מחקר חדש גילה מהו החומר שכלבים מריחים כשהם מזהים תת-סוכר אצל בעליהם. התקווה: בעתיד נוכל לייצר חיישנים מלאכותיים לאותה מטרה

כבר שנים רבות ידוע שכלבים יודעים לזהות שינויים ברמות הסוכר בדם של בעליהם ולהתריע על כך לפני שהמצב מחמיר. אולם עד כה לא היה ברור איך הם עושים את זה. לאחרונה התגלה הסבר אפשרי לזה. לפי מחקרם של סנקלפה נאופן (Neupane) ועמיתיו, שהתפרסם בכתב העת Diabetes Care, המפתח לכך עשוי להיות יכולתם של הכלבים להריח את החומר איזופרן (Isoprene), שחולי סוכרת פולטים בנשימתם כשיש להם תת-סוכר בדם (היפוגליקמיה).

כלבים מסוימים מאולפים לזהות ירידה חריגה של סוכר בדם אצל בעליהם הסוכרתיים. הכלב הולך עם החולה לכל מקום, כמו כלב נחייה, ומזהיר אותו בנגיעה או נביחה מיוחדת כשהוא מתקרב למצב מסכן חיים. חלק מהכלבים האלה גם לומדים להביא לבעליהם חטיף סוכר, לחייג לעזרה או לקרוא לאדם נוסף שנמצא בבית.

אף שהשיטה הזאת קיימת כבר למעלה מעשור, ואין ספק שהכלבים עושים את זה באמצעות חוש הריח, לא היה ידוע עד כה מהו הניחוח שהם מזהים. החוקרים שיערו שקיים חומר אורגני שהריכוז שלו בנשיפה משתנה כששיעור הסוכר בדם יורד. לבדיקת ההשערה הם בדקו שמונה נשים בשנות הארבעים לחייהן, שסובלות מסוכרת מסוג 2.

בניסוי נבדקו שני מצבים שבהם הנבדקת קיבלה עירוי של אינסולין. במצב הראשון שינו את כמות האינסולין בעירוי, במדרגות קבועות, כך שרמות הסוכר בדם השתנו בהתאם. החוקרים הביאו כל אישה באופן מבוקר למצב של תת-סוכר ולאחר מכן החזירו את הסוכר בדם לרמתו התקינה. במצב השני כמות האינסולין בעירוי הייתה קבועה ורמת הסוכר בדם נשארה תקינה לכל אורך הניסוי. בשני המצבים ביקשו מהנשים לנשוף אוויר כמה פעמים לתוך שקיות.

בדיקת כימית של השקיות מצאה רק חומר אחד – איזופרן – שריכוזו בנשיפה עלה במצב של תת-סוכר בדם. השינוי אמנם היה עדין מכדי שבני אדם יוכלו להבחין בו, אך לכלבים יש את חוש ריח מפותח יותר והם מסוגלים לזהות שינויים הרבה יותר עדינים.

חוש הריח הוא שמאפשר לנו לזהות חלקיקים של חומרים שונים הנישאים באוויר. החלל הפנימי של האף מכיל קולטנים מגוונים, וכל קולטן יודע לזהות חלקיקים מסוג שונה. כשחלקיק של חומר כלשהו נקשר לקולטן, הוא מופעל ומעביר שדר למערכת חוש הריח במוח. לכלבים יש מגוון קולטנים הרבה יותר גדול מזה של בני אדם, לכן הם מסוגלים לזהות מגוון רחב יותר של ריחות וריכוזים נמוכים יותר.

עם זאת, יש לזכור שמדובר במחקר ראשוני בלבד שנבדק על מעט מאוד משתתפות, כך שמוטב לחכות למחקרים נוספים לפני שמסיקים ממנו מסקנות מרחיקות לכת. עם זאת, אכן יש מקום להתרגשות. החוקרים מדגישים כי על בסיס הממצא הזה, אם יאומת, יוכלו לפתח חיישן שיזהיר חולי סוכרת ממצב של תת-סוכר בדם. כיום, חולי סוכרת רבים נאלצים לבצע בדיקות סוכר תכופות הכוללות דקירה והוצאת דם. חיישן פשוט המאתר שינוי בריכוז של איזופרן או חומר אחר בנשימה יוכל לספק בדיקה מהירה, לא פולשנית ומצילת חיים.