מחסור בסידן? סימן למחלת כבד? ואולי סתם בועות אוויר תמימות? מה באמת מקור הכתמים הלבנים בציפורניים?

מי לא מכיר את תופעת הכתמים הלבנים שמופיעים בציפורן? כמעט כולנו שמענו בוודאי שהם מעידים על מחסור בסידן ושאר מחלות משונות. אבל מה באמת מייצגים הכתמים הללו? האם הם אכן קשורים לחסרים תזונתיים?

הציפורניים מורכבות מחלבון קשיח הקרוי קראטין, שהוא למעשה מעין רקמה של תאי עור מתים. קראטין מצוי גם בשיער, בקרניים ובפרסות של בעלי חיים.

בבסיס הציפורן מצוי השורש, האחראי על ייצור התאים שהופכים לאחר מכן ללוחיות המרכיבות את הציפורן. הסהר הלבן שרואים בבסיס הציפורן הוא החלק הנראה של שורש הציפורן. כשנוצרים תאי לוחית חדשים בציפורן הם דוחפים קדימה את התאים הישנים יותר, שהופכים דחוסים, שטוחים ושקופים. הלוחיות האלה מסתדרות בשכבות צפופות ומסודרות היוצרות את הציפורן.

כיוון שהתאים האלה שקופים, אפשר לראות דרכם את נימי הדם שמתחת לציפורן, וזה מה שנותן לציפורן את צבעה הוורוד. אולם אם תהליך יצירת הציפורן נפגע, למשל על ידי בועיות אוויר או שברים זעירים בלוחיות, מופיעים במבנה הזה מקטעים לא סדירים בצורה של כתמים לבנים.

בלשון הרפואית הכתמים האלה נקראים "לויקוניכיה", שם שנגזר מיוונית ומשמעותו ציפורן לבנה. ברוב המקרים מדובר בתופעה לא מזיקה שנגרמת עקב פגיעות מינוריות בשורש הציפורן, בעיקר אצל אנשים שכוססים את ציפורניהם. בדרך כלל גם אין לה כל קשר לחסרים תזונתיים או למחלות כלשהן.

קיימים כמה סוגים של "ציפורן לבנה". אצל רוב האנשים נמצא "לויקוניכיה פונקטאטה" (נקודתית), שנגרמת מפגיעה בשורש הציפורן עקב טראומה, כסיסה או אוויר שנלכד לכוד בין תאי הציפורן. סוג שני הוא "לויקוניכיה סטריאטה" (מפוספסת) שבה הפסים מופיעים לכל רוחב הציפורן ומלמדים על פגיעה פיזית בשורש הציפורן, לפעמים בעקבות מניקור עמוק מדי. ברוב המקרים הכתמים הללו נעלמים בתוך כשמונה חודשים – הזמן שנדרש לציפורן להתחלף לחלוטין.

אולם לא כל סוגי הלויקוניכיה תמימים, כתמים לבנים חוזרים ונשנים עשויים לנבוע למשל ממחסור באבץ. פסים לבנים בציפורן יכולים להעיד גם על הרעלת מתכות כבדות או ארסן, או לנבוע מטיפולים כימותרפיים או משחמת הכבד. בנוסף, מחלות זיהומיות כמו חצבת, מלריה, הרפס וצרעת יכולות גם הן לגרום לפסים הלבנים להופיע בציפורניים. בשונה מסוגי ההלבנה הקודמים, לויקוניכיה שנובעת מחסכים תזונתיים עשויה לחזור על עצמה שוב ושוב.

כמו כן קיימת "לויקוניכיה  טוטאליס" שבה כל הציפורן מלבינה. מצב כזה יכול להעיד על מחסור בחלבון אלבומין בדם, בעקבות כשל בכבד או בכליות, או על בעיות בספיגת חלבון במערכת העיכול. בנוסף, צריכת חלבון נמוכה בתזונה גורמת בסופו של דבר לאנמיה עקב ירידה ברמת ההמוגלובין בדם. כיוון שההמוגלובין נותן לדם את צבעו, במצבי אנמיה צבע הציפורן מתבהר בהדרגה ואף מלבין כשרמות ההמוגלובין נמוכות מאוד. מאותן סיבות, גם אנמיה מחוסר ברזל תגרום להתבהרות של הציפורן ולמרקם דק, שביר ומחוספס שלה.

בגלל התופעות האלה, יש תורה שלמה של אבחון מחלות לפי מצב הציפורניים, שחלקה מקובל גם על הרפואה המערבית הקונבנציונלית. ומה לגבי מחסור בסידן וחסכים תזונתיים אחרים? כתמים לבנים הם דווקא לא עושים, אבל סידן, ויטמין A וויטמין D ממלאים תפקיד חשוב בבניית קרומי תאים ובקרישת דם, כך שמחסור בהם עלול לגרום לציפורניים יבשות ושבירות.