שערות קטנטנות על גוף הדבורים מאפשרות להן לקלוט מידע משדות חשמליים זעירים של הפרחים וכך לאתר מזון

תהליך הרבייה של צמחים כולל מרכיבים הדומים לרבייה של בני אדם ובעלי חיים אחרים, למשל מפגש של תא זרע זכרי עם הביצית של הנקבה. אך בשונה מבעלי חיים, צמחים אינם יכולים  לנוע זה אל זה כדי להזדווג, ועליהם להיעזר ביצורים אחרים שיתווכו ביניהם ויאפשרו להם להתרבות.

ליצורים האלה קוראים מאביקים, והם בדרך כלל חרקים שנושאים את תא הזרע, האבקן, ומעבירים אותו אל הפרח הנקבי. לתהליך ההאבקה יש חשיבות ביולוגית עצומה, משום שהוא מאפשר לצמחים להתרבות. הוא חשוב מאוד כמובן גם לבני האדם, התלויים למחייתם בגידול צמחים. בין המאביקים החשובים ביותר נמצאות הדבורים.

מדענים כבר הבינו שפרחים מתקשרים עם המאביקים שלהם באמצעות מסרים חשמליים. כעת פענחו חוקרים חלק מהמנגנון שמאפשר לדבורים לקלוט מסרים חשמליים מהצמח. השערתם הייתה ששני איברים מסוגלים לחוש את השדות החשמליים של הפרחים: המחושים והשערות על גוף הדבורים. הם בדקו באמצעות לייזר את תגובות המחושים והשערות של דבורי בומבוס האדמה (Bombus terrestris) לשדות חשמליים ומדדו את התנועות שעשו האיברים הללו בתגובה לשדה.

התברר שהתנועות המכניות של המחושים ושל השערות גדלו עם הפעלת מטען חשמלי, אך רק בשערות גם נמדדה תגובה עצבית ממשית. השערות הגיבו לגירוי מהר יותר, תנועתן הייתה חזקה יותר והן זזו בזווית גדולה יותר יחסית לזאת שנרשמה במחושים. מכאן נבעה המסקנה ששערות הדבורים הן אתר חישה הקולט שדות חשמליים שנשלחים מהפרחים.

קליטת מסרים חשמליים היא תופעה נפוצה למדי בעולם החי: כרישים, דגי סחוס, דולפינים ואפילו דו-חיים משתמשים באיברי חישה לחשמל במים, למשל כדי לזהות טרף. בתהליך קליטת החשמל נחוץ מדיום מוליך שדרכו יעבור החשמל. המדיום הנפוץ ביותר לזה הוא מים, ובמיוחד מי ים.

בשונה משאר היצורים שהזכרנו, דבורים אינן יצור מימי והן מזהות שדה חשמלי באוויר, שמוליך חשמל הרבה פחות טוב ממים. דבורי הבומבוס חשו בנוכחות של שדות חשמליים סטטיים מהפרחים, וכאמור משתמשות לשם כך בשערות. המסקנה העיקרית היא שהשדות החשמליים הללו גורמים לתנועה מכנית בשערות ובמחושים, אך רק תנועת השערות מפיקה תגובה עצבית.

עד כה היה ידוע על השערות של דבורים ופרוקי רגליים רק שהן משמשות כאיברי שמע. במחקר הנוכחי נמצאה עדות מוצקה לתפקיד נוסף שלהן. הגילוי מרמז שאולי גם בעלי חיים יבשתיים נוספים משתמשים בשערות גופם לחישת שדות חשמליים.