מחקר חדש בחן את היעילות של אריגים שונים בהפחתת ההדבקה בנגיפים. המסקנה: המסכות המקצועיות יעילות יותר. סיפורי בדים

מחקרים רבים הראו שמסכות הגנה מפחיתות את הסיכון להידבק – ובעיקר להדביק אחרים, בנגיף הקורונה החדש ובנגיפים אחרים שגורמים למחלות נשימתיות. רוב המחקרים בחנו את המסכות המקצועיות המיועדות במקור לשימושם של צוותים רפואיים: מסכות המגן הנשימתיות N99 ו-N95, ומסכות מנתחים הכחולות.

אולם אנשים רבים כיום מכסים את פניהם במסכות רב-פעמיות ומאולתרות העשויות מצעיפים, בנדנות וחולצות טריקו. המגמה הזו נחשבת חיובית, שכן היא מסייעת למנוע מחסור במסכות לצוותים רפואיים ולאוכלוסיות אחרות בסיכון גבוה, וגם משיקולים סביבתיים וכלכליים. מסכות בד שיוצרו על פי הנחיות משרד הבריאות אכן נחשבות יעילות, אך אין מספיק נתונים על היעילות של מסכות בהכנה עצמית או כיסויי פנים מאולתרים. המידע הזה חשוב מאוד, משום שלסוגי בד שונים יש צפיפות שונה ולכן חדירות שונה לאירוסולים – טיפות הרוק הזעירות הנושאות את הנגיף באוויר.

מחקר חדש ניסה להעריך את היכולת של מגוון בדים המשמשים לכיסוי הפנים להפחית הדבקה. יעילות ההגנה של כל חומר נבחנה יחסית למצב שבו לא חובשים מסכה כלל, ובשני פרקי זמן: אחרי 30 שניות של הימצאות בסביבה מזוהמת ובתום 20 דקות באותה סביבה.

לצורך הבדיקה פיתחו החוקרים מודל המסתמך על מחקרים קודמים שעסקו בנגיפים ממשפחת הקורונה, כגון נגיף הסארס. כמו כן שקללו במודל נתונים על יכולתו של נגיף השפעת לחדור דרך סוגי בד שונים ומחקרים על יכולת הסינון של חומרים שונים. בהתבסס על הידע האפידמיולוגי הקיים, הניחו שיכולת ההדבקה של נגיף הקורונה החדש SARS-CoV-2 נמצאת בין בין יכולת ההדבקה של השפעת לזו של נגיף הסארס משנת 2003. המודל התחשב גם בנפח השאיפה ובכמה ריכוזים אפשריים של נגיפים. יכולות הסינון, כלומר שיעור הנגיפים שהחומר מצליח למנוע מהם לחדור לדרכי הנשימה של חובש המסכה, שימשו כדי להעריך את התרומה של כל חומר לצמצום החשיפה לנגיף.

מסכת N95 | צילום: Ivan Serebryannikov, Shutterstock
הגנה טובה יותר מהנגיפים, על פי המודל. מסכת N95 | צילום: Ivan Serebryannikov, Shutterstock

פערים גדולים ביכולת ההגנה

זמן החשיפה לסביבה הנגועה השפיע מאוד על היעילות של כל אחד מהחומרים שהוערכו. שלא במפתיע, מסכות המגן הנשימתיות N99 היו היעילות ביותר בצמצום סכנת ההדבקה, עם הפחתה של 94 אחוז אחרי 20 דקות, וקצת מתחתן נמצאות ה-N95. הבאות בתור הן מסכות המנתחים ויחד איתן – וזה כבר יותר מפתיע – שקית מסנן (פילטר) של שואב אבק. השקיות האלה הפחיתו את סכנת ההדבקה ב-83 אחוז בחשיפה של 30 שניות וב-58 אחוז כעבור 20 דקות. מכאן עולה שאפשר להכניס את המסננים האלה למסכות בד, כדי לקבל הגנה טובה יותר.

הבדים שנבדקו היו יעילים פחות במניעת הדבקה. בראש עמדו מגבות המטבח, ואחריהן בסדר יורד תערובת כותנה דחוסה, ציפיות אנטימיקרוביאליות לכריות, ומצעי פשתן וכותנה. בתחתית נמצאו בדי צעיפים ממשי ומחומרים אחרים, וחולצות טריקו (חולצות טי) מכותנה, שצמצמו את סכנת ההדבקה ב-44 אחוז בחשיפה של 30 שניות וב-24 אחוז בתום 20 דקות, כך שלפי המודל הם טובים רק במעט מאי-חבישת מסכה.

בפועל יש לקחת בחשבון שגם גורמים נוספים שלא נבדקו במחקר הזה משפיעים על סיכויי ההדבקה, פרט לסוג החומר ומשך החשיפה – למשל נגיעה בפנים ובמסכה ומידת ההתאמה של המסכה לפנים. סייג נוסף הוא שהערכות המחקר מבוססות על מודל ולא על ניסוי אמפירי שבוצע בפועל עם נגיף הקורונה. כמו כל מודל, הוא מספק הערכה בלבד, על סמך הנתונים שהוכנסו אליו והנחות היסוד של מפתחיו.

אף שהמודל נשען על ממצאים שקשורים לנגיפים אחרים, הוא עדיין מבוסס על נתונים רבים, כך שיש לו ערך בבואנו להחליט באיזה חומר כדאי להשתמש כשאנו מכינים מסכה לבד או קונים מסכה רב-פעמית. 

חשיבות נוספת של המחקר היא בכך שהוא מראה שוב כי זמן החשיפה וכמות הנגיפים באוויר משפיעים על יעילות ההגנה הכוללת. הדבר מדגיש כמה חשוב לעשות שימוש נכון במסכות ולצמצם את המגע עם אחרים גם כשחובשים מסכה. רק כך נוכל להפחית את כמות הנגיפים באוויר ולצמצם את ההדבקה והתחלואה.