כדור הארץ הקודח

בשנת 2003 שטף את אירופה גל חום הרסני שהרג, על פי הערכת מדענים, עשרות אלפי אנשים. רבים מהם היו קשישים עם קשיי ניידות, וחלקם כבר סבלו ממחלות כרוניות. אך עם התרחבות שינויי האקלים מזג אוויר קיצוני כזה נהיה יותר ויותר נפוץ – והשפעותיו לא מוגבלות רק לקשישים ולחולים. ההתחממות הגלובלית מסכנת חיים לא רק בצורה ישירה. דו"ח שנכתב לאחרונה מגלה שהיא עולה גם באובדן של מיליארדי שעות עבודה, מסייעת להתפשטות מחלות זיהומיות ומצמצמת את התפוקה החקלאית.

הדו"ח, שפורסם בדצמבר האחרון בכתב העת הרפואי Lancet, מציג את הממצאים האחרונים של  מיזם "הספירה לאחור של לאנסט" – קואליציה של ארגוני מחקר בינלאומיים שפועלת בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי (WHO) ועם הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO). הקואליציה עוקבת אחרי ההשפעות הבריאותיות של שינוי האקלים וההתמודדות של המדינות עם התהליך. 

"שינוי האקלים משפיע על כולם בכל העולם – על כל אדם, על כל אוכלוסייה. אף מדינה אינה חסינה מפניו", אומר ניק ואטס (Watts), מנהל בכיר ב"ספירה לאחור של לאנסט" ואחד מהמחברים הרבים של הדו"ח. "אנחנו רואים את ההשפעות האלה כבר זמן רב".

רגישות גבוהה

הדו"ח מצא שמיליוני אנשים ברחבי העולם חשופים למחלות ולמוות הקשורים לחום ושתושבי אירופה ומזרח הים התיכון רגישים במיוחד – קרוב לוודאי עקב ריבוי הקשישים החיים שם בערים. בני 65 ומעלה חשופים במיוחד לסכנה, וכן אנשים שסובלים ממחלות כרוניות כמו מחלות לב או סוכרת.

עליית הטמפרטורות הממוצעת במקומות מיושבים גדולה כפליים מהממוצע העולמי – 0.8 לעומת 0.3 מעלות צלזיוס (ראו גרפים). ב-2017 היו 157 מיליון "אירועי חשיפה לגלי חום" יותר מאשר בשנת 2000 (אירוע חשיפה אחד הוא גל חום אחד שחווה אדם יחיד). בין השנים 2000 ל-2017 נחשף כל אדם (בממוצע) ל-1.4 ימי חום נוספים בשנה לעומת התקופה שבין 1986 ל-2005. הנתון הזה אולי לא נראה חמור, אך כפי שוואטס מציין, "אדם בן 75 הסובל ממחלת כליות יוכל אולי לשרוד שלושה או ארבעה ימים של גל חום, אבל לא חמישה או שישה".

טמפרטורות משנת 2000 ואילך לעומת ערכי ייחוס מהשנים 2005-1986.

חום יוקד משפיע גם על תפוקת העבודה. הדו"ח מצא שמספר מדהים של 153 מיליארדי שעות עבודה – 80 אחוז מהן בחקלאות – ירד לטמיון בשל חום כבד בשנת 2017. האזורים הפגיעים ביותר מצויים בהודו, דרום-מזרח אסיה, אפריקה שמדרום לסהרה ודרום אמריקה.

לדברי טורד קלסטרום (Kjellstrom), מנהל הארגון הבינלאומי לבריאות וסביבה בניו זילנד, השותף לחיבור הדו"ח ויועץ לענייני סביבה ובריאות תעסוקתית, בשלב הראשון החום מעורר תחושת אי-נוחות. אבל מנקודה מסוימת הוא מעיק עד כדי כך שהוא פוגע בתפקוד הגוף. למשל מי שמזיע הרבה ולא שותה די מים עלול לסבול ממחלת כליות כרונית.

דיווחי חדשות תיעדו פועלים חקלאיים במרכז אמריקה שמתו מבעיות בכליות אחרי שנים רבות של עבודה בשדות הלוהטים. מדינות עשירות יותר, כמו ארצות הברית, יכולות לחסוך מעצמן את ההשפעות החמורות ביותר בזכות אספקה זמינה של מי שתייה, ועבור מי שעובדים בתוך מבנים – בעזרת מיזוג אוויר. אבל קלסטרום מציין שהפתרונות האלה עלולים להיות יקרים.

יותר מחלות, פחות אוכל

וקיימות גם השפעות עקיפות. למשל, עליית הטמפרטורות הרחיבה את התפוצה הגיאוגרפית של יצורים  שאחראים להפצת קדחת דנגי, מלריה וכולרה. "פוטנציאל ההעברה" (Vectorial capacity) – מדד לקלות שבה נשא של מחלה יכול להעביר את הפתוגן הגורם לה – של נגיף הדנגי, שמופץ בידי יתושים מהמינים Aedes aegypti ו-Aedes albopictus, שבר את כל השיאים בשנת 2016. היקף רצועת החוף הנוחה להתרבות של חיידקי ויבריו (סוג שכולל את המינים שמחוללים כולרה) עלה באזור הבלטי ובצפון-מזרח ארצות הברית ב-24 וב-27 אחוז (בהתאמה) בין שנות ה-80 לעשור הנוכחי. ברמות אפריקה עלתה ההתאמה הסביבתית של טפיל הפלסמודיום (Plasmodium falciparum) מחולל המלריה בקרוב ל-21 אחוז בין שנות ה-50 לעשור הנוכחי.

עלייה בתפוצת מחלות שמופצות בידי יתושים | צילום: שאטרסטוק

שינוי האקלים מאיים גם על הביטחון התזונתי. כוכב הלכת שלנו עדיין מייצר יותר מזון מהדרוש לעולם, אך הדו"ח מצא שב-30 מדינות נרשמה ירידה בתנובה עקב מזג האוויר הקיצוני.

"ככלל הדו"ח מעורר חששות רציניים מאוד ביחס לאופן התפתחות שינוי האקלים והשלכותיו האפשריות על בריאות האדם", אומר אנדי היינס (Haines), החוקר שינוי סביבתי ובריאות הציבור בבית הספר הלונדוני להיגיינה ולרפואה טרופית (LSHTM), שלא היה מעורב בדו"ח של 2018 אך נמנה עם מחברי הערכות קודמות שנעשו עבור "הספירה לאחור של לאנסט"."אחת מהבעיות היא שאין לנו די נתונים על ההשפעות בפועל, במיוחד במדינות מעוטות הכנסה", אלה שכנראה יושפעו הכי הרבה, לדבריו. 

הדו"ח כלל גם כמה נקודות אור: בשנת 2015, 30 מבין 40 מדינות שסקר ארגון הבריאות העולמי דיווחו שיש להן תוכניות להסתגלות בריאותית לשינוי האקלים, ו-65 אחוז מהערים ביצעו (או החלו לבצע) הערכות סיכונים ביחס לאיומים הנשקפים לתשתית בריאות הציבור. אך ההוצאה העולמית על הסתגלות בריאותית עדיין אינה מגיעה אפילו לחמישה אחוזים מסך ההוצאה על הסתגלות אקלימית. והיקף המימון לא הולם את ההתחייבויות שנוסחו בהסכם פריז, אמנת האקלים הגלובלית שאמורה להיכנס לתוקף בשנה הבאה.

לדברי ואטס, שניים מהצעדים החשובים ביותר שמדינות יכולות לנקוט בהם כדי לצמצם את ההשפעות האלה על הבריאות הם ויתור הדרגתי על הפקת חשמל מפחם ומעבר לאמצעי תחבורה ירוקים יותר. התפוצה של כלי רכב חשמליים גדלה והולכת, וגם לתחבורה "פעילה" – כמו הליכה או רכיבה על אופניים – יש חשיבות. חישוב העלויות של שינוי האקלים, מסיק וואטס, אינו משאיר ספק ש"מצב בריאותנו במאה השנים הבאות תלוי בתגובה שלנו, או בהיעדרה".

תרגם: מיכאל אלעזר

פורסם במקור בגיליון מרץ 2019 של Scientific American