחיסון בדקו מתן של שתי מנות. המנה השניה שניתנת כ-21 יום לאחר הראשונה מאפשרת שימור של הזיכרון החיסוני, ושיפור ההגנה. אל תפספסו את המנה השניה ואל תדחו אותה.

מה עם החיסונים של אסטרה-זנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון?

אלו חיסונים בטכנולוגיה דומה לזו של הספוטניק V שתואר למעלה וטרם אושרו לשימוש בארץ. מתוצאות הניסויים הקליניים שלהם עולה כי הם פחות יעילים מחיסוני ה-RNA, שניתנים בארץ אך יש להם יתרונות אחרים כמו קלות גבוהה יותר באחסון ושינוע, והצורך במנה אחת במקרה של ג'ונסון אנד ג'ונסון. לסקירה השבועית שלנו על התקדמות החיסונים השונים

האם מחלימים יכולים להתחסן?

עד חודש פברואר לא אישרו למחלימים להתחסן מחשש שאין די מנות חיסון, ומאחר שלמחלימים חסינות מסוימת בעקבות חשיפתם לנגיף. מחקרים שהתפרסמו בחודשים האחרונים האחרונים מראים שהתגובה החיסונית לחיסון טובה יותר מ"חשיפה טבעית" ועל כן כיום מאפשרים למחלימים לקבל מנת חיסון אחת כדי "לשדרג" את ההגנה שלהם ולהעלותה לרמה דומה לשל מחוסנים. 

זה נכון שהחיסון עלול לגרום ל-ADE?

במחלות מסוימות חשיפה שנייה לגורם המחלה מובילה דווקא למחלה קשה יותר, בעקבות מנגנון הקרוי "הגברה תלוית נוגדנים" (ADE). התופעה מאפיינת נגיפים שתוקפים תאים מסוימים במערכת החיסון. נוגדנים נגד נגיפים אלו עלולים דווקא לסייע להם לפלוש לתוך תאי מערכת החיסון. תופעה זו לא מתרחשת בעקבות חיסון נגד קורונה: היא לא זוהתה בניסויים הטרום קליניים בבעלי חיים או בניסויים הקליניים בבני אדם. יתרה מכך, היא לא זוהתה גם בקרב חולי קורונה שנחשפו בפעם השניה לנגיף. כמו כן, נגיף הקורונה SARS-CoV-2 אינו מתרבה בתוך תאי מערכת החיסון הרלוונטיים כך שנראה שאין סיבה לחשוש מ-ADE. למידע נוסף

שמעתי שיש אנשים שלקו בשיתוק בחצי פנים לאחר החיסון, זה נכון?

תופעת Bell's palsy היא תופעה נוירולוגית חולפת בה חצי מהפנים משותקות. הסיבות לתופעה הזאת לא לגמרי ידועות אבל היא לא מאוד נדירה. שיעור היארעות שלה הוא כ-13-20 מקרים לכל מאה אלף בני אדם. בקרב 4.7 מיליון המחוסנים הראשונים זוהו 73 מקרים שהם כ-0.002 אחוז מהמתחסנים. זהו שיעור נמוך מהיארעות התופעה באוכלוסייה כך שככל הנראה היא לא נגרמה בגלל החיסון.