ממצאים חדשים מעידים כי אין באמת הצדקה לחרדה מפני הרשתות החברתיות. כדי להבין איך הן משפיעות על רווחתנו הנפשית, יש להתעמק בפרטים הקטנים

בקיצור

  • החרדה מפני השפעת הרשתות החברתיות על צעירים הקצינה עד כדי כך שיש מי שמשווים מתן טלפון חכם לילדים לגרם של קוקאין. המציאות הרבה פחות מדאיגה.
  • במבט מעמיק נראה שרוב המסמסים וילדי האינסטגרם הצעירים מסתדרים לגמרי בסדר. שימוש כבד עשוי להוביל לבעיות, אבל רבים מהמחקרים המוקדמים בנושא וכותרות העיתונים הפריזו בתיאור הסכנות והתעלמו מההקשר.
  • חוקרים בוחנים כעת את נקודות המבט הנפרדות האלה, ומחפשים שיטות מחקר טובות יותר שיאפשרו לבחון לפרטי פרטים אם לרשתות החברתיות ולטכנולוגיות הקשורות אליהן יש השפעה משמעותית כלשהי על הבריאות הנפשית.

 הכותרות הפריעו לאיימי אורבן (Orben) במיוחד. ב-2017, בשעה שלמדה לתואר שני בפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת אוקספורד וחקרה איך הרשתות החברתיות משפיעות על תקשורת, החלו להופיע מאמרים מדאיגים. מי שנותן לילד טלפון חכם, כאילו נתן לו קוקאין, נטען באחד המקומות. הטלפונים החכמים עלולים להרוס דור שלם, קבע אחר. אורבן חשבה שאין הצדקה לאמירות הקיצוניות האלה. בשלב מסוים היא בילתה לילה שלם בניתוח מחדש של הנתונים ממאמר שקשר בין עלייה בדיכאון ובהתאבדויות לבין זמן מסך. "הבנתי ששינויים קלים בניתוח הנתונים הובילו לשינויים עצומים בממצאי המחקר", אומרת אורבן. "בפועל, ההשפעה הייתה זעומה".

היא פרסמה פוסטים בבלוג, חלקם עם עמיתה מאוקספורד אנדרו ק' פרזיבילסקי (Przybylski), שבהם אמרה את זה. "טענות מרחיקות לכת דורשות ראיות מרחיקות לכת", כתבה באחד הפוסטים, "אך אין ראיות כאלה". כך שאורבן החליטה להוכיח את טענתה בצורה מדעית ושינתה את מוקד מחקרה. יחד עם פרזיבילסקי היא יצאה לנתח לעומק את מסדי הנתונים רחבי ההיקף שנמצאים בשימוש נרחב במחקרים על רשתות החברתיות.

שני החוקרים האלה לא היו היחידים שחשו דאגה. הפסיכולוג ג'ף הנקוק (Hancock), שמנהל את המעבדה לרשתות חברתיות באוניברסיטת סטנפורד, דאג לפני כמה שנים לקבל התרעה בכל פעם שמחקרו יוזכר במאמריהם של מדענים אחרים. כשההתרעות נערמו יותר ויותר בתיבת הדוא"ל שלו, הוא חש נבוך. פרסום על הדרך שבה פייסבוק מעוררת חרדות אצל אנשים הוביל לפרסום אחר שדן בדרכים שבהן רשתות חברתיות מעצימות הון חברתי. "מאיפה מגיעים כל הרעיונות הסותרים האלה?" תהה הנקוק. ואיך ייתכן שכולם מצטטים את עבודתו?

בחיפוש אחרי תובנות הוא יצא לערוך את המטה-אנליזה (ניתוח שיטתי של מחקרים קודמים) הנרחבת ביותר עד כה על ההשפעות של רשתות חברתיות על בריאות הנפש. בסופו של דבר הוא סקר 226 מאמרים ונתונים על יותר מ-275 אלף איש.

מאמציהם של אורבן, פרזיבילסקי והנקוק נשאו פירות. מחקרים שלהם ושל חוקרים אחרים, שפורסמו או הוצגו בשנה הנוכחית, הוסיפו הקשר לשאלה מה בדיוק עושה הטכנולוגיה הדיגיטלית לבריאותנו הנפשית. ממצאיהם הבהירו כמה וכמה נושאים. הנתונים שנאספו עד כה היו מעורבים משום שההשפעות שמדדו היו מעורבות בעצמן. "השימוש ברשתות חברתיות דורש למעשה שקלול תמורות", אומר הנקוק. "אתה זוכה ביתרונות זעירים אבל משמעותיים לבריאותך הנפשית, בד בבד עם חסרונות זעירים אבל משמעותיים סטטיסטית". הדגש הוא על "זעירים" – לפחות מבחינת גודל האפקט, שמודד את חוזק הקשר בין שני משתנים.

המטה-אנליזה של הנקוק חשפה אפקט בגודל כולל של 0.01, בסולם שבו 0.2 הוא עדיין אפקט קטן. פרזיבילסקי ואורבן מדדו כמה מהשונות ברווחה הנפשית (well-being) אפשר לייחס לשימוש ברשתות חברתיות, ומצאו שהקשר בין הטכנולוגיה למצב נפשי ירוד אצל בני נוער אינו עולה על הקשר של מצב הרוח לאכילת תפוחי אדמה. הרכבת משקפיים הייתה אפילו גרועה יותר. "המפלצת התורנית הזאת מיצתה את עצמה", אומר פרזיבילסקי.

איור: מרק זינגרלי

כמו כן, המחקר החדש הזה חושף מגבלות ומגרעות רציניות בחקר הרשתות החברתיות עד כה. שמונים אחוז מהמחקרים נעשו על חתכי רוחב (הסתכלות על פרטים בנקודת זמן מסוימת) או על מִתאמים (מציאת קשר סטטיסטי בין שני מדדים, כמו תדירות השימוש בפייסבוק ורמת החרדה, אבל בלי להראות שהאחד גורם לשני). רובם הסתמכו על דיווחים עצמיים על השימוש ברשתות חברתיות – מדד שמפורסם בחוסר המהימנות שלו. כמעט כולם אמדו רק את תדירות השימוש ומשכו והתעלמו מהתוכן וההקשר.

"אנחנו שואלים את השאלות הלא נכונות", אומר הנקוק. ותיאור הממצאים מוצג תמיד בהפרזה – לעיתים בידי המדענים עצמם, לרוב בידי כלי התקשורת. "חקר הרשתות החברתיות הוא הסערה המושלמת שחושפת בפנינו את כל הבעיות במתודולוגיה המדעית שלנו", אומרת אורבן. "הוא מאתגר אותנו כמדענים לחשוב איך אנחנו מודדים דברים ואיזה סוג של גודל התוצאות נראה לנו חשוב".

שיהיה ברור, הרשתות החברתיות לא חפות מבעיות. שימוש כבד בהן קשור להשפעות בעלות פוטנציאל מזיק לרווחה הנפשית. אבל נראה שהשפעות של רשתות חברתיות תלויות במשתמש – גיל ויציבות נפשית הם שני משתנים חשובים ומשפיעים. בנוסף, נראה שהסיבה והתוצאה כאן דו-כיווניים. "זה רחוב דו-סטרי", אומר הנקוק.

התקווה היא שהעוסקים בתחום ינצלו את הממצאים החדשים האלה כדי לפתח מדע חדש על הרשתות החברתיות שיקבע סטנדרטים גבוהים יותר למדידה סטטיסטית, יימנע מטענות מגוחכות ויכלול יותר ניסויים ומחקרים ארוכי טווח, שעוקבים אחרי אנשים לאורך זמן. "איננו רוצים להיות תחום שקובע שאכילת תפוחי אדמה הרסה דור שלם", אומרת הנוירופסיכולוגית הקלינית טרייסי דניס-טיווארי (Dennis-Tiwary) מהאנטר קולג'. "למרות חששותינו, עלינו לקחת את עצמנו בידיים ולהתנהג כמו מדענים. אנחנו צריכים ראיות מספקות".

פחד מטכנולוגיה

חרדה ובהלה מההשפעות של טכנולוגיות חדשות תועדו כבר בימי סוקרטס, שקונן על המנהג החדש של העלאת דברים על הכתב, וחשש שיחליש את כוחו של הזיכרון. תומס הובס ותומס ג'פרסון הזהירו שהקשרים הקהילתיים ייפגעו כשחברות מתועשות יעברו מאורח חיים כפרי לעירוני. "לפני ששנאנו טלפונים חכמים, שנאנו ערים", כותבים הסוציולוגים קיית' המפטון (Hampton) מאוניברסיטת מישיגן סטייט ובארי ולמן (Wellman) מרשת NetLab בטורונטו. שניהם חוקרים את ההשפעות של חדשנות טכנולוגית. רדיו, משחקי מחשב ואפילו ספרי קומיקס עוררו מורת רוח. הטלוויזיה תטמטם את אמריקה כולה.

ובכל זאת, השינויים שחוללו הטלפונים הניידים, האינטרנט והרשתות החברתיות נראים הרי גורל. הטלפונים הניידים נכנסו לראשונה לשימוש המוני בשנות ה-90. בשנת 2018, 95 אחוז מהמבוגרים בארצות הברית כבר השתמשו בהם. טלפונים חכמים, שהוסיפו גישה מיידית לאינטרנט, נכנסו לשימוש נפוץ עם השקת האייפון ב-2007, וכעת מחזיקים בהם יותר משלושה רבעים מהמבוגרים בארצות הברית. 89 אחוז מהם גולשים באינטרנט.

השימוש בכל הכלים הדיגיטליים קרוב כיום לנקודת הרוויה אצל בני נוער ומבוגרים מתחת לגיל 50 ובמשפחות אמידות יחסית. רוב הלא-משתמשים נוטים להיות מעל גיל 65, עניים או חיים באזורים כפריים ובמקומות אחרים שהשירות בהם מוגבל. מאז שמרכז המחקר פיו (Pew) החל לעקוב בשנת 2005 אחרי השימוש ברשתות חברתיות, ועד 2019, שיעור האמריקאים המשתמשים ברשתות חברתיות כדי להתחבר, להתעדכן בחדשות, לחלוק מידע ולהתבדר זינק מ-5 אחוזים ל-72 אחוז – כלומר קפץ מאחד מתוך עשרים מבוגרים לשבעה מעשרה.

מאחר שהרשתות החברתיות חדשות כל כך, גם חקר השפעותיהן הוא תחום מדעי חדש. המחקר הכי מוקדם שהנקוק מצא כשבחן את השימוש ברשתות חברתיות ובריאות הנפש נעשה ב-2006. אין פלא שהגישות המוקדמת לחקר הנושא היו מוגבלות.

איור: Science Photo Library

הרופא בריאן פרימק (Primack), שניהל את המרכז לחקר מדיה, טכנולוגיה ובריאות באוניברסיטת פיטסבורג ועבר השנה לאוניברסיטת ארקנסו, השווה את התחום לתחילת ימיהם של מחקרי התזונה: "חוקרים היו צריכים זמן כדי לומר, 'בואו נפצל בין שומנים, חלבונים ופחמימות, ולא רק זה, בואו נפצל בין שומן-טרנס לשומן רב בלתי רווי'", הוא אומר. "חשוב שכל מי שעושה מחקר טוב יתאים את עצמו למציאות".

פרימק מתייחס אל מחקריו המוקדמים, כגון אלה שבחנו רק את סך השימוש ברשתות החברתיות, כדוגמא לדברים מיושנים. "אתה עשוי לבלות שעתיים ביום בסימון לייקים על תמונות של גורי כלבים חמודים, ואני אבלה שעתיים ביום בהתכתשויות על פוליטיקה ודת ועוד נושאים חמים. מחקרים כמו המחקר הראשון שלי יתייחסו [לפעילויות האלה] כאילו הן זהות".

רבים בתחום מבקרים במיוחד את מחקריה של הפסיכולוגית ג'ין מ' טוונגי (Twenge) מאוניברסיטת סאן דיאגו סטייט. נוסף על מאמריה, הכתבה המפורסמת של טוונגי בכתב העת האמריקאי Atlantic בשנת 2017, על בסיס ספרה iGen, הייתה זו שהעלתה את השאלה: "האם הטלפון החכם הרס דור שלם?"

טוונגי רחוקה מלהיות החוקרת היחידה שפרסמה ממצאים שליליים על שימוש ברשתות חברתיות, אבל בזכות הפרסום הרב של עבודתה היא אחת מהמתוקשרות ביותר. טוונגי מצביעה על עלייה חדה בבעיות נפשיות בתוך הקבוצה של ילידי 2012-1995, וכותבת כי "חלק ניכר מההידרדרות הזאת אפשר לקשר לטלפונים שלהם".

מחקרה מעמת בין העלייה בשיעורי הדיכאון והחרדה בקרב צעירים להתפשטות השימוש בטלפונים החכמים באותו פרק זמן. טוונגי מודה שהקשר הוא מתאמי בלבד, אבל טוענת שמסקנותיה מציגות "רצף לוגי של אירועים" המבוסס על הראיות – ויש לנהוג משנה זהירות: "כשמדובר בבריאותם של ילדים ובני נוער, אני סבורה שאם כבר לטעות, מוטב שזה יהיה לכיוון של עודף זהירות".

איש לא מערער על החשיבות של בריאות הנוער, אבל רבים חושבים שטוונגי רתמה את העגלה לפני הסוסים, או ליתק דיוק לפני המדע. "למה לחכות לראיות סיבתיות?" שואלת דניס-טיווארי. כי אולי הסיפור לא עד כדי כך פשוט. היא מצביעה על מחקר אורך שביצעו  חוקרים קנדים בתגובה לאחד ממאמריה של טוונגי. הם חקרו כ-600 בני נוער ויותר מאלף צעירים במשך שנתיים או שש שנים בהתאמה, ומצאו ששימוש ברשתות חברתיות לא חזה תסמינים דיכאוניים, אבל תסמינים דיכאוניים חזו שימוש תכוף יותר ברשתות חברתיות אצל נערות.

"יש כאן הרבה דקויות", אומרת דניס-טיווארי. "אנחנו יודעים ששימוש בעייתי בטלפונים חכמים עשוי באותה מידה לנבוע מבעיות נפשיות כמו שהוא עלול לחולל אותן, ובשני המקרים דרושים פתרונות אחרים".

למחקרים מתאמיים יש שימושים חיוביים, למשל כשמחקר אפידמיולוגי יכול לרמוז על קשר בין זיהום אוויר לשיעור גבוה יותר של סרטן במקרים שבהם אי אפשר לערוך מחקר קליני אקראי. אף על פי שהוא חושב שחשוב לא לנפח ממצאים, הכלכלן מתיו גנצקוב (Gentzkow) מסטנפורד, החוקר רשתות חברתיות, אומר על מחקריה של טוונגי, "יש שם כמה עובדות מרשימות למדי. הן לא אומרות אם טלפונים חכמים גורמים לבעיות נפשיות, אבל בהחלט רומזות שהאפשרות הזאת קיימת. כעת אנחנו צריכים לחפור עמוק יותר ולנסות לעשות מחקרים קפדניים יותר במטרה לבודד את מה שקורה באמת".

רחוב דו-סטרי?

זה בדיוק מה שהמחקרים החדשים שואפים אליו. המטה-אנליזה של הנקוק הדגישה את העובדה שמחקרים רבים על רשתות חברתיות ועל מצב נפשי לא מודדים את אותן תוצאות. ההשפעות נפלו בדרך כלל לאחת משש קטגוריות. שלוש מהן מתייחסות לסמנים חיוביים שמעידים על רווחה נפשית: אושר משמעותי (שמעניק תחושת משמעות), אושר נהנתני/הדוניסטי (שמספק הנאה מיידית) ומערכות יחסים. ושלוש הן שליליות: דיכאון, חרדה ובדידות.

הנקוק וקבוצתו מצאו ששימוש רב ברשתות חברתיות היה קשור מעט לעלייה בדיכאון ובחרדה (אבל לא בבדידות), ובמידה חזקה יותר לתועלת במערכות יחסים (אך לא לאושר משמעותי או נהנתני). (התוצא הגדול ביותר, ברמה של 0.20, היה היתרון שיש למערכות יחסים איתנות). הוא ועמיתיו גם מצאו ששימוש פעיל ברשתות חברתיות, ולא סביל, היה קשור קשר חיובי לרווחה נפשית. (הם לא מצאו שהייתה השפעה לשימוש פסיבי, אם כי אחרים מצאו שהקשר הזה שלילי).

והייתה חשיבות לניסוח השאלות. כשהשאלות התמקדו ב"התמכרות" לעומת מינוח ניטרלי, עלתה הסבירות לממצא שלילי. בכל הספרותהמחקרית הופיעו רק 24 מחקרי אורך, "תקן הזהב" שמאפשר לחוקרים להשוות את הקשר בין רווחה נפשית לשימוש ברשתות חברתיות בשתי נקודות זמן שונות וכך להעריך סטטיסטית מהו המשתנה שמביא לשינוי במשתנה אחר. במחקרים האלה עלתה הקבוצה של הנקוק על עוד ממצא קטן אך מעניין. "כשהרווחה הנפשית שלך גבוהה, אתה משתמש פחות ברשתות חברתיות, מה שמרמז שרווחה נפשית מובילה במידה מסוימת ל[היקף השימוש ב]רשתות החברתיות", אומר הנקוק.

איור: Science Photo Library

בטרילוגיה של מאמרים שהוקדשו לשימוש בטכנולוגיה בקרב בני נוער, התמודדו אורבן ופרזיבילסקי עם שלושה חסרונות רציניים שהם זיהו בניתוחים קודמים של מסדי נתונים רחבי היקף. המאמר הראשון, שפורסם בינואר השנה בכתב העת Nature Human Behaviour, סיפק גם הקשר וגם שיטה לשיפור השקיפות. הוא כלל שלושה מסדי נתונים מארצות הברית ומאירופה שהופיעו בהם יותר מ-350 אלף בני נוער. למסדי נתונים כאלה יש ערך, אבל הם גם מאפשרים להגיע בקלות לתוצאות מובהקות סטטיסטית שאין להן בהכרח משמעות מעשית.

פרזיבילסקי ואורבן חישבו שאם הם היו פועלים לפי הנהלים המקובלים, הם יכלו להפיק כ-10,000 מאמרים שיראו שהמסכים משפיעים בצורה שלילית, 5,000 מאמרים שיצביעו על היעדר השפעה ועוד 4,000 שיציגו השפעות חיוביות של הטכנולוגיה על צעירים – והכול מאותם מסדי נתונים.

לניתוח החדש שלהם הם נעזרו בטכניקה בשם "ניתוח עקומת מפרט", כלי שבוחן בו-זמנית את כל טווח המתאמים האפשריים. בסטטיסטיקה זה שקול למי שרואה את היער ולא רק את העצים. ניתוח בדרך הזאת מצא ששימוש בטכנולוגיה דיגיטלית היה קשור ל-0.4 אחוז בלבד מהשונות ברווחה נפשית של בני נוער.

המידע העשיר האגור בנתונים אפשר עריכת השוואה מאירת עיניים לתפוחי אדמה ומשקפיים. הוא גם חשף שהקשר השלילי בין עישון מריחואנה ובריונות לרווחה נפשית היה גדול יותר (פי 2.7 ו-4.3 גרועים יותר, בהתאמה, מהממוצע באחד ממסדי הנתונים), ואילו התנהגויות חיוביות כמו שינה מספקת ואכילת ארוחת בוקר מדי יום קושרו הרבה יותר חזק לרווחה נפשית מאשר שימוש בטכנולוגיה.

"אנחנו מנסים להתרחק מדפוס החשיבה שבורר תוצאה אחת, לטובת תמונה הוליסטית יותר", אומר פרזיבילסקי. "חלק מרכזי מהעניין הוא לדעת להעמיד את ההשפעות הזעומות האלה של המסכים בתוך ההקשר של אורח החיים של אנשים צעירים בעולם האמיתי". (טוונגי ואחרים מבקרים את היעילות של מתן הסבר לאחוזי שונות ואומרים שתמיד יתקבלו כך מספרים נמוכים שעלולים לטשטש השפעות ממשיות).

המאמר השני שלהם, שפורסם באפריל בכתב העת Psychological Science, נעזר בשיטות חזקות יותר למדידת זמן מסך. הם השתמשו בשלושה מסדי נתונים מארצות הברית, בריטניה ואירלנד שכללו יומנים של זמן שימוש, וכן דיווח עצמי של שימוש במדיה ומדדים של רווחה נפשית. במשך חמש שנים נתנו ליותר מ-17 אלף בני נוער במחקרים הללו למלא יומן במשך יום אחד בכל שנה. הם פירטו בדיוק מה הם עשו בחלונות זמן של 15-10 דקות לאורך היום, ובכלל זה את השימוש שעשו בטכנולוגיות דיגיטליות.

כשאורבן ופרזיבילסקי השתמשו בשיטה הסטטיסטית שלהם על הנתונים, לא נמצאו כמעט ראיות לקשר שלילי מהותי בין שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות לרווחה נפשית. היומנים גם אפשרו להם לזהות מתי במשך היום בני נוער משתמשים במדיה דיגיטלית, כולל לפני השינה. אפילו הנתון הזה לא חשף הבדל ברווחה הנפשית, אף שהם לא התייחסו לשעות השינה כתוצאה, אלא התמקדו במדדים פסיכולוגיים כלליים יותר.

ולבסוף, בחודש מאי, בשיתוף הפסיכולוג טוביאס דיינלין (Dienlin) מאוניברסיטת הוהנהיים בגרמניה, פרסמו אורבן ופרזיבילסקי מאמר בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences USA, ושילבו בו נתוני אורך כדי לנתח את ההשפעה של רשתות חברתיות על שביעות הרצון שחשים בני נוער בחייהם לאורך זמן. הגישה הזאת אפשרה להם לשאול אם בני נוער שמשתמשים ברשתות החברתיות מעל הממוצע בשנה מסוימת מרגישים טוב יותר או רע יותר בסוף השנה, ואם מי שמרגישים טוב יותר או טוב פחות מהממוצע משנים את השימוש שהם עושים ברשתות החברתיות בשנה שלאחר מכן.

גם פה התוצאה הייתה קטנה וממוקדת בדקויות. "השינוי בשימוש ברשתות החברתיות בשנה אחת חזה רק כ-0.25 אחוז מהשונות בשינוי בשביעות רצון מהחיים בשנה הזאת", אומרת אורבן. "מדובר כאן בשבריר אחוז של שינויים". עם זאת, החוקרים אכן מצאו שההשפעה על בנות הייתה קצת יותר חזקה מההשפעה על בנים, ואורבן אכן מתכננת להמשיך לחקור את זה.

גם שאלת הסכנה לפרט תהיה חשובה. "אנחנו באמת רוצים לראות אם יש פרופילים חוזרים על עצמם של צעירים שפגיעים יותר או פחות או שעמידים לצורות אלה ואחרות של טכנולוגיה", אומר פרזיבילסקי.

מה קורה עם דור ה-Z?

השימוש של בני הנוער במדיה מעורר דאגה מיוחדת בשל התפוצה הגבוהה של טלפונים חכמים כיום והעובדה שגיל ההתבגרות הוא תקופה מעצבת במיוחד בהתפתחות. כשהיה עליהם לבחור ממה לדאוג, ההורים הלכו בנתיב שהתוו להם המדענים, אומרת הפסיכולוגית קנדיס אודג'רס (Odgers) מאוניברסיטת קליפורניה באירווין. הם חוששים בעיקר מכמות הזמן שילדיהם מבלים ברשת, בלי להקדיש תשומת לב דומה לשאלה הקריטית מה הם עושים בזמן הזה.

איור: Science Photo Library

מחקריה של אודג'רס עצמה מצביעים שהיקף השימוש אינו הבעיה. במחקר שפורסם הקיץ באתר האינטרנט של Clinical Psychological Science, עקבו אודג'רס, מיכאלין ג'נסן (Jensen) מאוניברסיטת נורת' קרולינה בגריינסבורו ועמיתיהן במשך שבועיים אחרי כ-400 בני נוער, ושלחו לטלפונים שלהם שאלות שלוש פעמים ביממה. המחקר תוכנן כך שיוכלו לעמת בין תסמינים של בריאות נפשית לבין מעורבות טכנולוגית בכל יום, וכן לאורך השבועות שבהם המחקר התקיים.

האם שימוש במדיה קשור לבריאות הנפש האישית של בן הנוער? התשובה הייתה לא ממש. הרגלים שהופיעו בתחילת הדרך לא חזו תסמינים נפשיים בהמשך, והבריאות הנפשית של בני הנוער לא הייתה ירודה יותר בימים שבהם הם דיווחו כי בילו יותר זמן או פחות זמן במחיצת הטכנולוגיה.

"באופן אירוני, בסופו של דבר הסכנה האמיתית אינה הטלפונים החכמים – אלא רמת המידע המוטעה שמופנה אל הציבור ואל ההורים", אומרת אודג'רס. "הזמן העצום שמוקדש לזה עלול לגרום לנו להחמיץ חלק מהאיומים והבעיות האמיתיים הסובבים את המרחבים הדיגיטליים". אודג'רס הרבה יותר מודאגת מבחינתה מהפרטיות ומהגישה הלא שיוויונית לטכנולוגיה מצד ילדים ממשפחות ממעמד סוציואקונומי נמוך. היא גם חושדת שחלק מבני הנוער מוצאים ברשת תמיכה חברתית נחוצה מאוד ושמבוגרים צריכים לבדוק היטב מה פועל מהבחינה הזאת.

רשתות חברתיות 2.0

המחקרים האלה הם רק תחילת הדרך. הם עזרו להבהיר את התמונה הגדולה של השימוש ברשתות החברתיות, אבל נחוצה עדיין עבודה רבה בנושא. גיוון סוגי המחקרים שנעשים יעזור לחשוף את הדקויות. לדוגמה, במחקר ניסויי שהתקיים לאחרונה ביקש גנצקוב מסטנפורד מלמעלה מ-1,600 איש למחוק את חשבונות הפייסבוק שלהם, ואימת את זה אלקטרונית. הוא ועמיתיו הופתעו לגלות שהשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות חליפיות ירד במקום לעלות. "אנשים תופסים שהם מקדישים פחות זמן לדברים האלה", אומר גנצקוב.

עם זאת, גודל התוצא היה קטן וכיסה על שונות רבה בין אדם לאדם. חלק מהאנשים נהנו מההפוגה, ואחרים התגעגעו מאוד לעולם החברתי האינטרנטי שלהם. "פייסבוק מספקת ערך רב לאנשים, אבל למרות זאת הם עשויים להשתמש בה יותר ממה שרצוי להם באופן מיטבי", אומר גנצקוב. "יש אנשים רבים שאם יצמצמו מעט את השימוש בפייסבוק הם יהיו מאושרים יותר ויהיה להם טוב יותר".

כמה חוקרים מנסים למדוד טוב יותר את זמן המסך. חוקר התקשורת ביירון ריבס (Reeves) מסטנפורד פיתח עם עמיתיו שיטה בשם "כלכלת מסך" (Screenomics), שבה מצלמים את מסכי הטלפון של אנשים כל חמש שניות (באישורם). גם חברות הטכנולוגיה יכולות למלא תפקיד. תאגידים יכולים למדוד טוב יותר מהמדענים כמה זמן כל פרט משקיע בפעילויות אלה ואחרות, אבל הם רואים בזה מידע קנייני שלהם. ויש חשש גם לשמירה על פרטיות המשתמשים. פרזיבילסקי דוחף לשינוי המדיניות  הזאת. "לא צריך לוותר לחברות", הוא אומר.

איור: Science Photo Library

מחקר חדש שואף גם לשפר את איכות החיזוי של השונות בין פרט לפרט. במעבדתו של הנקוק פיתחה הסטודנטית לתואר ראשון אנג'לה לי (Lee) גישה יצירתית. היא יישמה את הרעיון של דפוסי חשיבה – כלומר המחשבה שאמונות מעצבות את המציאות האנושית – על רשתות חברתיות. בראיונות שערכה, מצאה לי שההשקפות על רשתות חברתיות נפלו לתוך שני סלים כלליים: האם מישהו חושב שהרשתות החברתיות טובות או רעות עבורו (ערכיות) והאם הוא חושב שהוא שולט בהן (פַּעֲלָנוּת).

בשלושה מחקרים שונים בחנו היא והנקוק כ-700 איש וגילו שדפוסי החשיבה ביחס לרשתות החברתיות חזו את הרווחה הנפשית של המשתמשים. ההשפעה החזקה ביותר הייתה לתחושת הפעלנות. "ככל שאתה חש שאתה שולט יותר ברשתות החברתיות שלך, וככל שיש לך יותר תמיכה חברתית, כך אתה מדווח פחות על דיכאון, לחץ וחרדה חברתית, בלי קשר לשאלה כמה אתה אומר שאתה משתמש ברשתות החברתיות בפועל", אומרת לי, שבינתיים כבר עושה תואר שני במעבדתו של הנקוק. היא הציגה את עבודתה במאי בפגישה של האיגוד למדעי הפסיכולוגיה.

כוחם של דפוסי חשיבה מספק לנו תזכורת לעוצמה שיש לנקודות מבט. בשנות ה-80, אנשים כססו ציפורניים בגלל משך הזמן שילדים העבירו בבהייה במסכי טלוויזיה, אומר גנצקוב, שחקר את התקופה ההיא. הוא מדמיין מה יהיה אם ישאל את הדאגנים ההם על טכנולוגיות חדשות שיאפשרו לילדים לתקשר זה עם זה על ידי שיתוף של הודעות, תמונות וסרטונים. "כל אחד היה אומר אז, 'וואו, זה יהיה נפלא".

תרגמה: עמית בנימין

פורסם במקור בגיליון נובמבר של כתב העת Scientific American

לעיון נוסף

  • Has the Smartphone Destroyed a Generation? Jean M. Twenge in Atlantic. Vol. 320, pages 58–65; September 2017.
  • The Association between Adolescent Well-Being and Digital Technology Use. Amy Orben and Andrew K. Przybylski in Nature Human Behaviour, Vol. 3, No. 2, pages 173–182; February 2019.
  • Screens, Teens, and Psychological Well-Being: Evidence from Three Time-UseDiary Studies. Amy Orben and Andrew K. Przybylski in Psychological Science, Vol. 30, No. 5, pages 682–696; May 2019.

מארכיון סיינטיפיק אמריקן

  • Your Brain in the Smartphone Age. Scientific American eBooks; May 6, 2019

 

תגובה אחת

  • צב מעבדה

    סקירה חשובה וטובה

    הסקירה הזאת כל כך במקום. היא מכניסה מידע חשוב לדיון בנושא הטעון והמורכב של השפעת טלפונים על אנשים.
    תודה