מה ההבדלים בינו לבין לק רגיל, למה נחוצה המנורה העל-סגולה, וממה צריך להיזהר? על הג'ל שצובע לנו את הציפורניים

בני אדם נוהגים לצבוע את ציפורניהם כבר אלפי שנים. ראיות מוקדמות לצביעת הציפורניים התגלו כבר במומיות מצריות מלפני 5,000 שנה לפחות. בערך באותה תקופה נשים בהודו כבר נהגו להכתים את ציפורניהן בצבעי חינה, וגברים בבבל העתיקה איפרו את ציפורניהם בכְּחַל. לאורך רוב ההיסטוריה, הרגל טיפוח הציפורניים וצביעתן היה בעיקר נחלתן של נשות המעמד הגבוה. בעשרות השנים האחרונות, המנהג מתרחב והולך, ואף הפך לאמנות והשתלב בתרבות הפופולרית, באופנה ואפילו במוזיקה. בשנת 2020 עמד היקף השוק העולמי של מוצרי הלק לציפורניים על 10.5 מיליארד דולר, והוא צפוי לצמוח ל-18 מיליארד דולר בשנה עד 2027. 

בשנים האחרונות התרחב מאוד השימוש בסוג חדש של לק לציפורניים, הלא הוא לק הג'ל. כמו בתחומים רבים בחיינו, גם במריחת לק על סוגיו השונים יש לכימיה תפקיד מרכזי. מה ההבדל בין לק הג'ל ללקים רגילים? איך קובעים את צבעו של הלק? ואיך מסירים אותו?

מריחת לק על הציפורניים במכון יופי | צילום: smile23, Shutterstock
מסורת של אלפי שנים. מריחת לק על הציפורניים במכון יופי | צילום: smile23, Shutterstock

הלק המסורתי

הלק המסורתי מורכב בעיקר מניטרוצלולוזה וצבענים (פיגמנטים) המומסים בממס אורגני נדיף. ניטרוצלולוזה היא חומר שנוצר מתאית, שהיא פולימר שנמצא בצמחים, כלומר מולקולה ארוכה המורכבת משרשרת של יחידות קצרות בשם "מונומרים", שחוזרות על עצמן פעמים רבות. הממסים הנפוצים ביותר בלקים הם חומרים בעלי ריח עז, שיש מי שאוהבים מאוד ואחרים מתעבים בכל ליבם, שנקראים תרכובות אצטט.

תפקידה של הניטרוצלולוזה הוא ליצור שכבה מבריקה הנצמדת לפני השטח של הציפורן. חומרי הצבע הם בדרך כלל צבענים אורגניים שדומים מאוד לצבעי המאכל הנפוצים, או מינרלים אנאורגניים כמו תחמוצות כרום (ירוק) ותחמוצות ברזל (אדום). אחרי שמורחים את הלק, הממס מתנדף לאיטו ומותיר על הציפורן שכבה דקה של ניטרוצלולוזה וצבע. זמן ההתנדפות הממושך של הממס הוא הסיבה לכך שצריך לחכות שהלק "יתייבש" והמקור לאין-ספור מפחי נפש עקב מניקור שהשתבש.  

נוסף על המרכיבים העיקריים הללו, נוהגים להוסיף ללקים גם מרככים (פלסטיסייזרים), שמסייעים למנוע סדקים בשכבה המבריקה, וכן חומרים שתפקידם לעכב את דהיית הצבע של הלק בשמש. כדי להסיר את הלק צריך להמס מחדש את שכבת הניטרוצלולוזה, בדרך כלל בעזרת ממסים אורגניים כמו אצטון.

לק מסורתי בשלל צבעים. צילום: Efetova Anna, Shutterstock
שכבה מבריקה של ניטרוצלולוזה עם צבענים (פיגמנטים). לק מסורתי בשלל צבעים | צילום: Efetova Anna, Shutterstock

לק הג'ל

בשונה מהלק המסורתי, לק הג'ל לא מכיל ניטרוצלולוזה ולמעשה אין בו אפילו פולימר שלם. בתהליך מריחת לק הג'ל משתמשים במנורת קרינה על-סגולה (UV) כדי ליצור את שרשראות הפולימר הארוכות ישירות על הציפורן. בלק הג'ל מומסות אבני הבניין של הפולימר, כגון מֶתאָקְרִילַטִים. בנוסף יש בלק הג'ל פוֹטוֹאִינִִיצִיאַטוֹרִים – מולקולות שמתחילות תגובה כימית כשפוגע בהן אור באורך גל מסוים. במקרה הזה, קרינה על-סגולה גורמת לפוטואיניצאטור להתחיל תגובה (פִּלְמוּר), שבה אבני הבניין שבתמיסה מתחברות לשרשרת ארוכה של פולימר שמתקשה על הציפורן. בנוסף, יש בלק הג'ל צבענים וחומרים מייצבים, בדומה ללק הרגיל.

אחד הפוטואיניציאטורים הנפוצים בלק הג'ל הוא מולקולת בֶּנְזוֹאִיל פֶּרְאוֹקְסִיד. כשפוגעת בה קרינה על-סגולה היא מתפרקת למולקולות פעילות שהן רדיקלים חופשיים, שמחוללות את התגובה הכימית שבה הרכיבים המומסים הופכים לשכבה נוקשה ומבריקה על הציפורן.

לק הג'ל לא יתייבש לעולם על הציפורן אם לא יקרינו עליו אור על-סגול. תהליך הייבוש מורכב ממריחת שכבה דקיקה של חומר על הציפורן, חשיפתה לאור על-סגול וחוזר חלילה, מכיוון שהקרינה העל-סגולה לא יכולה לחדור לעומקה של שכבת לק עבה מדי. 

בֶּנְזוֹאִיל פֶּרְאוֹקְסִיד, אחד הפוטואיניציאטורים הנפוצים בלק ג'ל | איור: StudioMolekuul, Shutterstock
מולקולות שמתחילות לפעול בחשיפה לקרינה על-סגולה. בֶּנְזוֹאִיל פֶּרְאוֹקְסִיד, אחד הפוטואיניציאטורים הנפוצים בלק ג'ל | איור: StudioMolekuul, Shutterstock

קל למריחה, קשה להסרה

ההסרה של לק הג'ל ידועה לשמצה כמשימה קשה ומטריחה. לפני המריחה יש לנקות היטב את הציפורן ולשייף אותה כדי ליצור משטח נקי ומחוספס שיגביר את מידת ההידבקות של הלק לציפורן. כשעושים את זה נכון, הלק נצמד בחוזקה לציפורן. כתוצאה מכך גם הרבה יותר קשה להסיר את לק הג'ל, בהשוואה ללק רגיל.

כדי להסיר את לק הג'ל נדרשת השריה ממושכת והמסה של הפולימר באצטון. ההמסה איטית יותר מלק רגיל משום שמסיסותו של הג'ל באצטון נמוכה מזו של לק רגיל. יתר על כן, ממסים חלשים יותר כמעט לא משפיעים עליו – למשל אֶתִיל אַצֶטָט, שהוא החומר העיקרי במסיר לק נטול אצטון.

ההשריה באצטון עלולה לגרות את עור הידיים, משום שהאצטון ממס גם את השמנים הטבעיים שעל העור. לכן מומלץ להסיר את הלק מהציפורניים בצמר גפן ספוג באצטון, ולא להשרות את האצבעות עצמן.

 ייבוש לק ג'ל בקרינה על סגולה | צילום: UfaBizPhoto, Shutterstock
חשוב לקחת בחשבון גם את הסיכונים, כולל החשיפה לקרינה. ייבוש לק ג'ל בקרינה על סגולה | צילום: UfaBizPhoto, Shutterstock

שדרוגים נוספים

בזאת לא נגמר הכיף, מי שמעוניין ומי שמעוניינת יכולים לשדרג את הלק עוד ועוד. לתמיסות הלק למיניהן אפשר להוסיף חומרים אחרים המשנים את הגימור והמראה של הלק. אפשר להוסיף לו חומרים המקנים ללק גימור פנינתי, לפעמים מוסיפים ללק נצנצים או פיגמנטים שמשנים את צבעם באור השמש, כמו סְפִּירוֹפִּירָנים. החומרים האלה רגישים לקרינה העל-סגולה של השמש והמבנה שלהם משתנה בחשיפה לאור יום. כתוצאה משינוי המבנה משתנה גם הצבע של הלק.

כשבוחרים להשתמש בלק ג'ל, חשוב לקחת בחשבון גם את הסיכונים הטמונים בו. האקדמיה האמריקאית לרפואת עור ממליצה לבחור בקפידה את מכון הציפורניים ולוודא שמשתמשים בו בכלים סטריליים; לפני הטיפול יש למרוח על כפות הידיים כמות נדיבה של קרם הגנה כדי למנוע את נזקי הקרינה העל-סגולה הנפלטת מהמנורה המשמשת לייבוש הג'ל. אור על-סגול הוא קרינה מייננת, כלומר קרינה בעלת אנרגיה גבוהה שעלולה להיות מסרטנת בחשיפות חוזרות ונשנות. יש להשתמש בקרם עם מקדם הגנה גבוה וספקטרום רחב. אפשרות נוספת היא לעטות כפפות אטומות שקצותיהן נקטמו כדי לחשוף את הציפורניים בלבד.

בנוסף, חשוב לא לקלף את הלק מהציפורניים ועל אחת כמה וכמה לא להשתמש לשם כך באמצעים מכניים שעלולים לפגוע בציפורן ובסביבתה, ולהגדיל את הסיכון הכרוך בחשיפה לכימיקלים. מומלץ גם לצמצם עד כמה שאפשר את שטח המגע של העור עם האצטון ומסירי הלק האחרים. ואם באמת רוצים לשמור על ציפורניים בריאות, מוטב להעדיף את הלקים המסורתיים על פני לק הג'ל, וגם לתת מדי פעם לציפורניים חופשה מהלק. מי יודע? אולי תגלו שציפורניים טבעיות ומאווררות דווקא מתאימות לכן.