על פי תפיסה מקובלת, חושי הטעם והריח של נשים מתחדדים במהלך היריון. האם זה אכן כך? מחקרים שונים העלו תוצאות סותרות, המלמדות לא רק על הסוגיה שנבדקה אלא גם על האתגר של תכנון ניסוי לבדוק אותה כראוי

לפני שנים מספר יצא אחד מסניפי רשת הסופרמרקטים "טסקו" בקריאה לנשים בהיריון לשמש טועמות יין. היוזמה החלה כאשר ארבע מבין טועמות היין של הסניף נכנסו להיריון ודיווחו כי חוש הטעם שלהן הפך רגיש יותר. מכיוון שטועמי יין אינם שותים אותו אלא יורקים לאחר הלגימה, הרשת טענה כי היוזמה אינה מעודדת נשים בהיריון לצרוך אלכוהול, אלא פשוט מנצלת את היתרונות של מצבן. מומחים שונים טענו כי מדובר בגימיק שיווקי, שכן נושא השינויים בחושי הטעם והריח בהיריון שנוי במחלוקת. 

אכן, נשים רבות מדווחות על שינויים בחושי הטעם והריח במהלך היריון, בעיקר במהלך השליש הראשון, ורבים מבין ספרי ההכנה ללידה מכינים נשים לשינויים אלו. למעשה, התופעה כל כך נפוצה בקרב נשים בהיריון, עד כי נראה שיש בסיס כלשהו לתופעה, גם אם הוא עדיין אינו מובן במלואו, ומשהו אכן משתנה בצורת החישה. אך הקהילה המדעית עדיין חלוקה בדעתה אם היריון אכן מוביל לשינויים בחושי הטעם והריח, ואם כן – מדוע. מחקרים שנעשו בחיות הראו כי אכן מתרחשים אצלן שינויים בחישה במהלך ההיריון. לדוגמה, מחקרים שנעשו בחולדות בהיריון אפשרו לבחון שינויים פיזיולוגיים אשר עשויים להשפיע על חוש הטעם. הם מצאו כי ההיריון מוביל לשינויים מבניים בבלוטות הטעם, וכי חולדות הרות מגיבות יותר לטעם המלוח. ואולם, לא נמצאו שינויים בפעילות המוח של חולדות בהיריון לעומת קבוצת הביקורת. החוקרים משערים כי השינויים המבניים נגרמים בין השאר כתוצאה מהשינויים ההורמונליים במהלך ההיריון. 

נראה כי השינויים בחוש הטעם נועדו להגן על האישה ההרה ממאכלים מקולקלים. אשה הרה מריחה פרי | צילום: Shutterstock
נראה כי השינויים בחוש הטעם נועדו להגן על האישה ההרה ממאכלים מקולקלים. אשה הרה מריחה פרי | צילום: Shutterstock

מה בודקים במחקר?

ואולם, כמה מחקרים שבחנו את השפעת ההיריון על חושי הטעם והריח של נשים הובילו לתוצאות שאינן חד-משמעיות. בעוד חלק מהמחקרים מצאו כי נשים הרות רגישות יותר לריחות וטעמים שונים – כלומר, חשות בהם כבר ברמות נמוכות יותר, ועל כן חוות עלייה בחישה – אחרים מצאו כי אין השפעה כלל או שיש אפילו ירידה ביכולת החישה, כך שנשים הרות מסוגלות "לסבול" ריכוזים גבוהים יותר של חומר בעל ריח או טעם מסוימים. ייתכן שהסיבה לתוצאות השונות היא המגבלות של המחקרים שנעשו, כגון שימוש בשיטות שאינן מספיק מדויקות או מספר משתתפות קטן מדי. בנוסף, חלק מהמחקרים הסתמכו על דיווחים אישיים של נשים באמצעות שאלונים, בעוד שאחרים השתמשו בשיטות מחקריות כגון מבחני טעם וריח מוכרים ומקובלים. כמו כן, כמה מהמחקרים התייחסו לתקופה מסוימת בהיריון, ואילו אחרים לא עשו הבחנה בין השלישים. גם הגדרת שאלת המחקר שונה מעט בין מחקרים, כאשר חלקם מתייחסים לשינוי בתיאור ריח כ"נעים" או "לא נעים", בעוד אחרים בוחנים את היכולת לזהות ריח או טעם מסוים, ולפיכך התקבלו תוצאות שונות. לבסוף, יש חשיבות לבחירה נכונה של קבוצת הביקורת, שכן השפעה הורמונלית על חושי הטעם והריח מובילה לכך שגם במהלך ימי הווסת נשים יחוו שינויים מסוימים, ועל כן קבוצת הביקורת צריכה לכלול נשים בשלב מוגדר וידוע של המחזור החודשי. סקירה של מספר גדול של מחקרים בנושא מראה כי התוצאות עקביות למדי בכל הנוגע לשינוי בחוש הטעם במהלך השליש הראשון, כאשר ניכרת ירידה ברגישות לטעם המלוח, המאפשרת לצרוך יותר מאכלים מלוחים. כך מתאפשרת עלייה בצריכת האלקטרוליטים (מלחים, חומצות ובסיסים החיוניים לתפקוד הגוף), הנחוצה במהלך ההיריון. 

מחקר שנערך ב-2001 הקפיד להתגבר על הבעיות המתודולוגיות שתוארו, ובחן קבוצת נשים במהלך השליש הראשון בהשוואה לקבוצת ביקורת של נשים בשלב אחיד של המחזור החודשי. מחקר זה מצא הבדל קל בין חושי הריח והטעם של נשים בהיריון לעומת קבוצת הביקורת. כדי לבחון את חוש הטעם, הנבדקות התבקשו להבחין בין ארבעה טעמים: מתוק, מלוח, חמוץ ומר. כדי להעריך את חוש הריח, החוקרים השתמשו בערכה של "מקלוני הרחה" במגוון ריחות. החוקרים מצאו כי סף הרגישות של נשים בהיריון לריחות שונים לא השתנה, אך הן קטלגו כמה ריחות, כגון "רום", "סיגריות" ו"קפה", כ"דוחים" בשכיחות גבוהה יותר. החוקרים סבורים כי השינוי בחוש הריח עשוי לסייע לאישה להימנע ממאכלים מקולקלים, העשויים להזיק לעובר, במיוחד במהלך השליש הראשון. בנוסף, המחקר מצא כי הרגישות של נשים בהיריון לטעמים השונים נמוכה יותר, ממצא אשר לטענת החוקרים מאפשר להן לצרוך מאכלים מגוונים יותר. 

אם כן, בעוד שיש כמה עדויות לשינויים בחושי הטעם והריח במהלך ההיריון, המחקר בתחום עדיין אינו מבוסס מספיק, ויש צורך במחקרים נוספים שישתמשו במתודולוגיות מקובלות בתחום כדי להבין לעומק את התופעה ואת הגורמים לה.