רעידת האדמה שפקדה את טורקיה והורגשה גם אצלנו לוותה בסדרה מוקדמת של רעידות קטנות וחלשות. האם הן מנעו רעידה חזקה עוד יותר? התשובה המצערת היא שלא

ב-24 בינואר 2020 התרחשה בדרום-מזרח טורקיה רעידת אדמה בעוצמה 6.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט, שגרמה למותם של לפחות 22 בני אדם, לפציעתם של אלפים נוספים ולנזק כבד למבנים ולתשתיות. רעידות אדמה מתרחשות בעיקר באזורים הסמוכים לקווי המגע בין הלוחות הטקטוניים הבונים את קרום כדור הארץ, בעקבות שחרור פתאומי של מתחים המתפתחים ביניהם במהלך תנועתם אחד ביחס לשני. במקרה של הרעידה בטורקיה, למשל, היה זה מתח שהצטבר בקו המגע בין הלוח הערבי מדרום ללוח האנטולי מצפון-מערב שגרם לאסון הטבע הקשה.

רעידות אדמה הן תופעת טבע נפוצה מאוד. מדי שנה נמדדות ברחבי העולם כ-500,000 רעידות בעוצמות שונות, רובן חלשות וניתנות לזיהוי רק במכשירי מדידה. את עוצמת רעידות האדמה נהוג לציין באמצעות סולם מגניטודה לפי מומנט, המבטא את עוצמת הרעידה כערך שבין 1 ל-10. כל עלייה של יחידה בסולם פירושה עלייה של פי 31.6 באנרגיה שהשתחררה ברעידה; עלייה של שתי יחידות פירושה עלייה של פי 1,000 בשחרור האנרגיה.

ב-24 השעות שקדמו לרעידה הגדולה בטורקיה התרחשה סדרה של רעידות חלשות יותר, שהגיעו לעוצמה ממוצעת של כ-4.3. זוהי תכונה אופיינית לרעידות אדמה, הנוטות להופיע במקבצים של אירועים הדומים זה לזה בעוצמתם ובמיקומם הכללי, ומתרחשים בתוך פרק זמן קצר יחסית. גם בישראל, השוכנת על גבי קווי מגע טקטוניים פעילים, מתרחשת אחת לכמה שנים סדרה של רעידות אדמה חלשות, כפי שקרה למשל בשנת 2018 בצפון הארץ. 

כמות האנרגיה המצטברת בנקודה מסוימת בקו המגע בין לוחות טקטוניים היא סופית. מכאן ההשערה,  ההגיונית בעיקרה, שככל שיתרחשו יותר רעשים חלשים באותו המקום, כך תשתחרר אנרגיה רבה יותר באופן מדורג, ותימנע התרחשותו של רעש חזק ואלים. האם סדרת רעידות האדמה שפקדה את צפון הארץ בשנת 2018, וזאת שקדמה לרעידה האחרונה בטורקיה, הקטינו את הסיכוי לרעידת אדמה חזקה ומסוכנת אף יותר?

סיסמוגרף ברעידת אדמה | צילום אילוסטרציה: Shutterstock
רעידות האדמה הקלות הן חסרות השפעה ביחס לאירועים חזקים. סיסמוגרף ברעידת אדמה | צילום אילוסטרציה: Shutterstock

אם נבחן את המקרה בישראל, עוצמת הרעידה החזקה ביותר שנמדדה אז הייתה 4.1. על פי רוב, רעידות אדמה נעשות מסוכנות רק החל מעוצמה 6. פירוש הדבר שצריכות להתרחש באותה הנקודה כ-1,000 רעידות אדמה בעוצמה 4 כדי לשחרר את אותה כמות האנרגיה שתתפרץ ברעידה הרסנית באמת. רעידות האדמה הספורות שהתרחשו בצפון ישראל אכן שחררו מעט מהמתח האצור בין הלוחות הטקטוניים שאנו יושבים עליהם, אך הן חסרות השפעה ביחס לאירועים שמהם עלינו לחשוש. גם במקרה בטורקיה, סדרת הרעידות המקדימה לא מנעה אירוע קשה עוד יותר.

אפשר להמשיל זאת לטיפות הגשם החלשות המבשרות על מבול מתקרב. כמו האנרגיה האצורה בתוך הקרקע, כך גם כמות המים בענן היא סופית, ולאחר שתאזל לא ירד עוד גשם. הטיפות הראשונות אמנם מפחיתות מכמות המים הכללית בענן, אך הן זניחות ביחס לעוצמת המבול שיבוא אחריהן. 

בשורה התחתונה: אין לנו דרך לדעת מתי תתרחש רעידת אדמה חזקה באזורנו. סדרה של רעידות חלשות מקדימה לעיתים רעידות אדמה חזקות, אבל אי אפשר לסמוך עליהן כהתרעה - ודאי לא כשהן מתרחשות ימים או אפילו שעות לפני רעש חזק. היערכות של ממש - מבנייה על פי תקנים מתאימים ועד הקמת תשתיות חירום והכשרה של כוחות הצלה - יש לעשות כל הזמן ולהתחיל כבר עכשיו.